...

[כנפיים לבנות]

...

בשנה האחרונה שלי בתיכון המנהלת שלנו חלתה בסרטן... אני זוכרת שכולנו היינו בשוק וידענו שהיא תצא מזה... היא אישה כל כך חזקה ומדהימה... היה ברור שהיא תנצח... והיא עשתה טיפולים וניהלה את הבית ספר, הייתה קצת בהפסקה וחזרה... לפני כמה שבועות הייתה שמועה שהמצב ממש חמור ושהיא נפטרה... אבל היא לא הייתה נכונה השמועה... היום היא כן נכונה.. חברה שלי מהתיכון סיפרה לי שהיא נפטרה... וזה עשה לי כל כך עצוב... היא באמת מדהימה... מהנשים החזקות האלו שאי אפשר להסביר במילים כמה הן מדהימות... וכמובן שישר חשבתי על הילדים שלה.. על הבת שלה... אי אפשר לעכל... ממש עצוב לי..

בכלל התעוררתי בהרגשה עצובה וכבדה היום... אמרתי לעצמי שזה בסדר... נפילת מתח אחרי השבועות האחרונים... ואני מקבלת את זה שהייתה הרגשה כזו היום... ואני מתה מעייפות... אוףףףף וסתם מתלוננת כאן... סורי.... לא רוצה לקלקל את האוירה של החג...

 

[סְקָאלִי]

נתחיל מהסוף ...

לך אני צריכה לעשות נו-נו-נו?... ממתי אנחנו מתנצלות כאן? ואם כאן נצטרך לחשוש מלקלקל את אוירת החג, אז בשביל מה יש לנו פורום? מספיק אנחנו צריכות להיזהר במקומות אחרים. וחשוב לי להבהיר שזה שיש כאן שרשורים חגיגיים או עליצים, לא עושה דה-לגיטימציה לכל תחושה אחרת. ולעניין עצמו. צר לי. אני מבינה שהערכת מאוד את המנהלת שלך, והבנתי שהיא הייתה אדם יוצא דופן. ובכלל במורים אהובים יש משהו שמרגיש כמעט משפחתי, לא? שולחת לך חיבוק ...

 

[כנפיים לבנות]

../images/Emo11.gif |אייקון מסמיק-מתבייש-מתחבא|

אני יודעת אני יודעת... אבל מה אני יעשה... הרגיש לי ממש כבד ההודעה הזאת... כמו כל היום הזה... למזלי היו לי מורות מדהימות בתיכון, באמת. המחנכת שלי אפילו התקשרה לאחל לי מזל טוב במומולדת (וסיימתי ללמוד לפני שלוש שנים...)הן עזרו לי המון באותה תקופה, שלא הייתה קלה במיוחד... בכל מקרה... רציתי לשתף אותכן במשהו שכתבתי בבלוג... פחות או יותר סיכום של התקופה האחרונה...