מסכימה חלקית
סיפור בני הדודים היה מטופש והפרק ברובו לא היה כזה מצחיק (כמו כל העונה שעברה, בערך). הסיפור של מרשל היה סביר, לא יותר מזה.
אבל הסיפור עם אחיו של ברני היה מוצלח (קצת פחות הסצינה שבה ברני מזמזם שיר בזמן שרובין מבקשת שלא יספר לו על הגירושין, מטופש). אהבתי את החשש של רובין, שרק ממחיש כמה היא לאורך כל הדרך פחדה מהחתונה הזו ומזה שברני לא באמת שלם עם הצעד (וגם היא עצמה), והסיום של הסיפור הזה בחדר עם הפרחים והשוקולד שהוא הכין לאחיו - מקסים.
האימא חמודה, אני חייבת להודות, וברור שהסצינות עם לילי קצת מגוחכות (כי זה קצת יותר מידי, בכל זאת אישה זרה ברכבת) אבל נחמד שההיכרות הראשונה שלה דווקא לא עם טד, בעיקר כשאנחנו כבר יודעים שזו היא.
לגבי כימיה עם טד... קצת קשה לי לשפוט בשלב הזה, כי הקפיצו אותנו שנה קדימה עם הסצינה הזו ועוד לא ראינו איך הקשר הזה בכלל מתחיל. מה שכן נמאס לי ממנו זה הסצינות של טד הבודד. טד יושב ומדמיין את האישה שלו, טד מגיע אליה הביתה ואומר שהוא לא יכול לחכות כבר לרגע שיפגוש אותה, טד מתלונן, טד עצוב... די!!!!!!!!!!!!
לא פתיחה חזקה מאוד, אבל יחסית למה שראינו מהם במשך עונה וחצי או שתיים, זה גם לא גרוע כמו שחשבתי. זה עשוי להידרדר (כי כל העונה אמורה להיות הסופ"ש של החתונה) אבל בינתיים זה ממש טוב יותר ממה שציפיתי.