3 עוצמה, 2 חלב, 1 קוטג´ (25)

[deep ocean]

3 עוצמה, 2 חלב, 1 קוטג´ (25)

חהחהחה, אם "עוצמה" היה ניתנת לקנייה במכולת, כמה הייתם משקיעים בקנייה שלה?

אז הנה, אתם לא צריכים אפילו לשלם. לכל אחד מכם קורים דברים מדהימים ביום יום. אנו נשמח לשמוע עליהם ממש פה!!! בשרשור הקודם: deep ocean (זאת לא אני כרגע...אההה) החליטה שהיא הדבר הכי מדבים על פני היקום וקיבלה יחס בהתאם, החליטה שהיא רוצה להבין סטטיסטיקה והבינה את המקצוע, אחרי החלטה להבין את זה סוף סוף, והחליטה שהיא רוצה לקבל מקום חנייה מסויים וקיבלה אותו. יה-יה ישבה בשירותים וזימנה אליה שיחות מאנשים אהובים!! אחלה סיפור יה-יה. לזמן דברים זה עוצמתי וכיף אדיר!!!! ומה איתכם? אתם תמשיכו לפנטז על זה שאתם קונים "עוצמה" במכולת, ליד השוקו בשקית או תספרו לנו על סיפורי העוצמה שלכם?

 

[deep ocean]

קישור לסיפורי עוצמה (24) ../images/Emo38.gif

 

[deep ocean]

גררררררר

כתבתי הודעה פה, ובה סיפרתי כי נקודת התפיסה שלי הוסטה ובגלל זה- "מיכל תנסה לראות את עצמה עכשיו כי היא מסתכלת על עצמה באובייקטיביות כי היא לא ממש פה (אח, עבר בי זרם כשכתבתי את זה!!!)" אכן סיפור עוצמה. בשניות שכתבתי "לא ממש פה" עבר בי הזרם! גררררררר.

 

[שמוצקין]

סבבה

גם לי יש . אבל אחר כך באה נפילה. האניטואיציה שלי רק משתפרת כל הזמן אבל אני לא מאושר וחלק מהאנשים שכותבים פה נשמעים לי כאילו הם על פרוזאק.

 

[deep ocean]

שלום לך

אז אולי תשתף קצת מסיפורי העוצמה שלך? אני אשמח לשמוע!! "אני לא מאושר וחלק מהאנשים שכותבים פה נשמעים לי כאילו הם על פרוזאק." בגלל שאתה לא מאושר, האושר של אחרים נראה לך לא אמיתי, ואז אתה מניח שהם על פרוזאק? לא הבנתי למה התכוונת. למה אתה לא מאושר? יותר נכון, מה מונע ממך להיות מאושר? או מה היה קורה בשביל שתהיה מאושר? אתה מוזמן להיכנס למאמרי הפורום. יש חלק שמדבר על האושר.

 

[Dazed&Confused]

מיכל עוד לא הלכה לישון!

עוד סיפור עוצמה... מממ בועז חשב לעצמו, יש הרבה עוצמה בחייו והוא גם צריך לכתוב משהו על זה בגוף ההודעה. אבל הוא לא יכול כרגע לחשוב על מקרה ספציפי. בועז מרגיש טוב אחרי הכול, וזהו סיפור עוצמה אמיתי!

 

[deep ocean]

../images/Emo23.gif

 

[rubber duck]

הודעה שהיתה צריכה להיות מוצמדת

לכאן

שלכם המעופף

שרון

 

[deep ocean]

טליה האדם המדהים הזה!!!!!

