40 שנה להיות ראויים!
אותו דור שהלכו במדבר, היו בדרגת נביאים כיוון שהועלו אליה בבחינת "כפה הר כגיגית" במעמד הר סיני, ובעקבות ניסי יציאת מצריים והמראות שראו. הם נוכחו לראות את האמת ברמה גבוהה מאוד, אבל לא היו בנויים אליה באופן פנימי. בעבודה פנימית אפשר לראות את האמת גם כאשר יש הסתר פנים, גם כאשר ההסתר הוא נורא - כפי שהיה בשואה. אבל עבודה פנימית לוקחת זמן, וכרוכה בלמידה מטעויות, כמו מהטעות שהגיעו אליה בחטא העגל, לאחר קבלת התורה, במעמד הר סיני. זו היתה הסיבה שהעם הסתובב במדבר 40 שנה, והכין עצמו להיות מוכן להיכנס לארץ ישראל, שם עובדים את ה' בלי לראות ניסים ונפלאות של מן שיורד כל בוקר מלבד בשבתות, של ים שנקרע לפי הצורך, של קולות וברקים ותורה היורדת מן השמיים ארצה, של באר שהולכת אחרי העם במדבר ועוד. הדור שמת במדבר בגלל חטאו, מת במשך 40 שנה. כל שנה חפרו האנשים קברים לעצמם, וכל שנה ראו כיצד חלק מהשוכבים בקברים לא התעוררו בבוקר, והשאר קמו והמשיכו והמתינו עוד שנה, כדי לראות האם בשנה הבאה יקומו מקברם. בתהליך כזה עברו חינוך פנימי של ראיית הצדק האלוקי, ההנהגה האלוקי, והטמיעו אותה פנימה. צאצאיהם שנולדו במדבר, כבר היו מלומדים מטבעם במידה הזו, כשם שצאצאי אברהם, יצחק ויעקב קיבלו מהם בתורשה את המידות שסיגלו לעצמם. על כן הצאצאים היו אלו שראויים להיכנס לא"י. אינני מבינה מה השאלה לגבי משה רבינו, ולמה שלא יחיה בכל הזמן הזה? משה רבינו, לפני שהיה משה רבינו, הסתובב 60 שנה (מגיל 20 עד גיל 80) במדבר. הוא עבר תלאות רבות - היה מלך על האפריקנים, ישב בכלא הרבה שנים, רעה את צאן חותנו ונהיה מוכשר בתהליך פנימי ארוך להנהיג את עם ישראל. אין ראוי ממנו להוביל את העם למטרתו במדבר, ואין סיבה שלא ילווה אותם בתהליך שהם צריכים לעבור במשך 40 שנה - כיצד ללמוד לראות את הקב"ה גם בתוך הסתר פנים, גם כאשר אין ניסים גלויים. מה הם עשו בפועל במדבר - רוב הזמן הם חנו. מסעותיהם במדבר התנהלו בעיקר בהתחלה ובסוף 40 השנה. כאשר הענן היה חונה הם עצרו, וכאשר הענן היה נוסע הם נסעו. הם לא ידעו מתי ייסע הענן וכמה זמן יעמוד ולא ייסע, ותמיד היו בהיכון לנסיעה.
