2 שאלות
- פותח הנושא hartuvim
- פורסם בתאריך
תשובה
אני רוצה לענות למרות שאני לא מתאימה... כל חיי מאז שהייתי ילדה קטנה ידעתי שאני רוצה לקרוא לילד הראשון שלי על שם סבתא שלי , הייתי מאוד קרובה אליה והיא נפטרה לי מול העניים(הייתי בת 6) תמיד אמרתי שאקרא לילד הראשון על שמה (אור קראו לה אורה) רק מלפני כשנה חשבתי שלמה אני רוצה להנציח את סתבא שלי לפני שאני מנציחה את אמא שלי, ואז גם הבנתי שעכשיו יש לי יותר מדי אפשרויות , אגב מאז מותה של אמי הגעתי לאיזה מסקנה שאני בכלל לא רוצה ילדים אז רוב הסיכויים שזה בלל לא רלוונטי לגבי הזאלה השניה, גם אם אני אתחתן זה לא יהיה אם הטבעת שלה כי היא נפטרה ממנה, סיפור ארוך מדי. וכלל לא זכיתי לראות את טבעת הנישואים שלה אז אני גם לא יודעת איך היא נראתה ... אני מאמינה שאם היתה לי הטבעת לא הייתי מתחתנת איתה כי היא מסמלת לי משהו מאוד שלילי.
אני רוצה לענות למרות שאני לא מתאימה... כל חיי מאז שהייתי ילדה קטנה ידעתי שאני רוצה לקרוא לילד הראשון שלי על שם סבתא שלי , הייתי מאוד קרובה אליה והיא נפטרה לי מול העניים(הייתי בת 6) תמיד אמרתי שאקרא לילד הראשון על שמה (אור קראו לה אורה) רק מלפני כשנה חשבתי שלמה אני רוצה להנציח את סתבא שלי לפני שאני מנציחה את אמא שלי, ואז גם הבנתי שעכשיו יש לי יותר מדי אפשרויות , אגב מאז מותה של אמי הגעתי לאיזה מסקנה שאני בכלל לא רוצה ילדים אז רוב הסיכויים שזה בלל לא רלוונטי לגבי הזאלה השניה, גם אם אני אתחתן זה לא יהיה אם הטבעת שלה כי היא נפטרה ממנה, סיפור ארוך מדי. וכלל לא זכיתי לראות את טבעת הנישואים שלה אז אני גם לא יודעת איך היא נראתה ... אני מאמינה שאם היתה לי הטבעת לא הייתי מתחתנת איתה כי היא מסמלת לי משהו מאוד שלילי.
ssnow יקרה
אין לך מושג כמה את כן מתאימה! ראשית, בזמן האחרון גם אני חשבתי שאולי אקרא לילד/ה הראשונ/ה שלי אור, למרות שאין קשר לשם של אמא שלי. חשבתי על אור כי זה שם יפה ומלא שמחה ואופטימיות ואולי לצרף את השם של אמא כשם שני. שנית, גם לי היתה תקופה שהיתי בטוחה שלא ארצה ילדים. אחרי שקראתי את "בנות ללא אם" הבנתי שיש המון פחדים שקשורים ללידת ילד בלי שתהיה לי אמא לידי, ובכלל אחרי האובדן שלה זה מאוד קריטי במחשבה על זה. היום אני עדיין מרגישה מאוד מאוד מאוד רחוקה מלהיות מוכנה לילדים, וחושבת על זה בעיקר היפותטית. ודבר שלישי- הטבעת של אמא שלי לא מסמלת עבורי משהו שלילי אבל יש לי מין פחד לא רציונלי שאם אתחתן עם הטבעת שלה יקרה לי מה שקרה לה. נראה לי שזה בגלל שאבא שלי אמר (לדעתי בטעות) שהיא היתה בערך בגילי כשהם התחתנו וששתינו הבנות השניות במשפחה. כל זה נשמע גם לעצמי מופרך ביותר, אבל מה לעשות- זה פחד טיפשי שקיים. אז, תודה על התגובה, זה חימם את ליבי, ונראה לי שיצא קרוב אלי הרבה יותר ממה שאולי תארת לעצמך.
