17 שנות נישואין...

17 שנות נישואין...

השבוע, לפני 17 שנה. זוג צעירים צעדו לחופה, וחשבו, שאהבה מספיקה, והמון אהבה, מאפשרת לעבור ולנצח את כל המכשולים. במהלך השנים למדנו כי אהבה אינה מספיקה. היו ימים טובים יותר, וכמו בכל זוגיות, היו גם ימים טובים פחות. עם הזמן, הגיעו גם המריבות, והיו גם לא מעט משברים. וכמובן, בין לבין, היו גם הרבה שמחות. והימים חולפים. 17 שנה. לפני יותר משנתיים גיליתי את פורום IOL ז"ל ונפתח לפני עולם שלם ומופלא של אנשים, עם דעות, מחשבות, השקפת עולם מעניינת והמון אכפתיות. לא הייתי החבר הכי פעיל בפורום (בזמנו היה לי ניק אחר..) ולמרות זאת, זכיתי לתגובות, מחשבות, הערות, וכמובן, המון, המון נקודות למחשבה. למדתי וגיליתי שאני לא לבד בבעיות הזוגיות, בעצם, גיליתי שאין כמעט זוגיות, שאין בה חיכוכים, מריבות, מאבקי כח, וגם... שכולנו עושים המון שטויות וטעויות. המסר הכי חשוב שלמדתי, הוא: לא לקבל את הזוגיות כדבר מובן מאליו. לא הכל נוצץ, וכדי להצליח צריך להתאמץ. צמח שלא מקבל מים, נובל. צמח שמקבל מים רק כשהאדמה יבשה, לפעמים פורח, ולפעמים נובל... וצמח שמקבל את תשומת הלב המתאימה, שמקבל מים כשצריך, וגם דישון מתאים, כמעט תמיד, פורח ומלבלב. אז נכון, ישנם מקרים שבהם נותנים מים לצמח במשך שנים, ולא רואים פרחים... וגם נכון, החיים לא בדיוק דומים לצמח. ובוודאי נכון, לכל מטבע (זוגיות) יש שני צדדים.. וגם, ישנם הרבה זוגות שפשוט לא מתאימים. אבל המסר בעיני הוא ברור – צריך להתאמץ. וכמובן, לא צריכים (בוודאי לא חייבים) לוותר על הדברים שחשובים לנו, אך חייבים להבין, שישנם גם דברים (למרות שהם מפריעים לנו...), חשובים לבני הזוג שלנו. ובכל זאת, השבוע אני חוגג 17 שנות נישואין, ולא מעט בזכות מה שהפנמתי ולמדתי מניסיונם של אחרים. זה לא מתכון בטוח להגיע לעשרים שנות נישואין, אבל זה בוודאי מתכון שמשפר את הטעם.
 

ליידילי

New member
הייי

שמחה לראותך... מאד אוהבת את הכינוי הנוכחי שלך, - (מתאים להוד ליידיותי) (מאליו מובן שגירית את בלוטות הסקרנות שלי) המון יש לי מה ל´´גיד על מה שכתבת אבל השעה מתאחרת...אז אדחה למחר. ברכות ליום הנישואין ולשפע ימי צמיחה מאושרים.
 

mika2

New member
סוף סוף

סוף סוף קצת אופטימיות, קצת אור בקצה המנהרה, יש תמורה לאגרה... כמה אני שמחה בשמחתך, וכמה אתה מעודד שהכל עוד אפשרי... שיהיה לך בכיף, ואל תפסיק לעבוד ולהתאמץ !!
 

האלי

New member
../images/Emo49.gifצרור ../images/Emo39.gif../images/Emo39.gif ליום הנישואין

ו
חברי וחם (שמח שמצאת את הדרך לכאן) עם איחולים להמשך מאושר בדרככם.
לחייכם, שלך, האלי.
 
מוסקקיטו-שיט, טעות שלי.שלישיה איה?../images/Emo49.gif

אתה בטוח שאתה לא מוסקיטו-תר? איזה מריבות עברת עם זוגתך? אלימות עם/בלי דם? או סתם גידופים וצעקות זה על זו ולהיפך? אם כן, מה הפלא שעברו 17 שנים והתרגלת? איפה הכיבוד של אב ואם,הא? הטיולים והבילויים המשותפים, ואיפה הרגעים או הימים המשותפים, האינטימיות, הזיכרונות הנעימים? אין? חרטא ברטא, זה כל מה שעברת בנישואיך? זהירות, יתושים מעבירים... רק שלא ידבקו בזה החברים/ות בפורום. אולי היית צריך אישה אחרת, כנשואתך? אם ניסית - בגדת, ואם לא ניסית- איך תדע? הכל הבל, אמר קוהלת בתחילת הספר בשמו.עולם כמנהגו. חבל רק ששמעתי ממך רק התייחסות להיבט שלך, ובמילת אגב, הזכרת שצריך להבין שגם לצד השני בנישואין יש דברים שלא יוותר עליהם. עברתי גם אני נישואין מבלי לדעת דברים שאני יודע היום. גם אני עדיין נשוי, וכבר מעל 20 שנה מאז- אני "נשוי ללא אהבה", למרות שהתחתנתי עם כל האופי של ירח הדבש. אך עברתי מריבה שבה לא הסכמתי לקבל את הדברים שאשתי עושה, וחלקם אף לא ידעתי כי עשתה. הייתי כסומא בארובה. רק לאחרונה- משנפגעתי בתאונה ועברתי כ 900 ימי אשפוז בבי"ח, למדתי ערכם של ניזואין שאין להם אפילו כקליפת שום של ערך: מזה 8 שנים מפציעתי - עדיין אשתי לא שאלה אותי "מה שלומי"! לא שאני כועס על כך, אלא שרציתי לומר לך- שמצבך בהשוואה לי, טוב מאוד לדעתי. המשך בצורה שונה, ביחסיך עם האשה שאיתך, רק זו בקשתי. צריך שתחזר אחריה קצת יותר, שתחזר היא אחריך - עוד פעם, ועוד. שיהיו לכם - עוד כמה רגעים אינטימיים "נקיים"- ועיקר- שתהא עושה ומפרגן למענה יותר- ושאשתך תעשה מעט יותר ותפרגן למענך- ואז תשובו "לשיר בדואט", ותיהנו-אולי יותר משידעתם ושר מבעבר. האנגלים אומרים- ביתו של אדם = מבצרו. שמור על ביתך, כדי שלא תצטרך לנטוש אותו ולא תצא ממנו חבול.אין דבר חשוב מזה. זאת למדתי בעשרים שנות "נישואין רחוק מאישתי". ומאחל לך מוסקיטר אחרון, שתעמיד בעצמאות ובחגיגות בקרוב- מוסקיטרים צעירים בדרכיך.
 
הרבה תסכול, זעם ומרירות יש בדבריך..

עצוב, וחבל. מקווה שבכל-זאת, גם קצת טוב לך בחיים...ויש נקודות אושר בחייך...מקווה.
 
מזלטוף מוסקיטו...

ועם הרבה הבנה פתיחות כבוד הדדי, אהבה, ורצון לשמר את הקיים, תצליח להגיע ל-20 שנות נישואים וגם יותר. אני רואה את זה אצל הורי ולהם חגגנו בשנה שעברה את חתונת הזהב, דהיינו 50 שנות נישואים. ותאמין לי זה אפשרי.
 
למעלה