2 ביקורות מעולות
היי חבר'ה! אני מצרפת לכם 2 ביקרות שנכתבו בעיתונים על ההופעה בצוותא ועל השיר "חשבתי שיהיה רומנטי". העתקתי בדיוק כמו שזה, אפילו שהיו שם טעויות.. תהנו
מופע/ יוסי חרסונסקי מתוך האפלה אוהד חיטמן, "הרגע הבא", צוותא ת"א מי שלא הגיע לערב הזה בצוותא, יקבל את אוהד חיטמן בהופעה הבאה מינוס האח תמיר, ששר איתו בצרפתית נוסטלגית מחניפה "חשבתי שיהיה רומנטי". וגם מינוס עידו תדמור שרקד איתו "נוקטורנו" וגם שר בדואט "אי אפשר" (מה לזה ולזה? המלצה: שתדמור יישאר רקדן ושחיטמן יישאר זמר). וגם ללא סלעית להב שניגנה באקורדיון "קרוסלה". וגם בלי רונה קינן שהצטרפה לדואט "עיניים זרות" (שהיה נפלא). אבל גם בשוך תרועת החגיגות, דהיינו ללא כל האורחים הנכבדים ממעלה שלא ילוו אותו בהמשך, שווה לראות את המופע הזה. מדובר ביוצר שהרגש אצלו מלחין מנגינות מחניפות, מלודיות שמתחברות אפקטיבית עם קצב, מנותק מטרנדים. חיטמן לועג למחוגי הזמן. במוזיקה שלו נושבות רוחות חזקות מהעבר, חזרה לימים שבהם כתבו טקסטים רומנטיים עטופים בצלילים מלודיים שזמרי המידל-אופ-דה-רוד, מי שנקראו ה"קרונרס" אהבו לשיר. כמה רומנטיקה יש בשירים "האשה של חייו", זו שתעלם ותישאר כחלום, סולם אחר, טון אחר – זה שנסון. "קרוסלה" המוגשת ברוטב פריזאי עם צליל האקורדיון ומקצב הוואלס. ועוד שיר אחד יפהפה שאומר: מתוך האפלה, תוך ייאוש של חוסר בטחון – אתה מקשיב לעצמך ויודע מה נכון. יש מי שיגידו שזה קיטש רומנטי מתקתק, אבל חיטמן עושה את זה במיומנות, בכישרון, שהופכים את המוזיקה שלו לאותנטית ומענגת. לנוסטלגיקנים, גם אלה שבגילם היו יכולים להיות האבא והסבא של אוהד: הוא יעשה לכם את זה. מעריב, 31.1.08
היי חבר'ה! אני מצרפת לכם 2 ביקרות שנכתבו בעיתונים על ההופעה בצוותא ועל השיר "חשבתי שיהיה רומנטי". העתקתי בדיוק כמו שזה, אפילו שהיו שם טעויות.. תהנו
מופע/ יוסי חרסונסקי מתוך האפלה אוהד חיטמן, "הרגע הבא", צוותא ת"א מי שלא הגיע לערב הזה בצוותא, יקבל את אוהד חיטמן בהופעה הבאה מינוס האח תמיר, ששר איתו בצרפתית נוסטלגית מחניפה "חשבתי שיהיה רומנטי". וגם מינוס עידו תדמור שרקד איתו "נוקטורנו" וגם שר בדואט "אי אפשר" (מה לזה ולזה? המלצה: שתדמור יישאר רקדן ושחיטמן יישאר זמר). וגם ללא סלעית להב שניגנה באקורדיון "קרוסלה". וגם בלי רונה קינן שהצטרפה לדואט "עיניים זרות" (שהיה נפלא). אבל גם בשוך תרועת החגיגות, דהיינו ללא כל האורחים הנכבדים ממעלה שלא ילוו אותו בהמשך, שווה לראות את המופע הזה. מדובר ביוצר שהרגש אצלו מלחין מנגינות מחניפות, מלודיות שמתחברות אפקטיבית עם קצב, מנותק מטרנדים. חיטמן לועג למחוגי הזמן. במוזיקה שלו נושבות רוחות חזקות מהעבר, חזרה לימים שבהם כתבו טקסטים רומנטיים עטופים בצלילים מלודיים שזמרי המידל-אופ-דה-רוד, מי שנקראו ה"קרונרס" אהבו לשיר. כמה רומנטיקה יש בשירים "האשה של חייו", זו שתעלם ותישאר כחלום, סולם אחר, טון אחר – זה שנסון. "קרוסלה" המוגשת ברוטב פריזאי עם צליל האקורדיון ומקצב הוואלס. ועוד שיר אחד יפהפה שאומר: מתוך האפלה, תוך ייאוש של חוסר בטחון – אתה מקשיב לעצמך ויודע מה נכון. יש מי שיגידו שזה קיטש רומנטי מתקתק, אבל חיטמן עושה את זה במיומנות, בכישרון, שהופכים את המוזיקה שלו לאותנטית ומענגת. לנוסטלגיקנים, גם אלה שבגילם היו יכולים להיות האבא והסבא של אוהד: הוא יעשה לכם את זה. מעריב, 31.1.08