אין לך מושג כמה את כן מתאימה! ראשית, בזמן האחרון גם אני חשבתי שאולי אקרא לילד/ה הראשונ/ה שלי אור, למרות שאין קשר לשם של אמא שלי. חשבתי על אור כי זה שם יפה ומלא שמחה ואופטימיות ואולי לצרף את השם של אמא כשם שני. שנית, גם לי היתה תקופה שהיתי בטוחה שלא ארצה ילדים. אחרי שקראתי את "בנות ללא אם" הבנתי שיש המון פחדים שקשורים ללידת ילד בלי שתהיה לי אמא לידי, ובכלל אחרי האובדן שלה זה מאוד קריטי במחשבה על זה. היום אני עדיין מרגישה מאוד מאוד מאוד רחוקה מלהיות מוכנה לילדים, וחושבת על זה בעיקר היפותטית. ודבר שלישי- הטבעת של אמא שלי לא מסמלת עבורי משהו שלילי אבל יש לי מין פחד לא רציונלי שאם אתחתן עם הטבעת שלה יקרה לי מה שקרה לה. נראה לי שזה בגלל שאבא שלי אמר (לדעתי בטעות) שהיא היתה בערך בגילי כשהם התחתנו וששתינו הבנות השניות במשפחה. כל זה נשמע גם לעצמי מופרך ביותר, אבל מה לעשות- זה פחד טיפשי שקיים. אז, תודה על התגובה, זה חימם את ליבי, ונראה לי שיצא קרוב אלי הרבה יותר ממה שאולי תארת לעצמך.
הבהרה קטנה
קודם כל אני שמחה לשמוע שעזרתי או התשובה שלי עזרה במשהו בנודע לשם אני אומרת שלא חשבתי לקרוא לילד על שם אמי מתוך חוסר "קליטה" כל חיי ידעתי שאקרא לילד על שם סבתי האהובה לא שיערתי לרגע שיקרה מצב ואני אאלץ לבחור בין אם לקרוא על שם סבתי או אמי , במילים אחרות לא שיארתי שאמי תמות ואני עדיין אהיה ילדה בעצמי. נכון להיום אני מאמינה שאשתמש בשני השמות אם יהיו לי ילדים. לגבי הטבעת קודם כל אין לי אותה וזאת הסיבה העיקרית אבל גם אם הייתה לי הטבעת, לא הייתי משתמשת בה כי אני מאמינה בכל נושא הגורל ותמיד ידעתי שאני ואמי נורא דומות, קרובות... כמעט זהות (אפילו השמות שלנו דומים) לכן אני מאמינה וחוששת שהגורל שלי זהה לשלה, לכן אני לא מתכוונת להינשא או להביא ילדים לעולם ומאותו מצב גם לא להשתמש בטבעת האירוסין(שאותה יש לי ואני לא מעיזה לגעת בה)
קודם כל אני שמחה לשמוע שעזרתי או התשובה שלי עזרה במשהו בנודע לשם אני אומרת שלא חשבתי לקרוא לילד על שם אמי מתוך חוסר "קליטה" כל חיי ידעתי שאקרא לילד על שם סבתי האהובה לא שיערתי לרגע שיקרה מצב ואני אאלץ לבחור בין אם לקרוא על שם סבתי או אמי , במילים אחרות לא שיארתי שאמי תמות ואני עדיין אהיה ילדה בעצמי. נכון להיום אני מאמינה שאשתמש בשני השמות אם יהיו לי ילדים. לגבי הטבעת קודם כל אין לי אותה וזאת הסיבה העיקרית אבל גם אם הייתה לי הטבעת, לא הייתי משתמשת בה כי אני מאמינה בכל נושא הגורל ותמיד ידעתי שאני ואמי נורא דומות, קרובות... כמעט זהות (אפילו השמות שלנו דומים) לכן אני מאמינה וחוששת שהגורל שלי זהה לשלה, לכן אני לא מתכוונת להינשא או להביא ילדים לעולם ומאותו מצב גם לא להשתמש בטבעת האירוסין(שאותה יש לי ואני לא מעיזה לגעת בה)
שוב שלום לך
הייתי שמחה להכיר אותך יותר ולדעת פרטים עליך, על אמך וכו' בת כמה היית, איך תפקדה המשפחה וכל מה שתרצי להוסיף. אני מאוד מבינה ומזדהה עם התחושות שלך בנוגע להקמת משפחה ובכלל לגבי הקשר בין מה שקרה לאמא למה שצפוי לי. בעקבות טיפול שעברתי הבנתי שלא בהכרח מה שקרה לאמא יקרה גם לי. עברתי תהליך של חיפוש והיכרות עם מי שהיתה אמא שלי מעבר לזה שהיתה אמא (איזו אשה, נערה ובת היא היתה, ועוד). גם אחי ואחותי לקחו חלק בתהליך ואפילו נסענו לחו"ל יחד לעיר בה היא חיה רוב ילדותה. בעקבות המסע השתכנעתי שיש דמיון ביני לבין אמא שלי, אך יש גם דברים שונים ואני מאמינה שחיי שונים, לפחות במידת- מה משלה. ועדיין לפעמים יש לי תחושה שהגורל, או משהו כזה, מיעד לי עתיד כמו שלה. ועוד דבר (את מעלה המון דברים שגם אני חושבת עליהם): אני זוכרת את עצמי כילדה עסוקה המון, בצורה קצת לא נורמלית אולי, באפשרות שאמא שלי תמות ומה יהיה אם זה יקרה. אין לי הסבר לזה (אולי סתם הייתי ילדה חרדה במיוחד) אבל אצלי, מסתבר, זאת תמיד כן היתה אפשרות, גם אם מעולם לא האמנתי שזה באמת יכול לקרות לנו. לילה טוב.
