../images/Emo58.gif מי אמר אריק ולא קיבל?../images/Emo205.gif../images/Emo58.gif
מעולם לא התחברתי לפורמן, אבל תמיד ידעתי שהוא אחת הדמויות החזקות בסידרה, הנחוש ביותר, אינו מתגמש, ובעל חמלה מיוחדת משלו. בפרק הזה, זכינו לראות את זה, בצורה הטובה והגרועה ביותר שלו. הוא אולי לא שם לב, לזיהום, עד כמה ביזארי לומר על רופא "לא שם לב", אבל דאם... גם האוס, קמי וצ'ייס לא. אבל בכל מקרה, היא מתה, ולא משנה מה לא שמו לב ולמה, ומתי, היא בכל זאת תמות, וזה מש הרתיח, והרס אותו מבפנים. פורמן מרגיש אשם, לא כי היא ספיציפית מתה,(היא בסך הכל מספר, וזה גם מעצבן אותו)אלא כי הוא טעה, והוא עלול לטעות שוב, לפגוע שוב. וגם, זכינו לפגוש סוף סוף את אמא של פורמן. שניראה לי שהבנתי. ולא. >< יש לה אלצהיימר או משהו? :S ובעניין האוס. הוא כמובן לא היה מסמר הפרק, אלא זה היה "פורמן טיים" אבל בכל מקרה, האוס התבלט במיוחד בכל העניין של קאדי וג'ימי, שבאמת הדבר היחיד שאיכזב אותי בפרק הזה, שהאוס לא היה מעורב, או טעון על מצב המטופלת (חוץ מהקטע האחרון, שהיה בהחלט מפתיע, ומעניין. עוד הוכחה לכך, שהאוס משוגע על פתרון חידות). אהבתי את כל הקטע שהיה אצל האקסית של ג'ימי, כל המבטים והערות המוזרות. הגלריה שאליה הגיעו ב"טעות" קאדי וג'ימי, ואיך שהוא נעשה נבוך. נו...הייייי האדי שליטה. אל תעשו לי פה שלישיה או צמד אחר לגמריי, או טלנובלה, אני יודעת שהשנינות גוברת על הכל, אבל הייי, צריך גבול, קאדי וג'ימי, לא לא לא. ולא מצינו את עניין הצ'יימרון?!? אני חושבת שצ'ייס, בהחלט בעל תקוות רבות לכך שקמי יום אחד תגיד "כן" (אוח כמה זה אירוני). והיא, לא רוצה. והאמת היא שאני מתחילה לחשוב לעומק בכל העניין הזה. לא רק שהאמרון נעלם לגמריי, גם סימני המשיכה/אובססיה של קמי על האוס נעלמו. אז מה נשאר? אני מאוד אוהבת את קמי בעונה הזו, את הנחישות שלה, האומץ שלה, האסרטיביות, הלחשוב גם על עצמה, והאדישות שלה, מעניינת, לא כמו בעבר. אבל מה נסגר? העייניים הכחולות ו"הי איז דמג'ד" לא עושה לך את זה יותר קמי? את מוזרה, וזה מעניין. XD לסיכום, אהבתי את הפרק, אבל הוא לא חדר אל נשמתי. הסיפור לא צימרר אותי עד הסוף, האוס לא ריגש, לא העמיק, אבל הצחיק. ובסוף הפרק, אמר דברים נכונים בהחלט. וכמו שאמרתי בהתחלה, איני מתחברת לפורמן, לכן אני כניראה לא התאהבתי בפרק הזה, אבל הוא בהחלט היה טוב, לא הכי הכי טוב, ולא הכי מעולה, אלא בין לבין, בסך הכל, נחמד. ואני בהחלט מצפה לפרק הבא
