4 שנים של זיכרון
היום מלאו 4 שנים לאסון המסוקים בו נהרגו 73 מחיילנו. נרכין את ראשנו לזכרם, אך נדע שצוואתם הגדולה היתה המשך חיינו בארצנו. חברת בני-עקיבא סניף תמ``ר כתבה בזמנו שיר לזכרם: בטיסה יחידה לא לילה לא יום, 73 חיילים. וברדיו נשמעה זעקה - אסון, 73 חללים. ישוב שקט, לא מוכר מרוחק, נצפה בכותרות בחדשות. בין עצים, בתים, מקומות משחק, תמונות של כנפיים שבורות. מנעי קולך מבכי, קוראים הבנים מתוך שברי יסעורים. ועינייך מדמעה, הגענו למנוחת עולמים. לא נשוב עוד לארץ אוייב - לבנון, אחרינו נותר רק זיכרון. בין גופות מרוסקות ילדים צעירים ילדי היישוב מסתובבים. והתחושה היא כמו בברית בין הבתרים, שקט, ובין הילדים מתהלך רק אלוקים.
היום מלאו 4 שנים לאסון המסוקים בו נהרגו 73 מחיילנו. נרכין את ראשנו לזכרם, אך נדע שצוואתם הגדולה היתה המשך חיינו בארצנו. חברת בני-עקיבא סניף תמ``ר כתבה בזמנו שיר לזכרם: בטיסה יחידה לא לילה לא יום, 73 חיילים. וברדיו נשמעה זעקה - אסון, 73 חללים. ישוב שקט, לא מוכר מרוחק, נצפה בכותרות בחדשות. בין עצים, בתים, מקומות משחק, תמונות של כנפיים שבורות. מנעי קולך מבכי, קוראים הבנים מתוך שברי יסעורים. ועינייך מדמעה, הגענו למנוחת עולמים. לא נשוב עוד לארץ אוייב - לבנון, אחרינו נותר רק זיכרון. בין גופות מרוסקות ילדים צעירים ילדי היישוב מסתובבים. והתחושה היא כמו בברית בין הבתרים, שקט, ובין הילדים מתהלך רק אלוקים.