מציקות לא רק לך...
היי דור וחג שמח, תחילה אני רק אומר שהסיפורים שלנו די דומים ולכן אני גם מרגיש בנוח לענות לך. אני נדבקתי לפני שנתיים וגיליתי לפני שנה וחצי- כשהייתי בן 25. בחצי השנה שחלפה מההדבקה ועד הגילוי, הנגיף השתולל בגוף ועשה בו שמות שהביאו את המערכת החיסונית שלי כמעט לכדי קריסה. רמת ה-CD4 הייתה קרובה מאוד ל-200 והעומס הנגיפי היה במאות אלפים. הבשורות ה"מרנינות" הללו הביאו לכך שאני למעשה מטופל בתרופות מהשבוע הראשון ל"נשאות", אני גר עם המשפחה (עדיין) וממשיך ליטול אותן באדיקות יום יום (אעפ"י שהם לא יודעים מדבר). אני לחלוטין לא מצטער על העבר, או מייסר את עצמי על כך שלא היה לי אפילו רגע ללא טיפול תרופתי- כיוון שחודש לאחר שהתחלתי לבלוע את הכדורים כבר הייתי עם עומס בלתי ניתן לגילוי ורמת CD כפולה!! אז אני רואה בכך כברכה במסווה. אולם הלילה הראשון של התחלת הטיפול היה קשה מאוד, בעיקר נפשית. הצימוד הראשון שלקחתי היה קומביוויר וסטוקרין (כמו רבים כאן) ונורא חששתי מהשפעות הסטוקרין- דבר שגרם לי להסס יומיים בטרם בלעתי את הכדור הצהוב לראשונה. למעט שינה לא יציבה שליוותה אותי בשבוע הראשון לא היו תופעות משמעותיות (עדיין ישנה תחושה של סחרחורת קלה ומין סוג של "מועקה" שמופיע לי כשעה וחצי לערך אחרי בליעת הכדור, אבל מצאתי לעצמי את השיטה "להעלים" את אותן תופעות שונות ומשונות). גם מהקומביוויר חששתי מאוד ומאותה סיבה שאתה חושש ממנו- נדידת השומנים. אולם מאז כבר החליפו לי טיפול לטרובדה, שהיא כמו שציינו לפניי נוחה יותר ללקיחה ועם פחות תופעות לוואי- כך שאתה מבין, הטיפול התרופתי משתנה, מתעדכן ומתחדש מהר יותר מכפי שאתה מספיק להבין מה ההבדל- אז אני אופטימי (מייעץ גם לך לאמץ את הגישה). בבסיסו של דבר, אם אתה נוטל את התרופות באופן סדיר ולא מפספס יותר מאחת בחודש (עפ"י חישוב גס שעשיתי)- וגם זה לא מוחלט (מניסיון) אין סיבה שמצבך ידרדר. התרופות מעכבות מאוד את שיכפול הנגיף ובכך למעשה אנו "מכוסים"(כיוון שהבעיה העיקרית היא הופעת מוטציות עמידות לתרופות אותן אנו נוטלים- כתוצאה משיכפול הנגיף- והתרבות מחודשת שלו תוך פגיעה ב-CD4). גם אם אדם מגיע למצב של התפרצות המחלה-ניתן כיום באמצעות שינוי הטיפול להחזירו לסטטוס נשא. כפי שאתה מבין ישנם אספקטים כה רבים הנילווים לנשאות- החשש מהחשיפה, טיפול תרופתי, הסביבה, הקושי שבעזיבה ממושכת של הארץ(ולאן), אהבה... ועוד. כל אדם הוא אינדיבידואל שיגיב אחרת ויתמודד אחרת עם האספקטים השונים ולכן אני יכול רק לספר לך את שעבר עליי ולקוות שאולי תרמתי לך משהו מכך. מקווה שתעבור את התקופה הראשונית בקלות יחסית- הבן שלא הרבה השתנה, החיים שלך לא צריכים לשנות את מסלולם וכל מה שיקרה מכאן ואילך- תלוי אך ורק בך! אנחנו מעצבים את המציאות בה אנו חיים ואם היא תהיה ורודה או קודרת- אנחנו נחליט. בכל אופן אני שולח חיבוקים וחיזוקים ומקווה לשמוע בשורות טובות. אדם חיובי.
