A Taste Of Strawbs דיסק רביעי

[giloni]

A Taste Of Strawbs דיסק רביעי

דיסק רביעי Further down the road הקדמה הדיסק הרביעי מכסה את שנות התשעים ותחיל המילניום החדש. בעיני הוא דיסק בשל העובדה שהוא מתאר בצורה מרתקת את תחייתו של עוף החול. יש לא מעט יוצרים שקולם נדם בשנות השמונים – שהיו שנים קשות באמת ליוצרים הוותיקים שלא הצליחו בהתאמות שלהם לרוח התקופה- והם פרחו מחדש בשנים האחרונות, בעיקר בשל מהפכת האינטרנט והגישה הקלה יותר של קהל פוטנציאלי אל החומרים שלהם. לא ערכתי בדיקה מעמיקה, אבל אני חושב שיש מעט להקות שהפריחה המאוחרת שלהם הייתה כל-כך מלבבת כמו זו של הסטרובס. הקהל קיבל אותם באהבה ובחיבוק חם. יש באמת תחושה של געגועים גדולים של הקהל שאהב את הלהקה הזו בשנות השבעים, געגועים שהביאו לחידוש הקשר בינם לבינו. חברי הלהקה, כולם מגרדים מלמעלה או מלמטה את גיל 60, מרגישים צעירים מחדש. מחדשים, יוצרים, מופיעים, מעיזים, חוזרים להיות מוסיקאים מקצועיים במשרה מלאה אחרי שכבר מצאו לעצמם עיסוקים אחרים כדי להביא פרנסה הביתה. יהיו כאלה שיאמרו שהטרחים הזקנים כבר לא רלבנטיים. לראות את יאן גילאן שמזדקן על הבמה, את איאן אנדרסון מאבד את קולו ובכל זאת ממשיך לקפץ כמו תייש, לשמוע את דילן או ניל יאנד מוציאים אלבום חדש – יש כאן, בעיני רבים, פתטיות. אבל זו דרך לא נכונה, לדעתי, לשפוט את האנשים האלה. הם פשוט מוסיקאים. גם אם הם אנאכרוניסטים, הם לא מפסיקים להיות מוסיקאים. את זה הקהל המבוגר, אבל גם הקהל הצעיר, יודע להעריך ולכן החיבוק החם שהם זוכים לו, וזה הרבה מעבר לנוסטלגיה (שגם לה יש חלק חשוב בתחייה הזו). הסטרובס חזרו, ובגדול. הם חזרו בפורמט משולש: שני הרכבים אלקטריים מלאים, להופעות עונתיות והרכב אקוסטי רזה וחסכוני להופעות שנמשכות על פני כל ימי השנה ועל פני שתי יבשות. שימו לב למספרים: בין השנים 2000 ל 2006 הוציאה הלהקה (בפורמטים השונים שלה) שישה!!! אלבומי אולפן; שלושה אלבומי הופעה; 3 אלבומים של חומרים מוקלטים שנערכו מחדש; 4 סרטי DVD; 4 אוספים והקופסא הנוכחית; במהלך אותן שנים הספיקה הלהקה להופיע בשלוש תכניות טלביזיה בארה"ב וקנדה, באין ספור תכניות רדיו ובפסטיבלים חשובים כמו פסטיבל הרוק המתקדם של NEARFEST , פסטיבל הפולק-רוק הפופולארי של פיירפורט קונבנשן, פסטיבל הבירה המסורתי של לונדון ועוד'. בשנים האלה הקימה הלהקה ליבל חדש משלה – Witchwood והיא טורחת על ליקוט החומרים הנעלמים, רכישת זכויות יוצרים מליבלים אחרים, קידום יוצרים צעירים שמתקשים למצוא במה, הוצאת ספרים ומזכרות ועוד. מנהיג הלהקה, דייב קאזינס, נבחר לתפקיד נשיא הכבוד של ה Classic Rock Society, אגודה ששמה לה למטרה לקדם יוצרים בתחום הרוק הקלאסי (מינוח נוח יותר ל"פרוג"). הלהקה מחזיקה אתר רשמי עשיר שאין רבים מסוגו ברשת, ועוד ועוד ועוד. בקיצור, הסטרובס כאן, והדיסק הרביעי של הקופסא מתאר בצליליו כיצד התרחשה תחיית המתים הזאת.

