...

...

אז אני וארבל הפכנו לחברות ממש טובות. שינוי התרחש לפני שבוע, יש לה חבר, אהבה גדולה, ואני התפניתי לשים לב לאנשים חדשים סביבי וליצור איתם קשרים. עד כאן הכל טוב ויפה. גם ממש טוב לי בחיים שלי. אבל יש משהו שמטריד אותי. קשה לי נורא כשאני מתגעגעת לאנשים, במובן של צורך, שאני מרגישה שאם הם ילכו מהחיים שלי ייקח לי זמן להתאושש. עכשיו רוב הקשרים שלי כבר בריאים, כייפיים, בלי תלות. ואני אחיה יפה מאוד גם אם הם ילכו. הבעיה היא שעם ארבל אני ממש מפחדת לאבד אותה. עוד יותר אני מרגישה צורך בה בחיי. אפילו אפילו... משפט ממש נוראי: שאני לא אהיה שלמה בלעדיה. מאז שיש לה חבר אנחנו מתרחקות, אין לי בעיה עם זה. למרות שזה די מוזר כי פעם ראשונה בחיי שלחברה שלי יש ממש אהבה רצינית חזקה ויציבה. אני פשוט שם והיא תמיד יכולה לבוא אלי, כשהיא מתגעגעת. זה מצב טוב כי דווקא כשזה נעשה אינטנסיבי מאוד, זה פתאום התעדן, נבלם מעט ונהיה שוב "נורמלי" יחסית. אז מה לעשות? מה לעשות עם זה שהיא הבן אדם היחידי בחיי שאני יכולה להגיד שעדיין יש לי צורך בו? שאני מפחדת לאבד אותה. העניין הוא שאני צריכה קסם בקשרים שלי... ועם ארבל כרגע יש קשר עם קסם מאוד חזק. עד כדי ששתינו מרגישות בזה. אני כל כך רוצה שנהיה חברות בלי כל קשר למלה "צורך". איך אני עושה את זה? מגע הקסם
 
אני מנסה להכנס לנעלייך ../images/Emo140.gif

אני חושבת שאם הייתי במצב כמו שלך, קודם כל - (וזה מניסיון) הייתי תופסת עם ארבל שיחת חברות ואומרת לה, שלא תשכח את החברה שלה, למרות שאני מאוד שמחה שהיא מאושרת וטוב לה עם החבר. ובמקביל, גם הייתי מנסה ליצור קשר עם עוד אנשים שיהיו חברים, כך שאיפה שהוא הם 'כאילו' יכולים לתפוס מקום ולהפשיר את הפחד ובהחלט לשמש כחברים ולהנות גם איתם. ובנוסף, אני חושבת שבקשר ל'צורך' פשוט צריך להגיע לאיזו שהיא תובנה לגבי אותו קשר חברות, פשוט נסי להבין את קיומה של ההנאה וההדדיות בחברות הזו בפשטות.
 
למעלה