8. "זה לא הסוף"...
היי, היום הסתכלתי בכל מיני מכתבים ודפים ישנים ששמרתי ונתקלתי באיזה דף שממש הזכיר לי כמה שורות מהשיר של יודה "זה לא הסוף", מהדיסק "איך קוראים לאהבה שלי"... הנה הטקסט מהשיר: תסלח לי אם אני מפריע, זה רק מרוב געגועים, תרגיש חופשי תרגיש בבית, תרקוד כאילו לא רואים, תהיה אתה תחיה כל רגע, כאילו לא יהיה מחר, תאהב כאילו לא נפגעת, כאילו כלום אף פעם לא נגמר"... עכשיו קבלו את הטקסט הישן ישן ששכב לי בקופסת המכתבים הישנה (בטח לפני שיודה חשב להוציא את הדיסק הזה
(לא מרמז על גניבה, חס וחלילה, סתם מצאתי קשר אנו משכנעים את עצמנו שחיינו יהיו טובים יותר אחרי שנתחתן. אחרי שיהיו לנו ילדים. אנו מתוסכלים כי הילדים אינם מספיק גדולים, ושנהיה מאושרים יותר כשהם יגדלו. אחר כך אנחנו מתוסכלים כי הם מתבגרים וקשה אתם. אנו בטוחים שנהיה מאושרים יותר לאחר שהם יעברו את השלב הזה. אנחנו אומרים לעצמנו שחיינו יהיו טובים יותר ויהיו מושלמים כשבן/בת הזוג שלנו יצליח יותר, כשתהיה לנו מכונית טובה יותר או בית גדול יותר, כשנוכל לנסוע לנופש, כשנהיה בפנסיה. האמת היא שאין זמן טוב יותר להיות מאושרים מעכשיו, אם לא עכשיו אז מתי? החיים תמיד מלאים באתגרים ומכשולים. עדיף לקבל זאת ולהיות מאושרים בכל מקרה. מישהו אמר פעם: "משך הרבה זמן היה נדמה לי ש"החיים האמיתיים" היו אמורים להתחיל עוד מעט, אך תמיד היה מכשול אחד. בעיה שעלי להתמודד איתה, פקס לא פתור, חוב שצריך לשלם, אז החיים היו אמורים להתחיל. עד שהבנתי שהמכשולים האלה הם ה"חיים שלי". הפרספקטיבה הזאת עזרה לי להבין שאין דרך לאושר, האושר הוא הדרך לכך, יהיה טוב אם תשמור כל רגע טוב שיש לך לבד או עם מישהו מספיק מיוחד ששווה לבלות את זמנך איתו כי תזכור, הזמן אינו מחכה לאף אחד. לכן תפסיק לחכות עד סוף הלימודים, עד שתרד במשקל, עד שתתחתן, עד שהילדים שלך יעזבו את הבית. עד שתתגרש, עד יום שישי בערב או עד יום ראשון בבוקר, עד הקיץ, עד הסתיו, עד החורף, עד האביב או עד שתמות כדי להחליט שאין זמן טוב יותר להיות מאושר. האושר הוא דרך ללא גורל. תעבוד כאילו אתה אף פעם לא זקוק לכסף. תאהב כאילו אף פעם לא פגעו בך. ותרקוד כאילו שאף אחד לא רואה אותך.
היי, היום הסתכלתי בכל מיני מכתבים ודפים ישנים ששמרתי ונתקלתי באיזה דף שממש הזכיר לי כמה שורות מהשיר של יודה "זה לא הסוף", מהדיסק "איך קוראים לאהבה שלי"... הנה הטקסט מהשיר: תסלח לי אם אני מפריע, זה רק מרוב געגועים, תרגיש חופשי תרגיש בבית, תרקוד כאילו לא רואים, תהיה אתה תחיה כל רגע, כאילו לא יהיה מחר, תאהב כאילו לא נפגעת, כאילו כלום אף פעם לא נגמר"... עכשיו קבלו את הטקסט הישן ישן ששכב לי בקופסת המכתבים הישנה (בטח לפני שיודה חשב להוציא את הדיסק הזה
(לא מרמז על גניבה, חס וחלילה, סתם מצאתי קשר אנו משכנעים את עצמנו שחיינו יהיו טובים יותר אחרי שנתחתן. אחרי שיהיו לנו ילדים. אנו מתוסכלים כי הילדים אינם מספיק גדולים, ושנהיה מאושרים יותר כשהם יגדלו. אחר כך אנחנו מתוסכלים כי הם מתבגרים וקשה אתם. אנו בטוחים שנהיה מאושרים יותר לאחר שהם יעברו את השלב הזה. אנחנו אומרים לעצמנו שחיינו יהיו טובים יותר ויהיו מושלמים כשבן/בת הזוג שלנו יצליח יותר, כשתהיה לנו מכונית טובה יותר או בית גדול יותר, כשנוכל לנסוע לנופש, כשנהיה בפנסיה. האמת היא שאין זמן טוב יותר להיות מאושרים מעכשיו, אם לא עכשיו אז מתי? החיים תמיד מלאים באתגרים ומכשולים. עדיף לקבל זאת ולהיות מאושרים בכל מקרה. מישהו אמר פעם: "משך הרבה זמן היה נדמה לי ש"החיים האמיתיים" היו אמורים להתחיל עוד מעט, אך תמיד היה מכשול אחד. בעיה שעלי להתמודד איתה, פקס לא פתור, חוב שצריך לשלם, אז החיים היו אמורים להתחיל. עד שהבנתי שהמכשולים האלה הם ה"חיים שלי". הפרספקטיבה הזאת עזרה לי להבין שאין דרך לאושר, האושר הוא הדרך לכך, יהיה טוב אם תשמור כל רגע טוב שיש לך לבד או עם מישהו מספיק מיוחד ששווה לבלות את זמנך איתו כי תזכור, הזמן אינו מחכה לאף אחד. לכן תפסיק לחכות עד סוף הלימודים, עד שתרד במשקל, עד שתתחתן, עד שהילדים שלך יעזבו את הבית. עד שתתגרש, עד יום שישי בערב או עד יום ראשון בבוקר, עד הקיץ, עד הסתיו, עד החורף, עד האביב או עד שתמות כדי להחליט שאין זמן טוב יותר להיות מאושר. האושר הוא דרך ללא גורל. תעבוד כאילו אתה אף פעם לא זקוק לכסף. תאהב כאילו אף פעם לא פגעו בך. ותרקוד כאילו שאף אחד לא רואה אותך. 