 

[giloni]

A Tatste of Strawbs דיסק 4 חלק א

1. Ringing Down The Years ב 1991 הוציאה הלהקה אלבום אולפן נוסף. האלבום, הראשון של הלהקה שהוקלט ויצא על CD, נקרא Ringing Down The Years. אקדים ואומר: מדובר באלבום הרע ביותר של הלהקה, למרות שהשיר הפותח אותו הוא אולי השיר המרגש ביותר שכתב דייב קאזינס, שיר הנושא, שמוקדש לזכרה של סנדי דני. הביצוע שמופיע כאן לא שונה בהרבה מהביצוע המקורי, והוא הביצוע המצוי גם בסרט הוידיאו שצולם באותה שנה ויצא עשר שנים אחר כך בסדרה Classic Rock Legends. כמו רוב ההופעות שהונצחו בסדרה הזו, גם זו של הסטרובס היא מביכה למדי ועושה עוול לימיה היפים של הלהקה. אבל לא לדאוג, הרושם המביך ישונה כבר בעתיד הקרוב... 1. Further Down the Road- 1991 קאזינס כתב את השיר היפהפה הזה באותו ערב שבו דייב קאזינס אולץ להתפטר מתפקידו כמנהל תחנת הרדיו של דבון. הוא שר כאן שאין ברירה וצריך להמשיך הלאה במורד הרחוב. לארוז את הכינור על הגב ולצעוד אל התחנה הבאה. זהו שיר עם ניוח של קאנטרי ואכן, הביצוע היפה של השיר הזה (שמבוצע כאן על ידי קאזינס המלווה את עצמו בפסנתר בגרסת דמו ביתית) בוצא על ידי זמרת הקאנטרי קת'רין קרייג שהגיעה מנאשוויל כדי לשיר את השיר לצידו של קאזינס בפסטיבל האיחוד של הלהקה ב 1998, שבו נדבר בהרחבה בהמשך. השיר גם מופיע באלבום המשותף של דייב קאזינס ובריאן וילובי (בן זוגה לעתיד של קרייג) The Bridge שיצא שלוש שנים אחר-כך. בדיעבד התברר כי העזיבה שנכפתה עליו עשתה לו רק טוב. אחרי 12 שנים שבהן חי בדבון, חזר קאזינס הביתה, למערב לונדון, את המחוזות שבהם גדל והחל את הקריירקה המוסיקאלית שלו. ועם החזרה הביתה, באה גם החזרה אל העשייה המוסיקאלית. 2. Heartbreak Hill 3. Extravaganza on a theme of Strawbs (Don Airey) 4. Files and Facts ניצני העשייה המוסיקאלית המחודשת החלו לנבוט כבר ב 1993, כאשר קאזינס חבר לקלידן דון איירי שבא מעולם הרוק הכבד וניגן בעבר עם קוזי פאוול, White snake , ריינבו, ג'ת'רו טאל ובלאק סאבאת' (היום הוא מקלדד בדיפ פרפל כמחליפו של ג'ון לורד). יחד הם הקליטו מספר שירים. שלושת הקטעים שכאן הם הצד החלש של הדיסק הזה. איירי הוא קלידן וירטואוז, מסוגו של וויקמן, וכמו וויקמן הוא התמכר למערכות הקלידים הדיגיטאליות המזעזעות שצמחו כפטריות בשנות התשעים. הביצוע ל Heartbreak Hill כאן, טוב יותר מהביצוע באלבום שנזכר, ושיצא ב 1994 ויש בו גיטרה נפלאה של בריאן וילובי, אבל שני הקטעים האחרים נשמעים לי מיותרים. אחד הוא וריאציות של איירי על שירי הסטרובס, מאולף ומלאכותי, והשני הוא שיר שביצעו שניהם במועצת אירופה ב 1993 ושיצא בשם There Will Come The Day, באלבום רשמי של הסטרובס Blue Angel ב 2001. השנים האלו הן גם שנות הידוק שיתוף הפעולה בין דייב קאזינס לבריאן וילובי. הם הוציאו אלבום משותף ב 1994, The Bridge, עם שירים חדשים וישנים בביצועים מחודשים. האלבום הוא למעשה אלבום סטרובס לכל דבר, שכן להבדיל מהאלבום המשותף הראשון שלהם (Old School Songs) שבו ניגנו רק שניהם על שתי גיטרות אקוסטיות, כאן הם ארגנו לעצמם להקה שלמעשה הייתה מורכבת מחברי הסטרובס. זה היה למעשה אלבום סטרובס לכל דבר ואות מבשר לאיחוד המלא הקרב ובא.

