Gidi Shemer
New member
Active learning
כתבתי אמנם פוסט זהה בפורום כותבי תזה ודוקטורט, אבל היות ויש פה כאלו שלא קוראים דווקא את אותו פורום ועדיין מתעניינים בהוראה אוניברסיטאית (אולי מרצים לעתיד?
), אז הנה אני מעתיק את הפוסט גם לפה בתקווה שיתפתח דיון סוער לפחות כמו שרשורי הפלצת שבפורום האח הגדול (זויפו התוצאות או לא?):
מדי פעם יוצא לנו לדסקס גישות הוראה ואני חושב שאתם כבר יודעים שאני חסיד גדול של הוראה שבה הסטודנט הוא המרכז במקום המרצה ושהמפגש (ה"הרצאה") היא בעצם שילוב של הרצאה קצרה משולבת עם דיון ומשם עוברים לפעילות וחזרה להרצאה ושוב לפעילות (לפעמים קבוצתית, לפעמים אישית). זה עובד לא רק בכיתות הקטנות (שם זה כמעט טרוויאלי לעשות את זה) אלא גם בכיתות גדולות (אני מלמד בעיקר כיתות של 250 סטודנטים). הסטודנטים מגיעים לשעור אחרי עבודה מכינה (שמתבססת על קריאה או צפייה בהרצאות online קצרות) ולאחר שהם נבחנים עליה, כך שכולם מגיעים מוכנים לשיעור ובכך אפשר להעיף מהמפגש עצמו חומר בסיסי שלא ממש מצריך מרצה ולהתמקד ב higher order learning skills.
יש כאלו שהולכים עם זה עד הסוף ולגמרי flipping the class. אני עושה משהו באמצע.
הקולגה הקרובה אלי ביותר היא בחורה בשם קלי הוגאן ואני מרשה לעצמי לומר ששנינו מהווים צוות שמושך את המחלקה לשינוי גישת ההוראה, עם גיבוי די רציני מחברי הפקולטה. לשמחתי, גם ברמה האוניברסיטאית יש לנו היום הרבה תמיכה ואנחנו חלק מצוות גדול (קלי היא למעשה המובילה של הצוות) שמוביל את השינויים הללו.
אז למה אני מספר לכם את זה?
כי בדיוק היום מאמר של קלי על מחקר שהיא עשתה בשנים האחרונות שמתבסס על הכיתה שלה, biology 101, שמכילה 400 סטודנטים, עם דגש על התרומה של השינוי בגישה לא רק על הישגי כלל התלמידים, אלא במיוחד על הקבוצה שבדרך כלל נשארת בארה"ב מאחור- שחורים ודור ראשון לקולג'.
קלי נתנה היום ראיון קצר לניו יורק טיימס ולמי שמעוניין, הנה הקישור לראיון, ובגוף הראיון יש קישור גם למחקר עצמו:
http://www.nytimes.com/2014/09/03/e...n-region®ion=top-news&WT.nav=top-news&_r=1
ולמי שרוצה לראות איך נראית פעילות לדוגמא, הנה לינק לכיתה שלי (אני חושב שכבר שמתי את זה פעם פה):
https://www.youtube.com/watch?v=djhiuvkgA0E
ואני שם את הפוסט גם בפורום לומדים בחו"ל . מצטער על ההצפה.
כתבתי אמנם פוסט זהה בפורום כותבי תזה ודוקטורט, אבל היות ויש פה כאלו שלא קוראים דווקא את אותו פורום ועדיין מתעניינים בהוראה אוניברסיטאית (אולי מרצים לעתיד?
מדי פעם יוצא לנו לדסקס גישות הוראה ואני חושב שאתם כבר יודעים שאני חסיד גדול של הוראה שבה הסטודנט הוא המרכז במקום המרצה ושהמפגש (ה"הרצאה") היא בעצם שילוב של הרצאה קצרה משולבת עם דיון ומשם עוברים לפעילות וחזרה להרצאה ושוב לפעילות (לפעמים קבוצתית, לפעמים אישית). זה עובד לא רק בכיתות הקטנות (שם זה כמעט טרוויאלי לעשות את זה) אלא גם בכיתות גדולות (אני מלמד בעיקר כיתות של 250 סטודנטים). הסטודנטים מגיעים לשעור אחרי עבודה מכינה (שמתבססת על קריאה או צפייה בהרצאות online קצרות) ולאחר שהם נבחנים עליה, כך שכולם מגיעים מוכנים לשיעור ובכך אפשר להעיף מהמפגש עצמו חומר בסיסי שלא ממש מצריך מרצה ולהתמקד ב higher order learning skills.
יש כאלו שהולכים עם זה עד הסוף ולגמרי flipping the class. אני עושה משהו באמצע.
הקולגה הקרובה אלי ביותר היא בחורה בשם קלי הוגאן ואני מרשה לעצמי לומר ששנינו מהווים צוות שמושך את המחלקה לשינוי גישת ההוראה, עם גיבוי די רציני מחברי הפקולטה. לשמחתי, גם ברמה האוניברסיטאית יש לנו היום הרבה תמיכה ואנחנו חלק מצוות גדול (קלי היא למעשה המובילה של הצוות) שמוביל את השינויים הללו.
אז למה אני מספר לכם את זה?
כי בדיוק היום מאמר של קלי על מחקר שהיא עשתה בשנים האחרונות שמתבסס על הכיתה שלה, biology 101, שמכילה 400 סטודנטים, עם דגש על התרומה של השינוי בגישה לא רק על הישגי כלל התלמידים, אלא במיוחד על הקבוצה שבדרך כלל נשארת בארה"ב מאחור- שחורים ודור ראשון לקולג'.
קלי נתנה היום ראיון קצר לניו יורק טיימס ולמי שמעוניין, הנה הקישור לראיון, ובגוף הראיון יש קישור גם למחקר עצמו:
http://www.nytimes.com/2014/09/03/e...n-region®ion=top-news&WT.nav=top-news&_r=1
ולמי שרוצה לראות איך נראית פעילות לדוגמא, הנה לינק לכיתה שלי (אני חושב שכבר שמתי את זה פעם פה):
https://www.youtube.com/watch?v=djhiuvkgA0E
ואני שם את הפוסט גם בפורום לומדים בחו"ל . מצטער על ההצפה.
