50 טלפונים בערב אחד!!!!

50 טלפונים בערב אחד!!!!

הוא עשה למעלה מ50 טלפונים בערב אחד בנושא שמעסיק אותו, נושא פוליטי, בנסיון לארגן קבוצה לפעולה, שחשוב לו שתעשה. אז נכון שאני מסכימה בגדול עם הרעיון, לא חשוב כרגע מהו, אבל 50 טלפונים???? הוא רצה להמשיך, עד שעצרתי אותו ואמרתי לו שזה לא הגיוני. אגב הוא שוב לא הלך לעבודה שלו. באמירה שהוא עסוק בלארגן את הקבוצה... אוף. רק לארגן לעצמו פרנסה הוא לא זוכר. ובביטוח לאומי נתנו לו רק 30% ואני לא מוצאת את הכוחות לערער. אין לי כח וההורים שלו חוץ מלהיות מודאגים לא עושים כלום. נראה לי שאין הם כח. והמטפל גם, חוץ מלהגיד "צריך לערער" לא עשה שוב דבר מעשי. והכל נופל עלי. זה אחרי תקופה של כמה שבועות שהיה שקט וטוב ונורמלי.
 

זריחה 2

New member
קחי אוויר..

בדיוק היום חשבתי שאני צריכה לסדר כל כך הרבה דברים,ניירת,בית משפט ,אפוטרופסות,שיחה עם רופא,ועוד,ועוד ועוד... משהו ש..את בטח יודעת,כל אחד מזדהה,כל אחד כואב,דואג ומציע.."צריך לעשות",אבל..אין לי כוחות.. אחכה קצת,.. חכי גם את,.. היאוש והכעס לא יועילו.... והשקט הארוך יחסית שהיה לך,..עוד יחזור . אני בטוחה.
 
פתח תיקוה שלום

למה את לא מערערת על ההחלטה של הביטוח הלאומי למי את מחכה אין ברירה את חיבת לערער למה את לא מיתיעצת עם הרופא המטפל של בעלך למה לא מבקשת שיצמידו לו חונך שיבוא ויוציא אותו מהבית שידאג שבעלך יעשה דברים אנלא מבינה למה את גםלא מערבת את העו"ס שנימצאת במרפאה לביראות הנפש שיעזרו לך ויחדפו בשבילך בביטוח לאומי וכמו כן יעזרו לך לערער מקווה בשבילך חמודה שהוא יחזור לעצמו כמה שיותר מהר קבלי חיבוק בנתיים
 
כן העו"ס במרפאה לבריאות הנפש

היא אמורה לעזור לך בכול התהליך ולוות אותך לאורקך כול הדרך כולל הרופא שלו
 
../images/Emo26.gif../images/Emo199.gif../images/Emo4.gif../images/Emo201.gif

הילד הקטן העיר אותי בבכי שלו ואני לא נרדמת. מתהפכת במיטה. כל המחשבות והדאגות והצעקות של היום/הימים האחרונים. זה מתחיל בעבודה, שמישהי פתחה עלי את הפה, ולא באשמתי, הלבינה את פני בפני אנשים שנמצאים באחריותי, האמת היא גרמה לעצמה יותר נזק כי הם ראו אותה במצב מביך מבחינתה, מאבדת את העשתונות וצועקת שטויות! אבל היא גם גרמה לי להלבנת פנים. מחר כנראה יעשו בירור. למרות שלא ברורה לי דעת הממונים על שתינו, שאולי חושבים שגם אני אשמה למרות שממש ממש לא. בקיצור - זה מטריד אותי. חוץ מזה, בגיזרת הילדים שלי, גם כן צרות. אחד שונא את בית ספר, בהתנהגות שלו הוא הצליח להשניא את עצמו על חברי הכתה ועכשיו הם גומלים לו. מחזירים לו וגם מצייקים וגם מרימים ידיים, המחנכת שלו בתמונה ומטפלת בזה, אבל לא מספיק. ומנהל בית הספר לא מספיק קשוח עיקבי ותקיף. ראיתי כבר איך הוא פוטר בגישה סלחנית בעיות, ובעצם לא פותר כלום. לא מתמודד באמת עם בעיות משמעת קשות, כך שאני לא רואה טעם לפנות אליו. המחנכת כבר תטפל בזה יותר טוב, אבל יש ימים או שעות שהיא לא נוכחת ואז כל הצרות. היום אחה"צ הילד צרח בבית והשתולל שהוא לא רוצה ללכת לבית ספר. אני כבר יודעת שבבוקר מחכה לי סצינה. הילד השני, גם כן סובל בבית ספר, אבל זה בגלל שהוא כבר מבין את כל חומר הלימודים, יש דברים שאין לו חשק לעשות והמורה לא מדהימה, יש לציין, ולא מוצאת מסילות לליבו. למזלי היא לא ממשיכה איתו בשנה הבאה. והילד הקטן שעכשיו העיר אותי, טוב, אתם יודעים איך זה שהם קטנים, הטיפול יותר אינטנסיבי, חוץ מזה כשהוא כועס הוא זורק חפצים, ואני לא בטוחה שזה מתאים לגיל שלו, נראה לי עודף תיסכולים ואגרסביות יתר. וכמובן שעם כל זה, ועוד.... (פרנסה, משכנתא, חיי יום יום: כביסה, בישולים, קניות, גיהוצים....), עם כל זה אני צריכה להסתדר כעת לבד, כי הוא עוסק ב"עניינים שברומו של עולם" ומה אני בכלל מטרידה אותו בקטנות. אז זהו, התעוררתי, השעה עוד לא 3:00, אני מתה לישון
ולא מצליחה. מחר אני מתחילה מאוחר, אני כנראה אסדר חלק מהפרוצדורה של העירעור. אגב, איך עושים את זה בדיוק???? תודה שהגעתם עד הלום.
 