 

[giloni]

A Taste of Strawbs דיסק רביעי חלק ב

5. Hero&Heroine קיץ 1998. 1000 אנשים מאושרים זוכים להיכנס למתחם הדשא המקסים של הוילה הויקטוריאנית Chiswick House במערב לונדון, מרחק כמה פסיעות לונדוניות מביתו של קאזינס. על בימה מעוגלת, עם מערכת הגברה משובחת, עלו ובאו במשך 6 שעות תמימות, חברי הלהקה לדורותיה בקונצרט Reunion שאורגן בצורה מופתית על-ידי דייב קאזינס, עם עזרה קטנה מידידים. הקונצרט המדהים הזה הונצח במצלמות וידאו פרטיות ונערך אחר-כך לסרט בן שעתיים. הוא גם הוקלט לדיסק כפול במקביל. הרפרטואר של הלהקה בקונצרט הזה חולק לכמה חלקים, לפי השינויים בהרכב של הלהקה. חלק מהמופע שהו על הבמה חברי ההרכב המוקדם, עם טוני הופר, ריק האדסון, ג'ון פורד ואדם וויקמן (שבא במקום אביו החולה, ריק, שכמו תמיד ידע מתי לאשפז את הכבד ספוג האלכוהול שלו). אח"כ עלה בלו וויבר, טוני הופר פינה את מקומו לדייב לאמברט והחברים שרו את האפוסים של Bursting at the seams. אחר-כך הם ירדו ולבמה עלו רוד קומבס, צ'ס קרונק (האוקן לא יכל להגיע מאמריקה, אבל הוא עוד יחזור..) ואליהם הצטרף הכנר הוירטואוז של פיירפורט קונבנשן (וסופט משין), Rick Sanders שקיפץ עם הכינור שלו על הבמה ועיבה את הצליל העברה בלאו הכי של השיר הזה – שיר הנושא מהאלבום hero&Heroine. הערב המקסים הזה חיבר את כולם יחד. נעלמו כל המתחים והמריבות מן העבר, כולם שרו עם כולם, ניגנו בקומבינציות שונות ומשונות, עלו וירדו מהבמה ורק דייב קאזינס, שהיה שם תמיד מאז 1966, נשאר על הבמה לאורך כל המופע ואפילו את החולצות להחלפה ואת אספקת הבירה הבלתי פוסקת, דאגו להעלות אליו לשם. לכולם הייתה הרגשה שהלהקה חוזרת לעניינים – אי אפשר היה אחרת אחרי קונצרט כזה. 6. The Ten Commandments אחת ההפתעות הגדולות שלי בקופסא הזאת. דייב לאמברט, יחד עם בריאן וילובי באחת ההופעות האקוסטיות הבודדות שלהם יחד, בלי דייב קאזינס, מבצע שיר שכתב. שיר חזק בצורה בלתי רגילה, מסע אל תוך הבלי החברה המתועשת וזעקה על אבדן הבושה של אילי הכסף ואלוהי ההון. דייב לאמברט נחשב תמיד לילד השובב של הלהקה. החתיך עם השיער הארוך ותלתל הכסף, שמנגן כמו פיט טאונסהנד, קורע את המיתרים של הלס פול בכל הופעה ושר בקול של רוקר אמיתי. והנה כאן הוא מתגלה פתאום (אני כבר גיליתי את התכונה הזו אצלו גם קודם לכן) כסונגרייטר מקליבר אחר לגמרי. השיר הזה היה יכול להיות מושר בקלות על-ידי לו-ריד, אבל כשהוא מושר על-ידי לאמברט זו הפתעה נפלאה. 7. The King 8. Hummingbird שני שירים שמבצעים יחד דייב קאזינס וריק וויקמן, באחת מההופעות המשותפות שלהם בשנת 2001, הופעות שהובילו להקלטת אלבום משותף – Hummingbird שקרוי על שם הקטע השני. השיר הראשון, The King הוא שיר שקאזינס כתב עוד ב 1979. הוא לקח את הסימפוניה הרביעית של בראהמס ועשה עליה וריאציה נהדרת עם מלים שלקוחות כאילו מאגדה מדיבאלית על חזרתו של המלך (ג'ורג' הראשון, מן הסתם – כולם נהנו לשיר דוקא עליו). בגירסא מ 1979, שרה לצידו של קאזינס, הסולנית הנפלאה של Steeleye Span, מאדי פריור. השיר יצא על תקליטון ובעצם לא הופיע באף אלבום. רק ב 2001 כשקאזינס לקח את הלהקה לאולפן, בפעם הראשונה אחרי 10 שנים, הוא הזמין שוב את מדי פריור ואת בעלה, נגן הבס של סטילאיי ספן – ריק קאמפ, לשיר איתו את השיר יחד. השיר מופיע אם כן בגירסא העדכנית שלו באלבום Blue Angel מ 2001, אבל כאן מבצעים אותו באותה שנה, קאזינס ווויקמן ביצוע אקוסטי מקסים.