הייתי שמחה להכיר אותך יותר ולדעת פרטים עליך, על אמך וכו' בת כמה היית, איך תפקדה המשפחה וכל מה שתרצי להוסיף. אני מאוד מבינה ומזדהה עם התחושות שלך בנוגע להקמת משפחה ובכלל לגבי הקשר בין מה שקרה לאמא למה שצפוי לי. בעקבות טיפול שעברתי הבנתי שלא בהכרח מה שקרה לאמא יקרה גם לי. עברתי תהליך של חיפוש והיכרות עם מי שהיתה אמא שלי מעבר לזה שהיתה אמא (איזו אשה, נערה ובת היא היתה, ועוד). גם אחי ואחותי לקחו חלק בתהליך ואפילו נסענו לחו"ל יחד לעיר בה היא חיה רוב ילדותה. בעקבות המסע השתכנעתי שיש דמיון ביני לבין אמא שלי, אך יש גם דברים שונים ואני מאמינה שחיי שונים, לפחות במידת- מה משלה. ועדיין לפעמים יש לי תחושה שהגורל, או משהו כזה, מיעד לי עתיד כמו שלה. ועוד דבר (את מעלה המון דברים שגם אני חושבת עליהם): אני זוכרת את עצמי כילדה עסוקה המון, בצורה קצת לא נורמלית אולי, באפשרות שאמא שלי תמות ומה יהיה אם זה יקרה. אין לי הסבר לזה (אולי סתם הייתי ילדה חרדה במיוחד) אבל אצלי, מסתבר, זאת תמיד כן היתה אפשרות, גם אם מעולם לא האמנתי שזה באמת יכול לקרות לנו. לילה טוב.
אור חיים של אמא
New member
השם או הטבעת...
לילדה שלי קוראים אור.. ואין לזה שום קשר לאימי. מכאן גם בא הניק שלי. אני בהריון שני ואין לי שום כוונה לקרוא לילדה על שם אימי אני זוכרת אותה, אוהבת אותה, מתגעגעת אליה, מבכה אותה בשנה האחרונה יותר מבכל 10 השנים של חסרונה יחד. אין צורך בסימבולים ואין צורך בתויות בכדי להרגיש שאכפת או שחושבים או שמרגישים. לדעתי כמובן.... התחתנתי בלי טבעת שלה ובלעדיה והצלחתי לעבור את זה בשלום... זה היה בשנים שעדיין לא הרגשתי כלום אם היום הייתי צריכה לעבור את זה אני מניחה שהייתי מתרסקת לכן, עשי כפי שאת מרגישה, לכי עם ליבך ותני לעצמך להחליט החלטות כל החלטה שאת מחליטה בסופו של דבר משפיעה על ילדייך בעתיד בהצלחה!!!!
לילדה שלי קוראים אור.. ואין לזה שום קשר לאימי. מכאן גם בא הניק שלי. אני בהריון שני ואין לי שום כוונה לקרוא לילדה על שם אימי אני זוכרת אותה, אוהבת אותה, מתגעגעת אליה, מבכה אותה בשנה האחרונה יותר מבכל 10 השנים של חסרונה יחד. אין צורך בסימבולים ואין צורך בתויות בכדי להרגיש שאכפת או שחושבים או שמרגישים. לדעתי כמובן.... התחתנתי בלי טבעת שלה ובלעדיה והצלחתי לעבור את זה בשלום... זה היה בשנים שעדיין לא הרגשתי כלום אם היום הייתי צריכה לעבור את זה אני מניחה שהייתי מתרסקת לכן, עשי כפי שאת מרגישה, לכי עם ליבך ותני לעצמך להחליט החלטות כל החלטה שאת מחליטה בסופו של דבר משפיעה על ילדייך בעתיד בהצלחה!!!!
בנוגע לשאלותייך
שלום לך. אני קראתי לביתי הבכורה על שם אימי בתור שם שני. זה היה לי ברור שאקרא לה על שמה למרות המוות הטראגי שלה. לגבי הטבעת- אין לי מושג מה עלה בגורלה של טבעת הנישואין, אך את טבעת האירוסין שלה יש לי ואני עונדת אותה בהתרגשות רבה. יש לי גם זוג עגילים שלה אך אין לי חורים באוזניים אך אני שומרת עליהם .
שלום לך. אני קראתי לביתי הבכורה על שם אימי בתור שם שני. זה היה לי ברור שאקרא לה על שמה למרות המוות הטראגי שלה. לגבי הטבעת- אין לי מושג מה עלה בגורלה של טבעת הנישואין, אך את טבעת האירוסין שלה יש לי ואני עונדת אותה בהתרגשות רבה. יש לי גם זוג עגילים שלה אך אין לי חורים באוזניים אך אני שומרת עליהם .
