A day in the life of.....
דובשה וליאורה טוטונוביץ. או קיי הבהרה ראשונית - לא, לא קוראים לה ליאורה טוטונוביץ, אבל משום מה יש לי שם חיבה לכל החברים שלי [שבמשך הזמן כבר נהפך לשמם] אז השם שלה זה ליאורה. ובכן, דמיינו לעצמכם... יום שבת, גשם בחוץ, קר... ליאורה טוטונוביץ דופקת על סף ביתי [ואיי ואיי, ממש סיפורי אוליבר טוויסט], אני קמה לאיטי מתחת לשמיכת הפוך [עם המצעים הממממזה יפייייםםם] ויורדת לפתוח לליאורה את הדלת ולהכניס אותה לחיק הבית החם הרחק מהקור והגשם. עושות קפה, לוקחות קצת שוקולד ועולות למעלה לסלון. טוב, יש מקרים, אני מודה, שאנחנו אוהבות לראות סרטים קיטשיים כאלו... במיוחד בימים גשומים כשבבית כ``כ כייף לשבת עם החברה הטובה מתחת לפוך [כן כן,girl bonding
]. בכל מקרה ליאורה הביאה את הסרט ``יש לה את זה``, ת`אמת - לא כ``כ התלהבתי לראות אותו אבל אני חייבת להגיד שהופתעתי לטובה. באמת סרט נחמד לא אובר קיטשי... אח``כ ליאורה האירה את תשומת ליבי שבסוף הסרט ``דלתות מסתובבות`` יש את השיר של דידו [ההיא ששרה בהתחלה של השיר של אמינם] אז קמתי בשארית כוחותיי, החלפתי קסטה וראינו גם את ``דלתות מסתובבות``. כמאמינה גדולה בגורל סרטים כאלו תמיד משרים עליי מין מצב רוח מיסטי כזה... בכל מקרה, לכשנגמר הסרט החלטנו ללכת ל - Illans. אוקיי, מי שלא מכיר - זה נמצא בקניון בכפ``ס - קומה שנייה - אחלה של מקום [יש עוד סניפים במקומות אחרים אבל אני מצטמצמת למה שאני מכירה ]. הגענו והיה סגור... אז ירדנו לקפה למטה והתנחלנו שם.שתינו כ``כ הרבה קפה וסיידר [אנשים סיידר חם עם קינמון זה ה-דבר!] וישבנו ישבנו וישבנו... אחרי שבסופו של דבר החלטנו להזיז את עצמנו ולקום מהכסאות שכבר קבלו את הצורה שלנו, עלינו למעלה ולפתע ראינו כי ``אילנס`` נפתח. היפ היפ הוריי!, בשמחה הלכנו והסתערנו שם על איזה שולחן קטן חוככות בדעתנו מה איזה קפה להזמין עכשיו... אוקצור, שתינו כ``כ הרבה, לשתינו הייתה כזו בחילה... ואתם יודעים.. יש את ההרגשה הכבדה הזו בבטן שקשה לכם לזוז ורק המחשבה שאתם צריכים לקום עכשיו ולחזור הביתה מעוררת בכם בחילה... אבל אל ייאוש! ליאורה ואני החלטנו שאנחנו חייבות לקנות לנו איזה בגד אחרת כל היום פשוט יירד לטימיון. אז... דידינו לנו ברחבי הקניון - אחת נתמכת בשנייה - עד שלבסוף אחרי מדידות רבות [תאמינו לי אין לי מושג מאיפה היה לנו הכוח] קנינו איזה משהו קטנטון... ירדנו לחניון, נכנסנו לאוטו וחזרנו הביתה... ת`אמת - אין לי מושג למה ספרתם לכם את זה ולמה זה אמור לעניין אתכם... אולי זה בגלל ששוב קמתי באחד ממצבי הרוח השמחים המשונים שלי [כאלו שבאים כתוצאה מהספרים של אתגר קרת] בכל מקרה למי ששרד בקריאה עד עכשיו יישר כוחך :] שיהייה לכם יום נפלא אנשים. דובשה.
