2005 ../images/Emo7.gif
שנה חדשה נכנסת לה, אסון כבד משתולל אי שם. אך אני עדין טבוע באסוני, ממאן להאמין כי השנים עוברות. פעם ספרתי בדקות, לאחר מכן בשעות וימים. כיום אני סופר בשנים. הזמן ממשיך ללכת, שערי הולך ומלבין והעצב? כן אותו עצב המוכר כל כך הולך ונעשה עמום, חד פחות. גבי משתוחח עם הזמן כממאן לשאת את משא החיים. ידי רועדת מעל המקלדת מחפסת את התו הנכון. דימעה יורדת מעיני, האם זו דמעת עצב? או שמא דמעה המרטיבה את העין היבשה? מחר אלך לבקר את בני. אסדר את העציצים שנפלו, אשליך את העלים שנשרו, אומר שלום, ואלך.
שנה חדשה נכנסת לה, אסון כבד משתולל אי שם. אך אני עדין טבוע באסוני, ממאן להאמין כי השנים עוברות. פעם ספרתי בדקות, לאחר מכן בשעות וימים. כיום אני סופר בשנים. הזמן ממשיך ללכת, שערי הולך ומלבין והעצב? כן אותו עצב המוכר כל כך הולך ונעשה עמום, חד פחות. גבי משתוחח עם הזמן כממאן לשאת את משא החיים. ידי רועדת מעל המקלדת מחפסת את התו הנכון. דימעה יורדת מעיני, האם זו דמעת עצב? או שמא דמעה המרטיבה את העין היבשה? מחר אלך לבקר את בני. אסדר את העציצים שנפלו, אשליך את העלים שנשרו, אומר שלום, ואלך.