תאירי את אושרך
New member
../images/Emo141.gifמשיבה מתוך ניסיון
זאת הפעם הראשונה שאני מפורום. את האמת התרשמתי... והזדהתי... אימי נהרגה לפני כ-12 שנה. הייתי בת 16 בכורה. אחרי שלושה אחים שהקטן היה בזמן האסון בן 3. יקירתי, לשאלתך בנוגע לשם: בטח.. בשמחה.. ולמה את מהססת.. קראי לביתך על שם אימך לא במלואו, שדרגי אותו, תחדשי אותו, לאימי קראו אתי, והיה ברור לי שאקרא לביתי על שמה שכן קראתי לביתי, יחידתי, אהובתי, ---תאיר--- בנוגע לשאלתך עטבעת: הגעתי לבית החולים כדי לקבל את מכת האיוב אשר פקדה את משפחתי על מות אימי.(אימי נהרגה בתאונת דרכים) כשהגיע השוטר לתת לאבי את כל התכשיטים שענדה בזמן התאונה הייתי על ידו, ובאותן רגעים התכשיטים עברו אלי (שכן אני בת יחידה) ומאז ועד היום איני מורידה את טבעת הנישואים אפילו לרגע למרות חילוקי הדעות בעניין (ליפני נישואי) של עיכוב חתונה... והתוצאות הוכיחו אחרת. איני חושבת שאת צריכה (ואולי גם לא יכולה בבחינה הילכתית) להתקדש עם טבעת זאת אך בהחלט לענות אותה ולהנות ממה שנשאר לך כמזכרת ניצחית. בתקווה רבה שתשובתי עזרה לך.
זאת הפעם הראשונה שאני מפורום. את האמת התרשמתי... והזדהתי... אימי נהרגה לפני כ-12 שנה. הייתי בת 16 בכורה. אחרי שלושה אחים שהקטן היה בזמן האסון בן 3. יקירתי, לשאלתך בנוגע לשם: בטח.. בשמחה.. ולמה את מהססת.. קראי לביתך על שם אימך לא במלואו, שדרגי אותו, תחדשי אותו, לאימי קראו אתי, והיה ברור לי שאקרא לביתי על שמה שכן קראתי לביתי, יחידתי, אהובתי, ---תאיר--- בנוגע לשאלתך עטבעת: הגעתי לבית החולים כדי לקבל את מכת האיוב אשר פקדה את משפחתי על מות אימי.(אימי נהרגה בתאונת דרכים) כשהגיע השוטר לתת לאבי את כל התכשיטים שענדה בזמן התאונה הייתי על ידו, ובאותן רגעים התכשיטים עברו אלי (שכן אני בת יחידה) ומאז ועד היום איני מורידה את טבעת הנישואים אפילו לרגע למרות חילוקי הדעות בעניין (ליפני נישואי) של עיכוב חתונה... והתוצאות הוכיחו אחרת. איני חושבת שאת צריכה (ואולי גם לא יכולה בבחינה הילכתית) להתקדש עם טבעת זאת אך בהחלט לענות אותה ולהנות ממה שנשאר לך כמזכרת ניצחית. בתקווה רבה שתשובתי עזרה לך.
כמה מעודד
וודאי שתשובתך עזרה לי. אני גם מאוד מעודדת ומתחברת לרוח האופטימית ורבת העוצמה שעוברת בדברייך.מה שכתבת על השם שנתת לביתך מעניין- לאמא שלי קראו אסתר (דומה לאתי) ואני חשבתי על השם אור (דומה לתאיר) למרות שאין ממש חיבור לשם של אמא שלי. הרעיון שלך מוצא חן בעיני מאוד. בכל מקרה- יש לי המון זמן לחשוב על זה, כי ילדים ממש לא בתכנון. מעניין אותי איך עברו עליך ההריון והלידה (והחתונה) בלי אמא? בקשר לטבעת- אני יודעת שגם אמא שלי לא התחתנה איתה בפועל כי היא לא כשרה לקידושין או משהו כזה, ואני לא בטוחה בכלל שאתחתן בטקס אורתודוכסי. וחוצמזה- יש את אחותי הבכורה, שגם לה מגיע לקבל את הטבעת... אז אני תוהה. תמיד כשאני שומעת על מישהו שאיבד הורה או אח/ות מייד אני שואלת בן כמה הוא והאם הוא הא/חות הבכו/רה. אני הבת האמצעית אך אחותי הבכורה גדולה ממני רק בשנה ונראה לי שאיכשהו התחלקנו בתפקיד הנשיאה באחריות שנופל על הבכורה בבית (למרות שהיא עדיין הרגישה אחראית גם עלי). מעניין אותי איך זה היה בשבילך. אני עד היום מוצאת את עצמי מגוננת יתר על המידה על אחי ה"קטן" (בן ה- 23...).
