*
מכירים את אלו שלא משנה מה הם עושים, מה יעשו או מה עשו כבר אתם תמיד תמיד תאהבו אותם. הבני אדם האלו שלא ייצאו לכם מהראש גם אם יעשו לכם ניתוח ויכרתו לכם את המוח ויבשלו אותו עד שיישאר ממנו רק מיץ?, גם אז הם לא יצאו לכם מהראש...אתם מכירים אותם ממזמן...אבל הקשר שלכם בא בתקופות. מ``ז בא בתקופות?, יש ימים שנמשכים לחודשים ויש כאלו אפילו לשנים שאתם ביחד יום יום, נפגשים, מדברים בטלפון שעות, ולא משנה על מה אפילו אם זו שיחה של שתי דקות, אפילו אם זה רק לרכל על כל העולם או להגיד ``היי מה נשמע?`` וזהו... ויש ימים שנמשכים לדקות שהופכות לשניות שבהם אתם בקושי רוצים לחשוב עליהם, נזכרים במעורפל מה הם היו אומרים, מה הם היו עושים, איך הם היו מגיבים... אבל לא מרימים טלפון כי אין כוח, לא נפגשים כי לא בא לראות אותם עכשיו...אבל בתקופות שנמשכות לימים וחדשים ושנים אתם הכי מאושרים בעולם. יש מישהו ששומע אתכם ולא רק שומע אלא מקשיב. אתם יודעים מה זה שיש מישהו שמקשיב לכם?, זה אחד הדברים אם לא ה-דבר הכי טוב בעולם. כשרע, כשטוב, כשעצוב, כשמייח כשסתם משעמם האנשים האלו מקשיבים לכם. מקשיבים כאילו זה שקבלת היום מחזור, או זה שהלכת היום להרים משקולות זה הדבר הכי חשוב בעולם. וזה לא מתוך צביעות, האנשים האלו באמת מקשיבים, כי אכפת להם. כי הם חברים שלכם, כי הם אוהבים אתכם. בתקופות האלו אני מודה לאלוהים יום יום על שברך אותי באפשרות להכיר אותם. כשמגיעות ``שבע השנים הקשות`` ואתם כאילו לא מכירים אותם, כאילו עוברים ברחוב אבל לא באמת רואים אותם, מתעלמים, מסתכלים הצידה שלא יבואו ולא ידברו מרגישים רע עם עצמכם אבל אתם יודעים, יודעים שההרגשה היא הדדית. שזה גם בא מהצד השני. וזה כי אתם מכירים אותם, והם מכירים אתכם. אתם כ``כ אוהבים אחד את השני, אתם כ``כ רוצים אחד את השני שזה מדהים. אלו חברים שיישארו איתכם לתמיד. אלו חברים לחיים. דווקא אלו שאתם לא נמצאים אתם בקשר יום יומי, דווקא אלו שלפעמים יש תקופות שנמשכות ולא בא לראות אותם, ולא בא להיות אתם, ולא בא לשמוע אותם, כי אתם יודעים שמתי שתרצו הם יהיו שם ואתם תהיו שם בשבילהם. ולא משנה כמה לא תרצו ולא משנה כמה לא תוכלו כשהם יבואו ויגידו לכם שהם צריכים אתכם, לדבר, להקשיב, לתמוך, לבכות, לשמוח, להיות שם אתם תעזבו הכל ותהיו שם. אתם והם. תמיד ביחד. אלו האנשים שיישארו אתכם כל החיים. האנשים שתמיד תאהבו והם תמיד יאהבו אתכם. האנשים שגם אם שנים לא נפגשתם וגם אם ימים על גבי ימים לא דברתם כשתפגשו שוב זה יהייה כאילו לא עזבתם לעולם. תצחקו, תשמעו, תתרגשו - הכל כי טוב להם, כי כייף לה ם , כי מתוך תוככם, מתוך הלב שלכם אתם כ``כ שמחים שטוב להם. תבכו, תצטערו, תכאבו - הכל כי רע להם, כי לא הולך להם, כי אתם יכולים להרגיש את כאבם ולהתחבר אליו כאילו היה הכאב הפרטי שלכם. בתוך העיניים של בנאדם כזה אתה תמיד יכול לראות שהוא חבר. חברים יודעים, שגם אם יש תקופות של חוסר קומוניקציה דרוש רק מבט אחד, חיוך אחד כדי לדעת שהכל בעצם אותו הדבר. מודה על החברים שיש לי.
