קבל
סקיצה 1: נזכר בלפני כמה שנים שעוד רצינו לשפוך את מה שעל הלב, עדיין לא מיצינו באמת, עם כל האמת, כבר לא מתחרט בין רגעים יפים או בין אם אותו רגע לרגע ההרגשה מתחבאת גם אחרי שאתעייף, לא מחפף אומר שהכל בסדר אצלי כשהווויב הזה מתחיל להתפשט, כי... אני אוהב את זה ככה וממשיך עם זה הלאה מן אולי כשאתאמן, אדע שזה לא מספיק אריץ את עצמי בלי תוספת חומרים שמתחילים ב-"תמריץ ל..." אני לא ממליץ לכמעט אף אחד לקבל על עצמו שהוא בנאדם מיוחד מזן נכחד -------------- סקיצה 2: לא נשארתי אותו בנאדם, רק עם סוג דם תואם נזכר באותם ימים שעוד היה מטמטם הריח, המבט, ההליכה להיות מוזנח שיער פרוע ומדליק עם השפעות מהמזרח כשמתחרפן, מתפס על הקירות את החופש מחפש בשעות הפנאי מעל גגות אולי מעבר לים משהו קורא לי לבוא התאמנתי מספיק בשביל "חצי ברוס לי" להיות פסיכופט על הדף, מוסיף אירוניה ברגיל המסר תמצאו כאן בבקבוק אבסלוט וניל מצורפות מילים חודרות עמוק, יוצרות האנג אובר ועל הדרך עושה היסטוריה, בדפדפן של האקספלורר אז תסכימו שדיברו פה מספיק על שוקו? איפה הימים שהעברתי עם ג'וקו? רוק און סטייל השרלוק שיוכיח לכם מי כאן באמת הראפר שאוהב לצעוק סתם "יו" ומבזבז דיו מהעט שנים רבות, לומד לחיות, אז עושה סוויץ' בדרך תחושה עם קסם אישי, חופשי הופכת לי תחושות וכשסגור על עצמי, מי אני, לא להיפך הופך לאובססיבי ומצייר אותה במחברות נורה דולקת, המוזה דופקת לי בדלת בהליכה איטית עם נעלי זכוכית, בגרסה לא מצונזרת רק תסתכלו היטב איך ה-טפל הופך נמס בלי מגע של מים, סוג של פלא, לא אסאמאס או נס ובין הבאסטות כבול בשורשים של באסות מה אני צריך ריס לבקשה שהצמיחה לי כבר ראסטות בתחת עסוק בלנסות, בלהקשיב, בלהשיב בלהגיב בצורה שוביניסטית בשיחות נשים מילים ששוות זהב נהפכו לאט לעפר ולהדרן נותן מבט מסכן בשביל שתזרקו עוד שקל יאללה...