וודאי שתשובתך עזרה לי. אני גם מאוד מעודדת ומתחברת לרוח האופטימית ורבת העוצמה שעוברת בדברייך.מה שכתבת על השם שנתת לביתך מעניין- לאמא שלי קראו אסתר (דומה לאתי) ואני חשבתי על השם אור (דומה לתאיר) למרות שאין ממש חיבור לשם של אמא שלי. הרעיון שלך מוצא חן בעיני מאוד. בכל מקרה- יש לי המון זמן לחשוב על זה, כי ילדים ממש לא בתכנון. מעניין אותי איך עברו עליך ההריון והלידה (והחתונה) בלי אמא? בקשר לטבעת- אני יודעת שגם אמא שלי לא התחתנה איתה בפועל כי היא לא כשרה לקידושין או משהו כזה, ואני לא בטוחה בכלל שאתחתן בטקס אורתודוכסי. וחוצמזה- יש את אחותי הבכורה, שגם לה מגיע לקבל את הטבעת... אז אני תוהה. תמיד כשאני שומעת על מישהו שאיבד הורה או אח/ות מייד אני שואלת בן כמה הוא והאם הוא הא/חות הבכו/רה. אני הבת האמצעית אך אחותי הבכורה גדולה ממני רק בשנה ונראה לי שאיכשהו התחלקנו בתפקיד הנשיאה באחריות שנופל על הבכורה בבית (למרות שהיא עדיין הרגישה אחראית גם עלי). מעניין אותי איך זה היה בשבילך. אני עד היום מוצאת את עצמי מגוננת יתר על המידה על אחי ה"קטן" (בן ה- 23...).
תאירי את אושרך
New member
תמונה של אמא
היי מצטערת, הייתי קצת עסוקה.
אומנם קראתי את שכתבת אבל אין לי תשובות קצרות אז אני ממש צריכה לפנות את עצמי לפורום, טוב מה לא עושים בשביל חברות
אני לא יודעת מאיפה להתחיל בסה"כ החיים לא פשוטים ללא אמא לצידך. אציין בפנייך כמה נקודות: 1 - מקווה וחינה: את יודעת איזו כלה לא הולכת למקווה עם אמא שלה, ואיזו אמא לא מתכננת לילדה שלה חינה, ועל פי כמה שאת הבת הבכורה והיחידה, אז למקווה החלטתי ללכת ל-ב-ד, וכך היה למרות שהיו חילוקי דעות לא פשוטות עם סובבי אותי ואני יודעת שזה היה מתוך אהבה, גם על החינה ויתרתי למרות שבסוף אבא שלי וחמי ז"ל עשו לי "חינת הפתעה" היה מאוד נחמד וגם... מאוד חסר. 2 - חתונה: לא ישנתי ימים ולילות במחשבה על אמי, צער ועצב תפסו את מקומה של השמחה, היה לי ברור שאני חייבת (לעצמי ולאמי) להנציח את זכרה, וכך היה פניתי לצייר והוא צייר תמונה של אימי בגודל טיבעי, ביום החתונה החלטתי...עמדתי את התמונה לפני כניסתי לחופה,(ואגב פה היו חילוקי דעות קשים יותר, מחשש לבכי ועצב באולם במקום שמחה). וכך היה נכנסתי לאולם פיזית הייתי שם, רוחנית אני עד היום (4 שנים) לא יודעת להסביר איפה הייתי הדלקתי נר זיכרון לאמי בירכתי כמו בכל יום שישי לעילוי נשמתה ונכנסתי לחופה. כל הערב תמונתה של אמא עמדה ברחבת הריקודים, איך היה אפשר אחרת. היתה חתונה יפה ושמחה, רקדנו והשתוללנו עד אור הבוקר. וכייף לדעת שלמרות כל החששות והצער מאוד נהנתי. אשמח לשתף אותך בחוויות נוספות, ואשמח אם גם את תעשי זאת.
אמא תחסרי לי כל עוד נשימתי באפי.
היי מצטערת, הייתי קצת עסוקה.