דובשה וליאורה טוטונוביץ. או קיי הבהרה ראשונית - לא, לא קוראים לה ליאורה טוטונוביץ, אבל משום מה יש לי שם חיבה לכל החברים שלי [שבמשך הזמן כבר נהפך לשמם] אז השם שלה זה ליאורה. ובכן, דמיינו לעצמכם... יום שבת, גשם בחוץ, קר... ליאורה טוטונוביץ דופקת על סף ביתי [ואיי ואיי, ממש סיפורי אוליבר טוויסט], אני קמה לאיטי מתחת לשמיכת הפוך [עם המצעים הממממזה יפייייםםם] ויורדת לפתוח לליאורה את הדלת ולהכניס אותה לחיק הבית החם הרחק מהקור והגשם. עושות קפה, לוקחות קצת שוקולד ועולות למעלה לסלון. טוב, יש מקרים, אני מודה, שאנחנו אוהבות לראות סרטים קיטשיים כאלו... במיוחד בימים גשומים כשבבית כ``כ כייף לשבת עם החברה הטובה מתחת לפוך [כן כן,girl bonding
]. בכל מקרה ליאורה הביאה את הסרט ``יש לה את זה``, ת`אמת - לא כ``כ התלהבתי לראות אותו אבל אני חייבת להגיד שהופתעתי לטובה. באמת סרט נחמד לא אובר קיטשי... אח``כ ליאורה האירה את תשומת ליבי שבסוף הסרט ``דלתות מסתובבות`` יש את השיר של דידו [ההיא ששרה בהתחלה של השיר של אמינם] אז קמתי בשארית כוחותיי, החלפתי קסטה וראינו גם את ``דלתות מסתובבות``. כמאמינה גדולה בגורל סרטים כאלו תמיד משרים עליי מין מצב רוח מיסטי כזה... בכל מקרה, לכשנגמר הסרט החלטנו ללכת ל - Illans. אוקיי, מי שלא מכיר - זה נמצא בקניון בכפ``ס - קומה שנייה - אחלה של מקום [יש עוד סניפים במקומות אחרים אבל אני מצטמצמת למה שאני מכירה ]. הגענו והיה סגור... אז ירדנו לקפה למטה והתנחלנו שם.שתינו כ``כ הרבה קפה וסיידר [אנשים סיידר חם עם קינמון זה ה-דבר!] וישבנו ישבנו וישבנו... אחרי שבסופו של דבר החלטנו להזיז את עצמנו ולקום מהכסאות שכבר קבלו את הצורה שלנו, עלינו למעלה ולפתע ראינו כי ``אילנס`` נפתח. היפ היפ הוריי!, בשמחה הלכנו והסתערנו שם על איזה שולחן קטן חוככות בדעתנו מה איזה קפה להזמין עכשיו... אוקצור, שתינו כ``כ הרבה, לשתינו הייתה כזו בחילה... ואתם יודעים.. יש את ההרגשה הכבדה הזו בבטן שקשה לכם לזוז ורק המחשבה שאתם צריכים לקום עכשיו ולחזור הביתה מעוררת בכם בחילה... אבל אל ייאוש! ליאורה ואני החלטנו שאנחנו חייבות לקנות לנו איזה בגד אחרת כל היום פשוט יירד לטימיון. אז... דידינו לנו ברחבי הקניון - אחת נתמכת בשנייה - עד שלבסוף אחרי מדידות רבות [תאמינו לי אין לי מושג מאיפה היה לנו הכוח] קנינו איזה משהו קטנטון... ירדנו לחניון, נכנסנו לאוטו וחזרנו הביתה... ת`אמת - אין לי מושג למה ספרתם לכם את זה ולמה זה אמור לעניין אתכם... אולי זה בגלל ששוב קמתי באחד ממצבי הרוח השמחים המשונים שלי [כאלו שבאים כתוצאה מהספרים של אתגר קרת] בכל מקרה למי ששרד בקריאה עד עכשיו יישר כוחך :] שיהייה לכם יום נפלא אנשים. דובשה.