4 חודשים... לא להאמין.
ילדון שלי, איזו דרך יפה עשית מאז אותו לילה מפחיד, שבו הפכת פתאום מעובר נינוח לפגפגון לוחם.
כמה התגעגתי אליך כבר מהרגע שדרכתי בשער היציאה מבית החולים.
ואיך רצתי כמו מטורפת את הדרך מהמעלית לפגייה כי כבר רציתי לחבק אותך.
ואיך לא נראית לי מפחיד בכלל בכלל למרות כל החוטים והצינורות.
אתה כבר חודשיים בבית. כמה טוב!
כמה אתה אמיץ וחזק.
כמה אתה שורד וגיבור.
כמה אני אוהבת אותך.
ילדון שלי, איזו דרך יפה עשית מאז אותו לילה מפחיד, שבו הפכת פתאום מעובר נינוח לפגפגון לוחם.
כמה התגעגתי אליך כבר מהרגע שדרכתי בשער היציאה מבית החולים.
ואיך רצתי כמו מטורפת את הדרך מהמעלית לפגייה כי כבר רציתי לחבק אותך.
ואיך לא נראית לי מפחיד בכלל בכלל למרות כל החוטים והצינורות.
אתה כבר חודשיים בבית. כמה טוב!
כמה אתה אמיץ וחזק.
כמה אתה שורד וגיבור.
כמה אני אוהבת אותך.