הי תאירי
אני לא יודעת איך זה קרה, אבל פיספסתי את ההודעה היפה שלך... ורק היום קראתי אותה (למרות שמידי פעם אני בודקת אם עוד מישהי הביעה דעתה בעניין, כי זה מעסיק אותי). אז קודם כל תודה על ששיתפת אותי ככה באירוע כל כך פרטי ומשמעותי בחייך. אני חושבת שכאשר אתחתן יהיו לי אולי קצת פחות התלבטויות: כי אנחנו לא עושים חינה (אשכנזים...) וגם לא טקס אירוסין (קיבוצניקים...) ואני בכלל לא בטוחה שאלך למקווה כי אנחנו חושבים על טקס אלטרנטיבי... ובכל זאת, ברור שאמא תהיה מאוד חסרה בכל הדרך עד החופה ובחופה עצמה (וגם אחר כך). לפני שנה בערך הבנתי, יחד עם בנזוגי, שכל הנושא של חתונה התאחר וגם נדחה על- ידי (אנחנו יחד כבר 6 שנים) לא מעט בגלל הקושי הצפוי בהתמודדות בלי אמא. אני חושבת שהיום אני בשלה ומוכנה יותר להתמודד ולהשלים עם החוסר (אני לוקחת את אדומה 2 כמודל- קראתי את מה שהיא כתבה על החתונה שלה והתרשמתי עמוקות, אני מקווה שאצליח להתמודד ולשמוח כמוה). אנחנו גם לוקחים את הזמן, וגם כשנודיע על חתונה זה יהיה הרבה זמן מראש, כך שיהיה זמן להתמודד בלי לחץ (אני מקווה). תודה על השיתוף וההשתתפות, זה מאוד עוזר, וכמובן: שנה טובה ומתוקה, עם הרבה שמחות ומעט עצב- לך ולכל בני ביתך.
אני לא יודעת איך זה קרה, אבל פיספסתי את ההודעה היפה שלך... ורק היום קראתי אותה (למרות שמידי פעם אני בודקת אם עוד מישהי הביעה דעתה בעניין, כי זה מעסיק אותי). אז קודם כל תודה על ששיתפת אותי ככה באירוע כל כך פרטי ומשמעותי בחייך. אני חושבת שכאשר אתחתן יהיו לי אולי קצת פחות התלבטויות: כי אנחנו לא עושים חינה (אשכנזים...) וגם לא טקס אירוסין (קיבוצניקים...) ואני בכלל לא בטוחה שאלך למקווה כי אנחנו חושבים על טקס אלטרנטיבי... ובכל זאת, ברור שאמא תהיה מאוד חסרה בכל הדרך עד החופה ובחופה עצמה (וגם אחר כך). לפני שנה בערך הבנתי, יחד עם בנזוגי, שכל הנושא של חתונה התאחר וגם נדחה על- ידי (אנחנו יחד כבר 6 שנים) לא מעט בגלל הקושי הצפוי בהתמודדות בלי אמא. אני חושבת שהיום אני בשלה ומוכנה יותר להתמודד ולהשלים עם החוסר (אני לוקחת את אדומה 2 כמודל- קראתי את מה שהיא כתבה על החתונה שלה והתרשמתי עמוקות, אני מקווה שאצליח להתמודד ולשמוח כמוה). אנחנו גם לוקחים את הזמן, וגם כשנודיע על חתונה זה יהיה הרבה זמן מראש, כך שיהיה זמן להתמודד בלי לחץ (אני מקווה). תודה על השיתוף וההשתתפות, זה מאוד עוזר, וכמובן: שנה טובה ומתוקה, עם הרבה שמחות ומעט עצב- לך ולכל בני ביתך.
הי תאירי
אני לא יודעת איך זה קרה, אבל פיספסתי את ההודעה היפה שלך... ורק היום קראתי אותה (למרות שמידי פעם אני בודקת אם עוד מישהי הביעה דעתה בעניין, כי זה מעסיק אותי). אז קודם כל תודה על ששיתפת אותי ככה באירוע כל כך פרטי ומשמעותי בחייך. אני חושבת שכאשר אתחתן יהיו לי אולי קצת פחות התלבטויות: כי אנחנו לא עושים חינה (אשכנזים...) וגם לא טקס אירוסין (קיבוצניקים...) ואני בכלל לא בטוחה שאלך למקווה כי אנחנו חושבים על טקס אלטרנטיבי... ובכל זאת, ברור שאמא תהיה מאוד חסרה בכל הדרך עד החופה ובחופה עצמה (וגם אחר כך). לפני שנה בערך הבנתי, יחד עם בנזוגי, שכל הנושא של חתונה התאחר וגם נדחה על- ידי (אנחנו יחד כבר 6 שנים) לא מעט בגלל הקושי הצפוי בהתמודדות בלי אמא. אני חושבת שהיום אני בשלה ומוכנה יותר להתמודד ולהשלים עם החוסר (אני לוקחת את אדומה 2 כמודל- קראתי את מה שהיא כתבה על החתונה שלה והתרשמתי עמוקות, אני מקווה שאצליח להתמודד ולשמוח כמוה). אנחנו גם לוקחים את הזמן, וגם כשנודיע על חתונה זה יהיה הרבה זמן מראש, כך שיהיה זמן להתמודד בלי לחץ (אני מקווה). תודה על השיתוף וההשתתפות, זה מאוד עוזר, וכמובן: שנה טובה ומתוקה, עם הרבה שמחות ומעט עצב- לך ולכל בני ביתך.
