9 שנים

9 שנים

ראשית אני שמחה שניפתח אתר כזה..וחבל שאין באזור הצפון משהו של פגישות אני היתאלמנתי לפני 9 שנים בהיותי בחודש ה שמיני .בתי נולדה חודש בדיוק לאחר ההזכרה הראשונה.בני היה אז בן 5 בדיוק בתאריך יום הולדתו ה- 5 קרה המיקרה הנורא מכל....כיום אני בת 40 מתמודדת ממש לבד ללא תמיכה משום גורם.............
 

nypx

New member
גם לי קרה המקרה בדיוק.....

ביום ההולדת של הילדים ממש מרגיז ומקומם למה לא יכל להיות ביום הולדת שלי? זה יוצא בדיוק כמו יום השואה ושאחרי זה מגיע יום העצמאות כל הזמן חשבתי איך אפשר לצאת מאבל על מתים ולשמוח על החיים? אבל כנראה שמלמעלה מראים לנו בהפוכה איך הכל הפוך למרות שאנחנו חושבים שהכל ישר טוב אני לא דתי וכנראה גם פחות מאמין אבל מי יודע ? אולי אני מאמין ולא יודע שאני מאמין טוב אז אולי אני מדבר שטויות ואולי אני לא ואולי אני יסיים ואולי לא אז אני יסיים כי האצבעות לא מפסיקות לרטוט ואני יכול לכתוב כך שעות די
 
פשוט איך ולמה?

למה? כשקרה המיקרה שלי פשוט לא ידעתי מה לעשות אם לבכות או לשמוח? ממש כל הייתי מבולבלת אם עצמי.לא יודעת מה קורה איתי.מדברת אל עצמי עד היום אני מרגישה שפיספסתי משהו בחיים .הייתי נשואה 7 שנים -ואומרים שאחרי 7 שנים יש חיים אחרים????????????
 

רונלי 10

New member
וגם לי...

ביום-ההולדת ה-20 של בננו, הוא השיב לבוראו את נשמתו האצילית. והילד מירר בבכי: "למה, למה ביום-ההולדת שלי..." עוד "למה" בסדרת שאלות ה"למה" הצורבת ומייסרת כבר שש שנים. אשתו, בלעדיו.
 
שלום מתמודדת

וברוכה הבאה. תפס אותי השם שלך. וגם זה שכתבת שאת מתמודדת ללא תמיכה. אולי כי זו מלה קצת טעונה אצלי.. התמודדות. אז אני שואלת, בעצם.. למה צריך תמיכה מ"גורם"? ואם לדעתך אפשר לגרום לתמיכה.. שתהיה? אחת מהצד
 
למעלה