אז ראיתי את הפרק
היה חביב בהחלט. היו חלקים שבאמת צחקתי.
אהבתי שלאורך כל הפרק כולם משתמשים בדברים של טד שהוא הזכיר או לא הזכיר מקודם בשיחה בבר. כמעט על כל חפץ בפרק יש את המדבקה "שייך לטד." גם בסצנה אחת מיקי לובש את הסוודר שכתוב עליו "להצביע לטד."
"your red cowboy boots are here."
"describe them!"
"they're red and they're cowboy boots."
"that's them!"
כשראיתי את הפרומו שאמא של מרשל מגיעה פחדתי שזה יהרוס את הפרק, אבל דווקא היה דיי סבבה. מסכנים מרשל ולילי, העיקר שאין סיכוי שההורים שלהם יתחתנו אחד עם השני ואז הם יהיו אחים.
כל קטע הפאטריס עדיין לא אמין בכלל. אהבתי את הדמות הזאת בהתחלה, היא הייתה מצחיקה כזאת וגם איך שרובין צועקת עליה כל הזמן הרג אותי... אבל עכשיו זה סתם מציק כל הקטע עם בארני. שבארני יחזור להיות כבר בארני!! אוף.
ולמה שזה יפריע כל כך לפאטריס שיש לו את הספר הזה? היא בנאדם מאוד סלחן וחסר ביטחון. בכל פעם שרובין כועסת עליה בלי סיבה פאטריס חושבת שכן יש סיבה.
מה עוד...? כן, בארני רובין כבר נמאס.