אני לא יודעת איך זה קרה, אבל פיספסתי את ההודעה היפה שלך... ורק היום קראתי אותה (למרות שמידי פעם אני בודקת אם עוד מישהי הביעה דעתה בעניין, כי זה מעסיק אותי). אז קודם כל תודה על ששיתפת אותי ככה באירוע כל כך פרטי ומשמעותי בחייך. אני חושבת שכאשר אתחתן יהיו לי אולי קצת פחות התלבטויות: כי אנחנו לא עושים חינה (אשכנזים...) וגם לא טקס אירוסין (קיבוצניקים...) ואני בכלל לא בטוחה שאלך למקווה כי אנחנו חושבים על טקס אלטרנטיבי... ובכל זאת, ברור שאמא תהיה מאוד חסרה בכל הדרך עד החופה ובחופה עצמה (וגם אחר כך). לפני שנה בערך הבנתי, יחד עם בנזוגי, שכל הנושא של חתונה התאחר וגם נדחה על- ידי (אנחנו יחד כבר 6 שנים) לא מעט בגלל הקושי הצפוי בהתמודדות בלי אמא. אני חושבת שהיום אני בשלה ומוכנה יותר להתמודד ולהשלים עם החוסר (אני לוקחת את אדומה 2 כמודל- קראתי את מה שהיא כתבה על החתונה שלה והתרשמתי עמוקות, אני מקווה שאצליח להתמודד ולשמוח כמוה). אנחנו גם לוקחים את הזמן, וגם כשנודיע על חתונה זה יהיה הרבה זמן מראש, כך שיהיה זמן להתמודד בלי לחץ (אני מקווה). תודה על השיתוף וההשתתפות, זה מאוד עוזר, וכמובן: שנה טובה ומתוקה, עם הרבה שמחות ומעט עצב- לך ולכל בני ביתך.
כנפיים לבנות
New member
שלום לך...
בקשר לשם.. בילדות היה לי ברור שאני אקרא לבת על שם אמא שלי.. לא היה לי ספק בכלל.. אבל היה לה שם קצת מוזר ולא רציתי לקרוא לה בדיוק כך אז תמיד חשבתי על כל מיני אפשרויות דומות.. וכשסבתא שלי נפטרה... החלטתי שהרבה יותר מגיע לה שאני ארקא לביתי על שמה... הייתי הרבה יותר קרובה אליה.. שכן אמא נטשה כשהייתי ממש תינוקת וסבתא תמיד הייתה איתי ותמכה בי... השמות שלהן מאוד דומים ובאיזהו שלב חשבתי על שם שמתאים לשתיהן... בכל מקרה.. עדיין לא הגעתי לרגע שאני צריכה להחליט אז אני לא ממש יכולה לעזור לך בכך.. באופן אישי אני לא בטוחה שאני רוצה לקרוא לילדים על שם אמא שלי.. ובקשר לטבעת.. בבת המצווה שלי אבא נתן לי מתנה שתי שרשראות של אמא ואת הטבעת נשואין שלה (הוא שמר את זה כמעט 11 שנה כדי ללת לי...) בהתחלה הייתי הולכת עם הטבעת שלה והרגשתי הכי קרובה אליה.. אבל אישתו של אבא אמרה לי שאסור ללכת עם טבעת נשואין של מישהו אחר ובאיזשהו שלב הורדתי אותה.. בסוף אחי "אימץ" אותה לעצמו ואיבד אותה..
אני חושבת שהכי חשוב להקשיב לעצמך.. לעשות מה שמרגיש לך נכון.. כדי להיות הכי שלמה עם עצמך.. אין חוקים בזה.. עשי מה שנכון לך.. מצטערת שיצא קצת מבלבל... שיהיה שבוע טוב
בקשר לשם.. בילדות היה לי ברור שאני אקרא לבת על שם אמא שלי.. לא היה לי ספק בכלל.. אבל היה לה שם קצת מוזר ולא רציתי לקרוא לה בדיוק כך אז תמיד חשבתי על כל מיני אפשרויות דומות.. וכשסבתא שלי נפטרה... החלטתי שהרבה יותר מגיע לה שאני ארקא לביתי על שמה... הייתי הרבה יותר קרובה אליה.. שכן אמא נטשה כשהייתי ממש תינוקת וסבתא תמיד הייתה איתי ותמכה בי... השמות שלהן מאוד דומים ובאיזהו שלב חשבתי על שם שמתאים לשתיהן... בכל מקרה.. עדיין לא הגעתי לרגע שאני צריכה להחליט אז אני לא ממש יכולה לעזור לך בכך.. באופן אישי אני לא בטוחה שאני רוצה לקרוא לילדים על שם אמא שלי.. ובקשר לטבעת.. בבת המצווה שלי אבא נתן לי מתנה שתי שרשראות של אמא ואת הטבעת נשואין שלה (הוא שמר את זה כמעט 11 שנה כדי ללת לי...) בהתחלה הייתי הולכת עם הטבעת שלה והרגשתי הכי קרובה אליה.. אבל אישתו של אבא אמרה לי שאסור ללכת עם טבעת נשואין של מישהו אחר ובאיזשהו שלב הורדתי אותה.. בסוף אחי "אימץ" אותה לעצמו ואיבד אותה..