בשיחה בטלפון בת כמה דקות היא עזרה לי לשבור מחסום רציני שליווה אותי כל החיים שלי! תמיד הייתי דוחה-נקיון, למידה וכו´ עושה הכל ברגע האחרון! אומנם מצליחה, אבל מלחיצה את עצמי הנה, גם היום, נשארתי בבית בשביל ללמוד ססטיסטיקה. לא למדתי כל היום!!!! יש לי חדר עבודה שיש בו את המחשב, את שולחן העבודה ועוד. המחברת ססטיסטיקה פתוחה על השולחן ואני מציצה בה מידי פעם ולא מסוגלת להושיב את עצמי מול המחברת. מחר יש לי להגיש תרגיל בסטטיסטיקה. בקיצור, הגענו לבעיה שלי. אני יכולה ימים שלמים לנסות להיכנס למוזה כי אני צריכה נניח לכתוב עבודה גדולה בנושא מסויים. הזמן יעבור ומיכל לא תשב ללמוד. ואז ברגע האחרון, כמה ימים לפני מועד ההגשה מיכל יושבת על החומר. ואז זהו מת העולם!!!!!!!!! ברגע שמיכל נכנסת למוזה ויושבת על משהו, בין אם זה לימודים-למידה למבחן/עבודה, שיעורים, כתיבה או כל דבר אחר שום דבר לא יכול להזיז אותי מהנושא שעליו אני עובדת. זה יכול להיות בראד פיט עירום בחדר שלי ורוקד סלסה, עוגת גבינה פירורים/עוגת שמרים של "העוגות של שושנה", ספר חדש, דיסקים, ניקיטה שבאה להתאמן איתי בקונג פו- אני לא אזוז מהמקום, הריכוז שלי לא ילך, ואני מסוגלת לשבת המון שעות רצופות ופשוט לכתוב מה שרציתי. זה מדהים, אני ממש מסוגלת להחזיק מלא זמן ללא שתייה או אכילה ולא לצאת מהריכוז שלי. אבל איפה הקטש? עד שאני נכנסת ל"מוזה" הנשמה יכולה לצאת לי. טליה עזרה לי להבין שבעצם זה מה שמונע ממני להיכנס לזה. כי אני ישר חושבת על זה שאני יושבת מלא שעות וכו´. היא הציעה לי תרגיל (שגם בן כתב על זה פעם, נזכרתי בזה) להחליט שאני עכשיו נניח לומדת 3 דקות סטטיסטיקה. זה באמת לא מאיים עלי!!! אם מתאים לי, אני ממשיכה ללמוד. אם לא, אז לא. בקיצור הבנתי את שורש הבעיה. כשאני עושה משהו אני נכנסת לזה כל כך חזק, שזה מרחיק אותי מעשייה של למידה/נקיון עד לרגע האחרון, בו פשוט יש איום גדול (דד ליין למבחן/עבודה וכו´). גם בנקיון היא הראתה לי שזה אותו הדבר. כאשר אני כבר מנקה את החדר, אז אני עושה את זה כל כך יסודי. אז למה שיבוא לי לנקות ככה סתם? ברור שה מרתיע! ואוו טליה פשוט עזרה לי לפתור תסביך של שנים!!!!!!!!!!!!!!! זה גם קורה לי בספרים. למה הפסקתי לקרוא? כי ברגע שאני מתחילה לקרוא, אני נכנסת לספר, נכנסת לדמויות, מתעלמת מהעולם החיצוני, ויכולה לקרוא שעות את הפר ולגמור אותו כמובן באותו היום. האמת שעם ספרים התחלתי לבצע שינוי היום!!!! עוד לפני שדיברתי עם טליה. מעניין. התחלתי לקרוא ספר, ואמרתי אני אקרא רק ל-5 דקות כי אין לי זמן מעבר לזה. קראתי 5 דקות נהניתי והפסקתי. מגניב. אף פעם לא עשיתי זאת. בקיצור-אחרי שהבנתי את הבעייה הרגשתי הקלה ענקית ממש הרגשתי קלילה יותר!! תודה טליה!!!!

אוהבת מיכל וגם אהבתי את הטכניקה השנייה! תודהההההההההה!!!!!!

 

[אשכר]

שוב אני.

גם אצלי זה עובד ככה. אני חושב. אני יודע, מהזתומרת. יש, אמנם, עוד שניים שלושה פרמטרים, וגם הייתי מנסח את זה אחרת. אבל בגדול זה בדיוק מה שקורה אצלי. (עם סיבוכים) אז מה את אומרת, אנחנו סתם פרפקציניסטים? יענו כמו אמא שלך, אבל קצת יותר מתוחכמים? ומה היא "הטכניקה השניה" שהזכרת?