פתח לתיקוה חמודה

על תיתני לדברים לגרור אותך למטה וזאות בגלל שיש לך ילדים שצריכים אותך שפויה חזקה ואמא אוהבת ודואגת הצרות שבואות באות בצרורות אין מה לעשות רק להיתעלות על עצמינו ולאסוף את השברים ולקום מהתהום היו כבר הרבהכאלה שאממרו שאנחכנו המין החלש והגברים הם המין החזק וראה זה פלא אנחכנו הנשים המין החזק עמוד התווך של הבית והם המין החלש עוד היו לך ימים טובים חומד תראי שהיה טוב נכון שבירוקרטיה זה הדבר הכי מתסכל אבל מה לעשות גם את הגשר הזה צריך לעבור ותעברי אותו כמו גדולה וחזקה מיתמיד הילדים בעצם הם הראי של נו ההורים הם קוראים אותנו מרגישים אותנו אולילא מדברים על זה אבל מצבי הרוח שלנו משפיעים אליהם הרבה כמו שאמרתילך קודם אני היתי מערבת אתהרופא שלו ואת העובדת הסוציאלית במרפאה לביראות הנפש ולא מוותרת בטופס שקיבלת מיביטוח הלאומי ובו כצוב אחוזי הנכות שלו כתוב לך בידיוק לאיזה בית מישפט את יכולה לערר על ההחלטה עם לא כתוב לך פני למוקד ביטוח לאומי באזור מגוריך והם יגידו לך מה שכן העוס חיבת לעזור לך בכול ההליך הזה אני היתימציעה לך שוב כמו בעבר והיו כאן יפי נפש שיגידו דברים לא הכי נעימים על זה בגלל המצב של בעלך ובגלל תקדימים שלו בעבר היתישוקלת קבלת אופטרופוסות לפחות על רכוש עם לא על גוף ורכוש ככה יהיה לך קשר יותרהדוק עם הרופא את תהייהסמכות הבילעדית מול הרשיות מה שעכשו את לא למרות שאת אישתו הוא תמיד יכול לנטרל אותך הכול תלוי בהסכמה שלו שתהי נוחכת אצל הרוםא או שתקבלי אינפורמציה כול שהיא רפואית ולא רפואית לא יכול להיות שאת לעשי הכול ואין לך הסכמה לזה מ בית מישפט ולא יכול להיות שאף אחד שמטפל בבעלך לא יעזור לך וישאיר אותך ככה לבד מבטיחה לבדוק לך היכן את יכולה לקבל סיוע מישפטי חינם בנושא אני יודעת שקיים דבר כזה ועורכי דין עוזרים בכול הקשור לזה עם אנילא טועה באוניברסיטת בר אילן יש גוף שמטפל ועוזר מבטיחה לבדוק ולשלוח לך במס ראישי יש לך עוד אופציה תיפני למוקד של מישרד הבריאות יש מענה טלפוני והם יכונו אותך ב הכול 088621201 או 1021שלוחה 9 תעזרי בהם חמודה ומבטיחה לבדוק לך כבר מחר איך את יכולה לקבל סיוע מישפטי תמשיכי להיות חזקה חמודה ולו רק למען הילדים שלך
 
ליש פתח לתקוה

אני רוצה להזכיר לך שהשם שלך נותן תקוה. יש לתקוה פתח. בבקשה - אל תתייאשי , איספי את עצמך בכל הכוח. אני יודעת - זה כמו התהום , אתה מרגיש שאתה נופל ונופל ואין עוצר ואין מי שיחזיק. האמת היא שלפעמים אני מקנאה ביכולת שלהם ליפול - כי יש מי שיאסוף בשבילהם את השברים. את אוספת את בעלך והילדים ואני את אימי. אבל חלילה אם אחת מאיתנו תיפול .... האם יהיה מי שיאסוף אותנו מהרצפה ?? כנראה שלא. לכן יקירה - קחי כוחות , הרבה נשימות עמוקות ...... הרבה חיבוקים ממני. לא להתייאש ותלחמי בכל הכוח - אל תוותרי על מה שמגיע לך . תדברי עם כל העולם ואישתו , עם כל גורם אפשרי. תבקשי מכתבים מעו"ס ומהרופא המטפל ותגישי ערעור. אנחנו לא מהזן המוותר אני מהנלחמים . נכון ? יהיו ימים טובים יותר. אני בטוחה.
 
למעלה