לימון מוסיפה המון
New member
שתי תשובות
לגבי השם, אין לי כוונה לקרוא לביתי על שם אימי. אני מאמינה שלא צריך להעמיס על ילד שם עם עולשל אדם שנפטר. אותי זה מפחיד. ובקשר לטבעת נישואם של אמא שלי...אין לי אותה. היא קברה אותה עם אבא שלי, כשהוא נהרג. ואם אני חושבת על הפחדים שלי בלהעביר קשיים מדור לדור, אני בכלל לא בטוחה שהייתי עושה בטבעת הזו שימוש.
לגבי השם, אין לי כוונה לקרוא לביתי על שם אימי. אני מאמינה שלא צריך להעמיס על ילד שם עם עולשל אדם שנפטר. אותי זה מפחיד. ובקשר לטבעת נישואם של אמא שלי...אין לי אותה. היא קברה אותה עם אבא שלי, כשהוא נהרג. ואם אני חושבת על הפחדים שלי בלהעביר קשיים מדור לדור, אני בכלל לא בטוחה שהייתי עושה בטבעת הזו שימוש.
LivingStrong
New member
כן ולא...
עוד אין לי ילדים, אבל כשיהיו ברור לי שאם תהייה לי בת היא תיקרא על שם אמי. באשר לנישואים עם הטבעת שלה, שקלתי להשתמש בטבעת נישואין שלה, וגם שקלתי להשתמש בטבעת של סבתי מאחר ואחותי הגדולה גם השתמשה בה, אבל בסוף השתמשנו בטבעות שקנינו. הייתה לי התלבטות גדולה בנושא אבל בעלי העלה את הנקודה שהטבעת מסמלת תחילה של משפחה חדשה ומעגל חדש, ולכן החלטנו שנינו להשתמש בטבעות החדשות שקנינו. השתמשנו בכוס הקידוש של אמא שלי לקידושין ובטלית של אח של בעלי (שנפטר מסרטן) בחופה, כך שעדיין הבאנו איתנו לתוך הטקס את אלו שכבר לא איתנו, אבל את החיים החדשים שלנו קיבלנו החלטה מודעת להתחיל ממשהו שהוא שלנו.
עוד אין לי ילדים, אבל כשיהיו ברור לי שאם תהייה לי בת היא תיקרא על שם אמי. באשר לנישואים עם הטבעת שלה, שקלתי להשתמש בטבעת נישואין שלה, וגם שקלתי להשתמש בטבעת של סבתי מאחר ואחותי הגדולה גם השתמשה בה, אבל בסוף השתמשנו בטבעות שקנינו. הייתה לי התלבטות גדולה בנושא אבל בעלי העלה את הנקודה שהטבעת מסמלת תחילה של משפחה חדשה ומעגל חדש, ולכן החלטנו שנינו להשתמש בטבעות החדשות שקנינו. השתמשנו בכוס הקידוש של אמא שלי לקידושין ובטלית של אח של בעלי (שנפטר מסרטן) בחופה, כך שעדיין הבאנו איתנו לתוך הטקס את אלו שכבר לא איתנו, אבל את החיים החדשים שלנו קיבלנו החלטה מודעת להתחיל ממשהו שהוא שלנו.
שירונת שלנו
New member
התשובות שלי:
לבת שלי, שנולדה אחרי 2 בנים, קראתי בשם שני ע"ש אימי. האמת היא שהיה לי ברור מההתחלה שכשתהיה לי בת אני אקרא לה בשם שני ע"ש אמא (שם שני מכיוון שאני רציתי שמות עבריים, ולאימי קראו בשם לועזי). גם בעלי הסכים איתי בנושא, ובכלל לא היו התלבטויות בנושא. לגבי הטבעת, למרות שהיא אצלי לא שקלתי להתחתן איתה, לא יודעת להסביר למה, פשוט קנינו טבעות חדשות וזהו.
לבת שלי, שנולדה אחרי 2 בנים, קראתי בשם שני ע"ש אימי. האמת היא שהיה לי ברור מההתחלה שכשתהיה לי בת אני אקרא לה בשם שני ע"ש אמא (שם שני מכיוון שאני רציתי שמות עבריים, ולאימי קראו בשם לועזי). גם בעלי הסכים איתי בנושא, ובכלל לא היו התלבטויות בנושא. לגבי הטבעת, למרות שהיא אצלי לא שקלתי להתחתן איתה, לא יודעת להסביר למה, פשוט קנינו טבעות חדשות וזהו.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.