 

[deep ocean]

כמה אלמנטים שקיימים כאן לדעתי

--פרפקציוניסטים --יסודיים-המרכיב הכי חשוב לדעתי! --בעלי יכולת ריכוז גבוהה (כאשר נכנסים לזה כמובן) --ממוקדים מאד במשימה (שוב, כאשר נכנסים לזה) ואכן שנינו בגירסה מתקדמת אבולציונית מאמא שלי

טכניקה א: להחליט שיושבים על הדבר הזה 3 דקות. זה הכל. אבל באמת לשבת רק 3 דקות. ברגע שאתה חושב כך, אתה לא נרתע. מה זה 3 דקות??? אם אחרי ה-3 דקות אתה עדיין רוצה להמשיך לעבוד על הדבר הזהף אתה מוזמן. אבל המשימה הראשונית היא 3 דקות, לא אמורים להמשיך. זה נקרא "היתר יציאה" אם אני לא טועה. אתה יכול לפרוש מתי שאתה רוצה מהמשימה. אצלי זה כבר עבד, החלטתי שאני אשב 3 דקות, וואלה, פתאום זה נהיה מגניב. המודעות לא מפחדת מהעשייה הזאת!! טכניקה ב: לא לחשוב מחשבות, וישר ללכת לדבר שאנו צריכים לעשות. ממש לא לחשוב ופשוט להתיישב מול זה. טכניקה ג: עלי היא פחות עובדת. לקום נניח מהטלוויזיה/מהמחשב (מאיםה שאתה נמצא) וללכת ב-SLOW MOTION. ללכת עד לדבר שאתה צריך לעשות ממש ב-SLOW MOTION עד שאתה מגיע לשם. ההתנהלות האיטית הזאת, תגרום לך לא לפחד מהעשייה. ותמיד אפשר לדבר עם טליה, היא תכניס אותך לזה

 

[OnlyMe]

רכבת עוצמתית ../images/Emo13.gif

בוקר טוב

ובכן....בהמשך לתקרית הרכבת הקודמת (שאני לא זוכר אם סיפרתי לכם או לא...) גיליתי משהו שקצת קשה לי להסביר במילים...אבל כמובן שאני אנסה בכל זאת

אם אני נוסע באוטו שלי לבצפר אני מבזבז המון משאבים ומזהם ותורם לפקקים ובלה בלה בלה....אבל אם אני נוסע ברכבת אז אני משלם פחות, תורם יותר, מזהם פחות ובנוסף לכך - אני פוגש אנשים "...אם א´ נוכח, ב´ מתהווה; מתוך התהוותו של ב´ נוצר ג´; אם א´ איננו, אין ב´ מתהווה; אם נפסק ב´ חדל ג´" (Majjhima Nikaya, מתוך הספר "בודהיזם" בסדרת "מה? דע!"). ובכן...הצלחתי להבין את המשפט הזה בעזרת הרכבת! כי הרי...הייתי יכול לבחור בדרך הפשוטה, המהירה והקלה של רכב מהבית עד לשער בצפר אך בגלל שבחרתי לעשות משהו אחר (א´ "פתאום" נוכח) בעצם פתחתי את האפשרות שהתהוות של ב´ (כאן עדיין יש לי בעיה...לא יודע בדיוק איך ב´ נכנס לתמונה...) ומתוך התהוותו של ב´ נוצר ג´ - כשג´ הוא סיפור עוצמה

אז בסדר...הסיפור ברור: עולה לרכבת...נוסע נוסע נוסע...יורד ופתאום רואה את שני! כמה חודשים טובים של לא לראות אותה ורק לחלום על לחבק אותה הסתיימו בחיוך המדהים שלה ובתמונות שצילמנו בתחנה ... אז זהו...לא יודע אם יש הרבה היגיון בדברי...או אם בכלל אכפת לי שיש היגיון...או מה בדיוק רציתי להגיד אני גם לא יודע ) אבל שיהיה לכולם יום מדהים...