Acid Mothers Temple
Acid Mothers Temple & the Melting Paraiso U.F.O
להקתו של הקילר היפני Kawabata Makoto גיטריסט ענק, לוקחים את המושגים: חלל, פולק, ג'אם, אסיד, פסיכיות, הומור, דיסטורשן בין כוכבי. מערבבים טוב טוב ומוציאים וואחד טריפיים, אחד אחרי השני אחרי השלישי והבנתם איך זה ממשיך.
האימהות האלה הן הפרוייקט המרכזי עם נספחי צד שהם מנות ישר לוריד עם קריצה לעבר: Acid Mothers Gong, Mothers of Invasion, Acid Mothers Afrirampo, Acid Mothers Temple & the Incredible Strange Band, Acid Mothers Guru Guru, וכל זה רק בעשר השנים האחרונות פחות או יותר, כמות האלבומים בהתאם...
להשתלט על הדיסקוגרפיה של האמהות האלה זו משימה לא פשוטה בכלל, לא שלהשתלט רק על אלבום אחד זה טיול בפארק. יהיה יותר נכון לומר טיול בחלל. כלומר החלל שבין דפנות המוח העליונות שמקרטעות אבל לפחות עושות משהו, לבין הדפנות התחתונות שכבר מזמן מיסטלו לעצמן ת'צורה שלכם.
Does the Cosmic Shepherd Dream of Electric Tapirs? - 2004
זה האלבום שאני התחלתי איתו, וזה בונבון של אלבום.
6 רצועות שנעות בין ארבע וחצי דקות נפלאות לטיסה של 25 דקות מחלקה ראשונה, מלאה בחומר לחשוב עליו...
הרצועה הראשונה מכילה את שער היציאה מהחיים שלכם והכניסה השואבת כל לעולמם של אמהות האסיד. יופי של פריקאאוט עם דיסטורשן מהחלל שלשמחתכם הרחבה אף אחד לא שם את זה ביוטיוב אז הפסדתם כי אין לינק. למי שיש דמיון שיטוס עליו, רק לא לשכוח ללבוש חליפת חלל חסינת שפיות ולבדוק פעמיים שהדקתם חגורות.
ולאחרי, היות וכבר עפנו לחלל והתפזרנו לעשרות כיוונים, הגיע הזמן לצוף באוויר ולרחף בכיף לאורך שלוש הרצועות הבאות. סוזי סיקסטין תיקח אתכם בכיף ותטפל בכם בעדינות רבה בשיטת הספייס אסיד פולק פסיכי קומי. יופי של חוויה מומלצת לטיפול בחסרי המוח ובאלה שחושבים שהם עדיין שפויים.
הרצועה הבאה ממשיכה לצוף איתכם שם למעלה אבל הפעם מינוס האלמנט הקומי אז הטריפ קצת גבוה יותר, ושימו לב כי זו פצצה של ריחופיה מקסימה לכל אורכה.
וכך אתם מרוויחים מן ההפקר כי גם הלינק השלישי הוא אסיד פולק משובח, משחק פוקר עם חייזרים ועם חליל צד לחתוך ת'וריד בשבילו. איזה רצף הם מביאים פה תענוג חוץ ארצי.
מיד אחר כך המנועים נדלקים ויוצאת טיסה של 25 דקות Dark Star Blues וכל מה שנשאר לכם לעשות זה לקלל טוב טוב את יוטיוב כי לינק אין. לטוס לבד גם יעבוד. תחשבו האימפריה מכה שנית שהקיסר רוקד לצלילי הדיסטורשן של הגיטרה פלוס רנטה קנאופ על הכסא, דארת' ווידאר משפריץ ניצוצות אסיד מהלייטסייבר שלו, וכל חיילי האימפריה מסטולים יחדיו בחלליות שלהם מרוב סולואים וצ'ובאקות. לא יודע איך אפשר להפסיד סרט שכזה, אבל הפסדתם.
הרצועה השישית והאחרונה מכבה את מנועי הדיסטורשן ולוקחת אותנו לדאייה ממושכת בחלל, אפשר לראות מהקוק פיט את החללית של קלאוס שולצה חולפת, במסגרתה יהיה גם אפשרי להתבונן פנימה ולהחליט אם ממשיכים הלאה לעוד אלבומים של אמהות האסיד או חוזרים הבייתה לפלנטה הארצית המוכרת עם שיגרת הקקה קקה פיפי פיפי.
הבחירה, אכן, ממש קשה.
וכן, אין כמו קצת ציצי על העטיפה בכדי למשוך אתכם לקרוא עד פה.
הם עשו, בין יתר ההמון, אלבום נוייזי מיוחד שנקרא Son of a Bitches Brew שבו הם מולידים את בנו העקום במיוחד של מיילס דייויס. מיילס היה מתעלף בעת הלידה אם לא בחדר מיון עוד קודם.