 

[giloni]

A Taste of Strawbs דיסק רביעי חלק ג

9. Alice's Song 10. Mclean Street\ Who Knows Where the time goes 11. We'll Meet again Sometime ב 2001 החלו קאזינס ווילובי בסיבוב הופעות אקוסטי בבריטניה. בחופשה קצרה של קאזינס בפאריז, הוא שבר את ידו כשהחליק במדרגות המלון. הוא לא יכל לנגן בגיטרה. מה עושים? יש הופעות מוזמנות לחודשיים קדימה? איך מבטלים אותן? אז הציע וילובי לקרוא לדייב לאמברט. דייב עזב את אוסטריה ואת אתרי הסקי שמהם התפרנס ובא ללונדון כדי להחליף את קאזינס לכמה שבועות עד שיוסר הגבס מעל ידו. התאונה של קאזינס הייתה למעשה ירית הפתיחה להקמת הרכב חדש: The Acoustic Strawbs. הקהל כל-כך אהב את החיבור הזה של שתי גיטרות אקוסטיות (אחרי כמה שבועות נוספה גם השלישית של קאזינס שחזר לאיתנו) עד שהם החליטו שהם ממשיכים. מאז הם לא מפסיקים, והיושב במרומים ייתן להם כוח להמשיך עוד ועוד. השיר הראשון, Alice's Song נכתב על ידי זוגתו של בריאן וילובי, קת'רין קרייג, והולחן על-ידי בריאן וילובי. השיר מוקדש לאחייניתו של וילובי שסובלת מאוטיזם. דייב קאזינס שר אותו בקולו המלנכולי והעמוק, ומלווה את שירתו בנגינה עדינה מאד על הבאנג'ו, כלי שבו לא נגע מזה שלושה עשורים כמעט. השיר הזה כל-כך יפה שהלהקה מבצעת אותו כמעט בכל מופע אקוסטי שלה והיא אף הקליטה אותו כסינגל עבור אגודת הילדים האוטיסטים בבריטניה. השיר הפך להמנון של האגודה ובעיני הוא גם הפך לאגדה. קשה מאד שלא להזיל דמעה כשמקשיבים לשיר הזה, שמנסה לתאר את העולם דרך עיניה של ילדה אוטיסטית. השיר הזה, יחד עם עוד קלאסיקות נפלאות, מופיע באלבום הראשון שהוציא הטריו האקוסטי Baroque&Roll. אלבום מקסים שמומלץ לכל אוהב מוסיקה באשר הוא – מכיר סטרובס או לא מכיר סטרובס. יצירת מופת מינורית. השיר השני הוא שירה של סנדי דני. השיר הזה שהקנה לסנדי שם בינלאומי, הוקלט לראשונה באלבום המשותף שלה עם הסטרובס ב 1967. אח"כ סנדי נתנה אותו לג'ודי קולינס האמריקאית שהקליטה לו גרסא נהדרת ואף קראה לאלבום שלה על שמו. אחר-כך סנדי ביצעה את השיר הזה עם הלהקות שלה, פיירפורט וFotheringay ומאז היה זה סימן ההיכר המובהק שלה. כאן מבצעת השלישיה האקוסטית את השיר בחן כל-כך רב שלפעמים עולים בי מחשבות כפירה שהביצוע הזה, אחד מתוך