תראה...
הלהקה ביקרה בישראל כמה וכמה פעמים. הפעם הראשונה הייתה ב-1993 ביום העצמאות. הלהקה הופיעה במסגרת רוק עצמאות ביחד עם אמנים כמו ד"ר אלבן ועוד. הם הופיעו בת"א, חיפה ובאר שבע. חוץ מההופעה הזאת הם גם היו בישראל כמה שנים לאחר מכן בכל מיני ביקורים. הלהקה ידועה בחיבתה לישראל. ישראל היא אחת המדינות הראשונות שהלהקה הצליחה בה מחוץ לגבולות שבדיה וכמובן שאר אירופה. המנהל שלהם הוא יהודי חם לב, ניצול שואה, והוא יודע היטב מיהם אייס אוף בייס, כך שאין שום רמיזות לאנטישמיות מצידם. אולף אקברג, אחד מחברי הלהקה (הרזה), היה חבר בכנופייה של גזענים ועבריינים כשהיה ילד עד גיל 14. הוא רואיין ונשאל על כך רבות בראיונות שנערכו עימו. עברו כבר מאחוריו והוא מצטער על כל מה שעשה (בכל זאת, ילד). כאשר הם הופיעו בישראל, הפרשה הייתה בשיאה בנוגע לעברו, חששו חברי הלהקה לקריאות בוז מצד הקהל. אך למעשה, הלהקה התקבלה בתשואות רמות ובעידודים צרחניים. באתר הרשמי שלהם, כל אחד מארבעת חברי הלקה כתב בביוגרפיה שלו שהרגע הכי משמח שלהם בקריירה של אייס אוף בייס, הייתה הופעה בתל אביב ביום העצמאות. בנוגע לשיר>> אין כ"כ מה להתעמק בשיר, מאחר והליריקה מאוד פשוטה. פשוט הרעיון הכללי של השיר הוא אופטימיות ושמחה כפי שמושר בםזמון: We live in a free world I whistle down the wind carry on smiling and the world will smile with you life is a flower so precious in your hand carry on smiling and the world will smile with you! אם תחייך, העולם יחייך אליך בחזרה - המשמעות העיקרית של השיר. דרך אגב - השיר נבחר לשיר השנה הכי מושמע בתחנות הרדיו באירופה ב-1998, שתדעו.