מכירים את אלו שלא משנה מה הם עושים, מה יעשו או מה עשו כבר אתם תמיד תמיד תאהבו אותם. הבני אדם האלו שלא ייצאו לכם מהראש גם אם יעשו לכם ניתוח ויכרתו לכם את המוח ויבשלו אותו עד שיישאר ממנו רק מיץ?, גם אז הם לא יצאו לכם מהראש...אתם מכירים אותם ממזמן...אבל הקשר שלכם בא בתקופות. מ``ז בא בתקופות?, יש ימים שנמשכים לחודשים ויש כאלו אפילו לשנים שאתם ביחד יום יום, נפגשים, מדברים בטלפון שעות, ולא משנה על מה אפילו אם זו שיחה של שתי דקות, אפילו אם זה רק לרכל על כל העולם או להגיד ``היי מה נשמע?`` וזהו... ויש ימים שנמשכים לדקות שהופכות לשניות שבהם אתם בקושי רוצים לחשוב עליהם, נזכרים במעורפל מה הם היו אומרים, מה הם היו עושים, איך הם היו מגיבים... אבל לא מרימים טלפון כי אין כוח, לא נפגשים כי לא בא לראות אותם עכשיו...אבל בתקופות שנמשכות לימים וחדשים ושנים אתם הכי מאושרים בעולם. יש מישהו ששומע אתכם ולא רק שומע אלא מקשיב. אתם יודעים מה זה שיש מישהו שמקשיב לכם?, זה אחד הדברים אם לא ה-דבר הכי טוב בעולם. כשרע, כשטוב, כשעצוב, כשמייח כשסתם משעמם האנשים האלו מקשיבים לכם. מקשיבים כאילו זה שקבלת היום מחזור, או זה שהלכת היום להרים משקולות זה הדבר הכי חשוב בעולם. וזה לא מתוך צביעות, האנשים האלו באמת מקשיבים, כי אכפת להם. כי הם חברים שלכם, כי הם אוהבים אתכם. בתקופות האלו אני מודה לאלוהים יום יום על שברך אותי באפשרות להכיר אותם. כשמגיעות ``שבע השנים הקשות`` ואתם כאילו לא מכירים אותם, כאילו עוברים ברחוב אבל לא באמת רואים אותם, מתעלמים, מסתכלים הצידה שלא יבואו ולא ידברו מרגישים רע עם עצמכם אבל אתם יודעים, יודעים שההרגשה היא הדדית. שזה גם בא מהצד השני. וזה כי אתם מכירים אותם, והם מכירים אתכם. אתם כ``כ אוהבים אחד את השני, אתם כ``כ רוצים אחד את השני שזה מדהים. אלו חברים שיישארו איתכם לתמיד. אלו חברים לחיים. דווקא אלו שאתם לא נמצאים אתם בקשר יום יומי, דווקא אלו שלפעמים יש תקופות שנמשכות ולא בא לראות אותם, ולא בא להיות אתם, ולא בא לשמוע אותם, כי אתם יודעים שמתי שתרצו הם יהיו שם ואתם תהיו שם בשבילהם. ולא משנה כמה לא תרצו ולא משנה כמה לא תוכלו כשהם יבואו ויגידו לכם שהם צריכים אתכם, לדבר, להקשיב, לתמוך, לבכות, לשמוח, להיות שם אתם תעזבו הכל ותהיו שם. אתם והם. תמיד ביחד. אלו האנשים שיישארו אתכם כל החיים. האנשים שתמיד תאהבו והם תמיד יאהבו אתכם. האנשים שגם אם שנים לא נפגשתם וגם אם ימים על גבי ימים לא דברתם כשתפגשו שוב זה יהייה כאילו לא עזבתם לעולם. תצחקו, תשמעו, תתרגשו - הכל כי טוב להם, כי כייף לה ם , כי מתוך תוככם, מתוך הלב שלכם אתם כ``כ שמחים שטוב להם. תבכו, תצטערו, תכאבו - הכל כי רע להם, כי לא הולך להם, כי אתם יכולים להרגיש את כאבם ולהתחבר אליו כאילו היה הכאב הפרטי שלכם. בתוך העיניים של בנאדם כזה אתה תמיד יכול לראות שהוא חבר. חברים יודעים, שגם אם יש תקופות של חוסר קומוניקציה דרוש רק מבט אחד, חיוך אחד כדי לדעת שהכל בעצם אותו הדבר. מודה על החברים שיש לי.