עשרות, הוא היפה ביותר ששמעתי לשיר הנהדר הזה. השיר האחרון בשלישיה הנזכרת, שיר שמופיע במקור באלבום הסולו של קאזינס מ 1972, מושר כאן בדואט של לאמברט וקאזינס וגם כאן, בעיקר תודות לנגינה האגרסיבית של לאמברט על הגיטרה שלו, אני מתחיל לחשוב שהשיר הזה מבוצע טוב יותר כאן. בכלל, הביצועים האקוסטיים של השירים המוכרים, כולל האפוסים הפרוגיים הבומבאסטיים מאמצע שנות השבעים, הם כל-כך מדוייקים וכל-כך דידאקטיים. דידאקטיים מכיוון שהם מראים לנו, למאזינים – כפי שקאזינס בעצמו מסביר בהופעות שלהם – כיצד נכתב השיר, כיצד הוא נראה כשהוא ערום מהעיבודים הסימפוניים. שלא אובן לא נכון, העיבודים הסימפונים נהדרים, אבל אם רוצים ללמוד "איך שיר נולד" שווה להקשיב לגרסאות האקוסטיות הללו. 12. Sunday Morning 13. On A Night Like this 14. Dragonfly בסוף שנת 2004, פרש בריאן וילובי מההרכב האקוסטי כדי להתפנות לעבודה משותפת עם זוגתו, קת'רין קרייג. את מקומו תפס נגן הבאס של הסטרובס במחצית השנייה של שנות השבעים, Chas Cronk. צ'אס הוא בחור שקט ומופנם, נגן בס בחסד, שהוסיף את הבס האקוסטי לצליל של הלהקה וגם גיטרת 12 מיתרים שבשירים מסויימים הורגש חסרונה. שלושת השירים האלה מהשנים 2004-2006 מבוצעים על-ידי ההרכב האקוסטי הנוכחי והוקלטו בהופעות שונות של הלהקה. השיר הראשון הוא ביצוע לשיר חדש של הסטרובס שטרם הוקלט לאלבום ובו מעניק רוברט קירבי הישן והטוב את כשרון העיבוד הסימפוני שלו ללהקה. השניים האחרים הם ביצועים לשיר חדש מהאלבום החדש של הלהקה (עליו נדבר מיד) והשלישי מאלבום ישן נושן. ביצועים אקוסטים עם תחושה של שמיים שנוגעים בך. 15. Canada אחד החלומות של קאזינס, שלא התגשמו בינתיים, הוא לחיות בקנדה. קאזינס מאד אוהב את הארץ הזו בעיקר בשל הכנסת האורחים החמה שהיא נהגה כלפיו וכלפי הלהקה בכל הופעה שלהם על אדמתה. בקנדה הסטרובס זכו להצלחה הגדולה ביותר שלהם, כאשר האלבום Hero&Heroine בילה שם כמה שבועות בראש מצעד המכירות. בקנדה מבלים חברי ההרכב האקוסטי לפחות שבועיים בשנה בהופעות ותמיד מתקבלים באהבה. הן בקרב הרוב דובר האנגלית והן בקרב המיעוט הקויבקי. לכבודם שר קאזינס, כשהוא מלווה עצמו בגיטרה ופסנתר, את השיר הזה שהוא שיר אהבה לקנדה – המולדת השנייה שלו, כפי שהוא מכנה אותה.

