........
הפגישה היתה משמימה. ישבנו שני סמנכ"לים ואני ובהינו במצגת שהעביר אחד מהם. כל מה שרציתי היה שיעבור הזמן. לפתע ראיתי שאמיר שיושב מולי מביט מאבר לכתפי במבט מעוניין, הסתכלתי גם אני ופתאום היא עמדה מולי מחייכת. "מאיה? יואו, כמה זמן עבר..." היא חייכה אלי באותו חיוך שזכרתי. "גילי?" עניתי מופתעת " באמת עברו שנים". כן. בחישוב מהיר עברו כשלוש שנים. שלוש שנים שעשו לה רק טוב. היא נראתה נפלא - שער שחור ארוך, עור שחום, עניים ירוקות, שפתיים מלאות, מותניים דקים ושדיים נהדרים. היא נראתה כל-כך אקזוטית. "תשמעי, אני פה באמצע, אבל אני אתקשר ונקבע לקפה?" שאלתי, היא הנהנה וקבענו לדבר מאוחר יותר. הפגישה הסתיימה סופסוף. נכנסתי לאוטו הדלקתי את המיזוג והתקשרתי אליה. הקול שלה מעברו השני של הקו היה צרוד מעט והעביר בי צמרמורת. "מתי נפגש?" שאלה וקבענו לאותו ערב. נסעתי הביתה בציפיה. האמת שתמיד הייתי קצת מאוהבת בה - כ"כ יפה, מריחה טוב, השיחות שלנו היו תמיד סביב הטיז - נגיעה ארוכה פה, חיכוך "תמים" של השד, אבל שתינו היינו במערכות יחסים עם גברים וזה מעולם לא המשיך מעבר. נכנסתי למקלחת לאמבטיה ארוכה, שפכתי על עצמי מעט סבון לבנדר והחלתי מקציפה, המחשבות על גילי הטריפו אותי וכך העברתי יד חלקלקה על שדיי ונרעדתי. יצאתי מהמקלחת הסתכלתי במראה - גם אני לא מאוד השתנתי בשנים שעברו - עדין אותו שער שטני, עניים חומות, עור בהיר, גזרה דקה. החלטתי ללבוש לבן. לבשתי חזיה לבנה שהסתירה בתחרה את פטמותי החומות, תחתוני תחרה לבנים ומעל מכנס אורירי ולבן שחשף את התחתונים הקטנים וחולצה גברית לבנה פתוחה קצת יותר מדי. סופסוף נשמע הדפיקה בדלת. פתחתי והיא עמדה שם.. "כנסי" הזמנתי אותה. היא החזיקה בקבוק יין ביד וראיתי שגם היא מתרגשת. "כמה זמן עבר - את נראת נהדר" החמיאה לי וראיתי שהיא בוחנת את גופי, את אותם תחתונים קטנות, את הכפתור הפתוח החושף את עורו הרך של השד, היא הסתכלה בעניי. "את יודעת - אני כבר לא עם עידן..." "אני יודעת" עניתי. היא לקחה את ידי והניחה אותה על חזה - "מרגישה איך הלב שלי דופק?" שאלה, "אני מרגישה". הסתכלתי עליה - ענייה יקדו אלי, השארתי את ידי על עורה והורדתי אותה מעט לכיוון שדה מרגישה מבעד לחולצתה את פטמתה מתקשה. ליטפתי אותה והיא שמה יד עלי...
הפגישה היתה משמימה. ישבנו שני סמנכ"לים ואני ובהינו במצגת שהעביר אחד מהם. כל מה שרציתי היה שיעבור הזמן. לפתע ראיתי שאמיר שיושב מולי מביט מאבר לכתפי במבט מעוניין, הסתכלתי גם אני ופתאום היא עמדה מולי מחייכת. "מאיה? יואו, כמה זמן עבר..." היא חייכה אלי באותו חיוך שזכרתי. "גילי?" עניתי מופתעת " באמת עברו שנים". כן. בחישוב מהיר עברו כשלוש שנים. שלוש שנים שעשו לה רק טוב. היא נראתה נפלא - שער שחור ארוך, עור שחום, עניים ירוקות, שפתיים מלאות, מותניים דקים ושדיים נהדרים. היא נראתה כל-כך אקזוטית. "תשמעי, אני פה באמצע, אבל אני אתקשר ונקבע לקפה?" שאלתי, היא הנהנה וקבענו לדבר מאוחר יותר. הפגישה הסתיימה סופסוף. נכנסתי לאוטו הדלקתי את המיזוג והתקשרתי אליה. הקול שלה מעברו השני של הקו היה צרוד מעט והעביר בי צמרמורת. "מתי נפגש?" שאלה וקבענו לאותו ערב. נסעתי הביתה בציפיה. האמת שתמיד הייתי קצת מאוהבת בה - כ"כ יפה, מריחה טוב, השיחות שלנו היו תמיד סביב הטיז - נגיעה ארוכה פה, חיכוך "תמים" של השד, אבל שתינו היינו במערכות יחסים עם גברים וזה מעולם לא המשיך מעבר. נכנסתי למקלחת לאמבטיה ארוכה, שפכתי על עצמי מעט סבון לבנדר והחלתי מקציפה, המחשבות על גילי הטריפו אותי וכך העברתי יד חלקלקה על שדיי ונרעדתי. יצאתי מהמקלחת הסתכלתי במראה - גם אני לא מאוד השתנתי בשנים שעברו - עדין אותו שער שטני, עניים חומות, עור בהיר, גזרה דקה. החלטתי ללבוש לבן. לבשתי חזיה לבנה שהסתירה בתחרה את פטמותי החומות, תחתוני תחרה לבנים ומעל מכנס אורירי ולבן שחשף את התחתונים הקטנים וחולצה גברית לבנה פתוחה קצת יותר מדי. סופסוף נשמע הדפיקה בדלת. פתחתי והיא עמדה שם.. "כנסי" הזמנתי אותה. היא החזיקה בקבוק יין ביד וראיתי שגם היא מתרגשת. "כמה זמן עבר - את נראת נהדר" החמיאה לי וראיתי שהיא בוחנת את גופי, את אותם תחתונים קטנות, את הכפתור הפתוח החושף את עורו הרך של השד, היא הסתכלה בעניי. "את יודעת - אני כבר לא עם עידן..." "אני יודעת" עניתי. היא לקחה את ידי והניחה אותה על חזה - "מרגישה איך הלב שלי דופק?" שאלה, "אני מרגישה". הסתכלתי עליה - ענייה יקדו אלי, השארתי את ידי על עורה והורדתי אותה מעט לכיוון שדה מרגישה מבעד לחולצתה את פטמתה מתקשה. ליטפתי אותה והיא שמה יד עלי...