Acid Mothers Temple & the Melting Paraiso U.F.O
להקתו של הקילר היפני Kawabata Makoto גיטריסט ענק, לוקחים את המושגים: חלל, פולק, ג'אם, אסיד, פסיכיות, הומור, דיסטורשן בין כוכבי. מערבבים טוב טוב ומוציאים וואחד טריפיים, אחד אחרי השני אחרי השלישי והבנתם איך זה ממשיך.
האימהות האלה הן הפרוייקט המרכזי עם נספחי צד שהם מנות ישר לוריד עם קריצה לעבר: Acid Mothers Gong, Mothers of Invasion, Acid Mothers Afrirampo, Acid Mothers Temple & the Incredible Strange Band, Acid Mothers Guru Guru, וכל זה רק בעשר השנים האחרונות פחות או יותר, כמות האלבומים בהתאם...
להשתלט על הדיסקוגרפיה של האמהות האלה זו משימה לא פשוטה בכלל, לא שלהשתלט רק על אלבום אחד זה טיול בפארק. יהיה יותר נכון לומר טיול בחלל. כלומר החלל שבין דפנות המוח העליונות שמקרטעות אבל לפחות עושות משהו, לבין הדפנות התחתונות שכבר מזמן מיסטלו לעצמן ת'צורה שלכם.
Does the Cosmic Shepherd Dream of Electric Tapirs? - 2004
זה האלבום שאני התחלתי איתו, וזה בונבון של אלבום.
6 רצועות שנעות בין ארבע וחצי דקות נפלאות לטיסה של 25 דקות מחלקה ראשונה, מלאה בחומר לחשוב עליו...
הרצועה הראשונה מכילה את שער היציאה מהחיים שלכם והכניסה השואבת כל לעולמם של אמהות האסיד. יופי של פריקאאוט עם דיסטורשן מהחלל שלשמחתכם הרחבה אף אחד לא שם את זה ביוטיוב אז הפסדתם כי אין לינק. למי שיש דמיון שיטוס עליו, רק לא לשכוח ללבוש חליפת חלל חסינת שפיות ולבדוק פעמיים שהדקתם חגורות.
ולאחרי, היות וכבר עפנו לחלל והתפזרנו לעשרות כיוונים, הגיע הזמן לצוף באוויר ולרחף בכיף לאורך שלוש הרצועות הבאות. סוזי סיקסטין תיקח אתכם בכיף ותטפל בכם בעדינות רבה בשיטת הספייס אסיד פולק פסיכי קומי. יופי של חוויה מומלצת לטיפול בחסרי המוח ובאלה שחושבים שהם עדיין שפויים.
הרצועה הבאה ממשיכה לצוף איתכם שם למעלה אבל הפעם מינוס האלמנט הקומי אז הטריפ קצת גבוה יותר, ושימו לב כי זו פצצה של ריחופיה מקסימה לכל אורכה.
וכך אתם מרוויחים מן ההפקר כי גם הלינק השלישי הוא אסיד פולק משובח, משחק פוקר עם חייזרים ועם חליל צד לחתוך ת'וריד בשבילו. איזה רצף הם מביאים פה תענוג חוץ ארצי.
מיד אחר כך המנועים נדלקים ויוצאת טיסה של 25 דקות Dark Star Blues וכל מה שנשאר לכם לעשות זה לקלל טוב טוב את יוטיוב כי לינק אין. לטוס לבד גם יעבוד. תחשבו האימפריה מכה שנית שהקיסר רוקד לצלילי הדיסטורשן של הגיטרה פלוס רנטה קנאופ על הכסא, דארת' ווידאר משפריץ ניצוצות אסיד מהלייטסייבר שלו, וכל חיילי האימפריה מסטולים יחדיו בחלליות שלהם מרוב סולואים וצ'ובאקות. לא יודע איך אפשר להפסיד סרט שכזה, אבל הפסדתם.
הרצועה השישית והאחרונה מכבה את מנועי הדיסטורשן ולוקחת אותנו לדאייה ממושכת בחלל, אפשר לראות מהקוק פיט את החללית של קלאוס שולצה חולפת, במסגרתה יהיה גם אפשרי להתבונן פנימה ולהחליט אם ממשיכים הלאה לעוד אלבומים של אמהות האסיד או חוזרים הבייתה לפלנטה הארצית המוכרת עם שיגרת הקקה קקה פיפי פיפי.
הבחירה, אכן, ממש קשה.
וכן, אין כמו קצת ציצי על העטיפה בכדי למשוך אתכם לקרוא עד פה.
הם עשו, בין יתר ההמון, אלבום נוייזי מיוחד שנקרא Son of a Bitches Brew שבו הם מולידים את בנו העקום במיוחד של מיילס דייויס. מיילס היה מתעלף בעת הלידה אם לא בחדר מיון עוד קודם.