 

[giloni]

A Taste of Strawbs - אפילוג

16. Here Today, Gone Tomorrow זהו השיר האחרון בדיסק הרביעי, השיר האחרון בקופסא והאקורד האחרון שלי בסקירה הארוכה הזו. ב יוני 2004, הופיע ההרכב "האמריקאי" של הסטרובס בפסטיבל הרוק המתקדם NEARFEST, בניו ג'רסי. מדוע אמריקאי? מכיוון שזה ההרכב שהצליח הרבה יותר באמריקה מאשר במולדת הישנה. ההרכב שהופיע במופע הסיום של הפסטיבל – מופע השמור בכל שנה ללהקה אחת גדולה משנות הזוהר של ה"פרוג" – כלל את קאזינס, לאמברט, קרונק, קומבס וג'ון האוקן. זה אותו הרכב שהקליט את Hero&Heroine ואת Ghosts ב 1974. אחרי 30 שנה, ההרכב הזה עומד שוב על אותה במה. האהבה שהלהקה קיבלה מהקהל, ברובו קהל של צעירים שחי בעיקר מהרכבים של רוק סימפוני ומטאל סימפוני ושרבים ממנו לא ממש יודעים מי אלה הזקנים שעלו על הבמה, הייתה אהבה אמיתית, חמה ומחבקת. הביקורות היללו ושיבחו אותם. גם אם זה לא היה ממש פרוג – הם אהבו אותם מאד. ההרכב הזה הקליט באותה שנה אלבום אולפן חדש לחלוטין Deja Fou, אלבום שכראוי לאלבומי סטרובס – לא שבר את השוק, אבל הוא מחמם את הלבבות להרבה חובבים גם אם יש בו כמה שירים משונים. אחד השירים היפים באלבום הזה הוא השיר הזה, שיר בעל ארומה המנונית, אבל עדיין – סטרובס מיטבה עם הרמוניות קוליות, מלוטרונים שמיימיים, גיטרות מלטפות – כל מה שצריך. חודש אחרי הופעתם בארה"ב, זכה עבדכם הנאמן – זה שטרח על הסקירה הטרחנית הזאת – לראות אותם במו עיניו בהופעה בלונדון. אלא שהפעם היה זה ההרכב הקלאזי, או "הבריטי". ההרכב של Bursting at the seams במלוא הדרו. האהבה שלי כמו הגיעה סוף סוף אל המקדש. הקורבן היה כדאי. שנים של איסוף וליקוט הגיעו אל הקליימקס הסוער שלהן. מפגש פנים מול פנים עם שאהבה נפשי. האוסף הגיע אל סופו. הרושם שנוצר אצלכם, אלה ששרדו את כל פרקי הביקורת והגיעו עד הלום, הוא שיש כאן סוג של הספד. ממש לא. הלהקה חייה ונושמת וממש עכשיו היא מצויה בסיבוב הופעות בארה"ב, ובעוד חודש, כשממש יהיה קר בניו-יורק, הם יחזרו ללונדון ויתחילו להסתובב בערים, עיירות וכפרים ברחבי הממלכה המאוחדת. ישירו וינגנו בפני קהל קטן באולמות קטנים. זה לא קהל של אצטדיונים. לרובו אין כוח להוציא עוד פעם את התחפושת של ההיפי מהארון ולרוץ לתפוס מקום 100 מטר מהבמה. זה קהל אינטימי ואוהב. קהל שבתוכו יהיו אחד או שניים, ממש כמוני, ששילמו ממיטב כספם כדי שללהקה הלא עשירה הזאת יהיה הכסף הדרוש כדי להוציא את האוסף הנהדר הזה. אני מקווה, מאמין ומשוכנע שהלהקה לא אמרה את המילה האחרונה. כל עוד נשמה באפו של דייב קאזינס, הוא ימשיך ליצור ולחבק את המעריצים המובחרים שלו. שכרי יהיה בכך שהצלחתי, באמצעות הסקירה הממושכת הזאת, להוסיף לקהל הזה עוד שניים שלושה אנשים טובים. תם, נשלם אבל לא ממש... יקי

