3 מי יודע?
הגענו אל שלושת הגדולים (או הקטנים) במקרה שלנו. אני מתכבד בזאת להעניק את מדליות הארד - לסופרים ולספרים. במקרה שלנו, הסופר כבר הופיע ובמקום גבוה, אך הנה הוא חוזר והפעם במעשייה זוועתית במיוחד, זאת ההופעה השלישית שלו במצעד והפעם הוא יסתפק רק במקום השלישי והמכובד, הרשו להציג בפניכם את המשורר הבלתי נלאה - מייקל ויליאמס וספרו הזוועתי: "מלכת האופל" - סדרת הרשעים ספר שישי - מייקל ויליאמס (The Dark Queen) אנחנו חוזרים אחורנית בזמן אל התקופה לפני החורבן הגדול. מלכת האופל מצליחה לברוח משבייה ולמצוא מפלט באבני חן הנמצאות במדבר של איסטר. היא מחליטה לגרום לחורבן איסטר ולהביא לשם כך עליה לעצור את מנהיג נוודי המדבר מלכבוש את האימפריה. הטוב: מעט מאוד נכתב על התקופה של טרום חורבן איסטר ותמיד נחמד לדעת כיצד הכול התחיל וכיצד היה המצב באיסטר לפני החורבן הגדול. וכמובן, טאקיזיס אהובתי, אנצל כל ספר כדי לקרוא אודותיה, תחמנית בלתי נלאה שלי... הרע: כמה פעמים צריך לומר: מייקל ויליאמס. הוא מסוגל היה להפוך את "אגדות" רומח הדרקון לספרי מעוררי פיהוק. סגנון הכתיבה שלו מעצבן והוא יודע לא לגרום לך אמפתיה לדמויות אלא באמת ובתמים לשנוא אותם. פורדוס, מנהיג נוודי המדבר, שאמור לעורר הערצה, נראה כמו נודניק לא קטן ואילו האלפים המיסתוריים המכוסים באבני חן (כבר אמרתי שיש לו פֵטיש קטן בנוגע לאבני חן בספר הזה?) לא נראים מיסתוריים אלא המצאה מטומטמת שאין לה מקום ברומח הדרקון. מלכת האופל בספר הזה, טאקיזיס יקירתי, לא נראית כמו אלה, אלא כמו גובלינית קטנה תככנית ולא מוצלחת במיוחד. אתה יכול לחשוב שאלים הם קצת יותר חכמים מכפי שמציגים אותם כאן! ולא לדבר שהספר סותר לחלוטין את ההיסטוריה של רומח הדרקון. אני לפעמים תוהה אם מייקל ויליאמס כתב שירים לפי הזמנה או שבאמת קרא את הספרים, הוא אחד מהסופרים שמסוגלים לגרום לך לרעוד מכעס בכל פעם שהוא סותר את עצמו או את הסדרה. המכוער: מוות במדבר הוא אכזרי. אבל לשמוע את השירים של הפייטן המקולל הם יותר רעים... או, האכזריות...!!! עוד שני ספרים - מדליות כסף וזהב. מי ינחש ומי ידע מה הם שני הספרים האחרונים?
הגענו אל שלושת הגדולים (או הקטנים) במקרה שלנו. אני מתכבד בזאת להעניק את מדליות הארד - לסופרים ולספרים. במקרה שלנו, הסופר כבר הופיע ובמקום גבוה, אך הנה הוא חוזר והפעם במעשייה זוועתית במיוחד, זאת ההופעה השלישית שלו במצעד והפעם הוא יסתפק רק במקום השלישי והמכובד, הרשו להציג בפניכם את המשורר הבלתי נלאה - מייקל ויליאמס וספרו הזוועתי: "מלכת האופל" - סדרת הרשעים ספר שישי - מייקל ויליאמס (The Dark Queen) אנחנו חוזרים אחורנית בזמן אל התקופה לפני החורבן הגדול. מלכת האופל מצליחה לברוח משבייה ולמצוא מפלט באבני חן הנמצאות במדבר של איסטר. היא מחליטה לגרום לחורבן איסטר ולהביא לשם כך עליה לעצור את מנהיג נוודי המדבר מלכבוש את האימפריה. הטוב: מעט מאוד נכתב על התקופה של טרום חורבן איסטר ותמיד נחמד לדעת כיצד הכול התחיל וכיצד היה המצב באיסטר לפני החורבן הגדול. וכמובן, טאקיזיס אהובתי, אנצל כל ספר כדי לקרוא אודותיה, תחמנית בלתי נלאה שלי... הרע: כמה פעמים צריך לומר: מייקל ויליאמס. הוא מסוגל היה להפוך את "אגדות" רומח הדרקון לספרי מעוררי פיהוק. סגנון הכתיבה שלו מעצבן והוא יודע לא לגרום לך אמפתיה לדמויות אלא באמת ובתמים לשנוא אותם. פורדוס, מנהיג נוודי המדבר, שאמור לעורר הערצה, נראה כמו נודניק לא קטן ואילו האלפים המיסתוריים המכוסים באבני חן (כבר אמרתי שיש לו פֵטיש קטן בנוגע לאבני חן בספר הזה?) לא נראים מיסתוריים אלא המצאה מטומטמת שאין לה מקום ברומח הדרקון. מלכת האופל בספר הזה, טאקיזיס יקירתי, לא נראית כמו אלה, אלא כמו גובלינית קטנה תככנית ולא מוצלחת במיוחד. אתה יכול לחשוב שאלים הם קצת יותר חכמים מכפי שמציגים אותם כאן! ולא לדבר שהספר סותר לחלוטין את ההיסטוריה של רומח הדרקון. אני לפעמים תוהה אם מייקל ויליאמס כתב שירים לפי הזמנה או שבאמת קרא את הספרים, הוא אחד מהסופרים שמסוגלים לגרום לך לרעוד מכעס בכל פעם שהוא סותר את עצמו או את הסדרה. המכוער: מוות במדבר הוא אכזרי. אבל לשמוע את השירים של הפייטן המקולל הם יותר רעים... או, האכזריות...!!! עוד שני ספרים - מדליות כסף וזהב. מי ינחש ומי ידע מה הם שני הספרים האחרונים?