 

[giloni]

הסטרובס - דיסקוגרפיה מלאה

Strawbs All our own work - Sandy Denny and the Strawbs studio 1968 Strawbs Strawbs studio 1969 Strawbs Music Sampler no. 1 studio 1969 Strawbs Dragonfly studio 1970 Strawbs Just a Collection of Antiques and Curios Live 1970 Strawbs From the Witchwood studio 1971 Strawbs Grave new World studio 1972 Strawbs Bursting at the seams studio 1973 Strawbs Strawbs and Dave Cousins (Japan) Compilation 1973 Strawbs Strawbs - Japan Sampler Compilation 1973 Strawbs Early Strawbs Compilation 1973 Strawbs Benedictus - Bootleg Bootleg 1973 Strawbs Hero and Heroine studio 1974 Strawbs Heroes are Forever - Bootleg Bootleg 1974 Strawbs Prince and Princess - Bootleg Bootleg 1974 Strawbs By Choice Compilation 1974 Strawbs Ghosts studio 1975 Strawbs Atlanta- Bootleg Bootleg 1974 Strawbs In Search of the Heroine - Bootleg Bootleg 1975 Strawbs Ghosts and Spectacles - Bootleg (Live in Tokyo) Bootleg 1975 Strawbs Nomadness studio 1975 Strawbs Nomadness+Fire (Bootleg) Bootleg 1975 Strawbs Deep cuts studio 1976 Strawbs Deep Cuts in Passaic: Live on WNEW FM Radio (Bootleg) Bootleg 1976 Strawbs Burning for you studio 1977 Strawbs Live in London (Bootleg) Bootleg 1977 Strawbs Classic Strawbs Compilation 1977 Strawbs Deadlines studio 1978 Strawbs Best of Strawbs Compilation 1978 Strawbs Rock storia e musica Compilation 1983 Strawbs Don't Say Goodbye studio 1987 Strawbs Preserves Uncanned studio 1991 Strawbs Sandy Denny and the Strawbs studio 1991 Strawbs Ringing down the years studio 1991 Strawbs A Choice selection Compilation 1992 Strawbs Greatest Hits Live! Live 1993 Strawbs Heartbreak Hill studio 1995 Strawbs BBC Radio in Concert 1973-1974 Live 1995 Strawbs The very best of the Strawbs: Halcyon days UK Compilation 1997 Strawbs The very best of the Strawbs: Halcyon days US Compilation 1998 Strawbs The Complete Strawbs live at Chiswick House Video 1998 Strawbs The Complete Strawbs live at Chiswick House Live 1998 Strawbs Concert Classics Live 1999 Strawbs Greatest Hits Live 1991: Classic Rock Legends Video 2001 Strawbs 30 Years in Rock: The Classic Rock Society Compilation 2001 Strawbs Accustic Strawbs - Baroque&Roll studio 2001 Strawbs The Collection Compilation 2002 Strawbs Tears and Pavan- An Introduction to the Strawbs Compilation 2002 Strawbs Blue Angel studio 2003 Strawbs Live in Tokyo Video 2003 Strawbs 20th Century Masters: The Millenium Collection Compilation 2003 Strawbs Deja Fou studio 2004 Strawbs Full Bloom - Acoustic Strawbs Live 2004 Strawbs Acoustic Strawbs Live in Toronto at hugh's Room Video 2004 Strawbs Live at Nearfest 2004 Live 2005 Strawbs Painted Sky studio 2005 Strawbs Acoustic Live (Bootleg) Bootleg 2005 Strawbs Recollection Live 2006 Strawbs Heartbreak Hill - Platinum Edition studio 2006 Strawbs The Witchwood Project Compilation 2006 Strawbs A Taste of Strawbs - Boxed set Compilation 2006 Cousins Dave Two weeks last summer studio 1972 Cousins&Willoughby Old School Songs studio 1979 Cousins&Willoughby The Bridge studio 1994 Cousins&Conrad High Seas studio 2005 Wakeman and Cousins Hummingbird studio 2002 Wakeman and Cous