...

[ניק37]

...

תמיד שאני חושבת שמתחיל להיות יותר קל,
קורה משהו שהופך את הקושי לעוד יותר קשה.
ואז אין כח לכלום.
מיואשת מאוד, כמו שלא הרגשתי להמון המון זמן

 

[No longer]

היי

נשמע מייאש מאד.
אותי תמיד מעודד לדעת שכמו שהייתה תקופה קלה יותר ועכשיו הפך לקשה יותר, כך גם התקופה הקשה יותר היא זמנית. חולפת.
היית רוצה לכתוב כאן יותר?
ימי חופש מאד עוזרים לי במצבים כאלה. להרשות לעצמי לקחת זמן, לנוח, לתת לגוף לנוח. עצם הפעולה הזו של "מותר לי" להירגע קצת, להקל על עצמי כי קשה גם ככה, מאד בריאה בעיני. מה דעתך על זה?

 

[Lital 172]

מצטרפת למילים של נו לונגר

תמיד חשוב לזכור שכל תקופה עוברת.. שזה לא ישאר ככה כל הזמן. תמיד זה נראה הכי נורא בעולם ולא יודעים איפה למצוא כוחות מחדש.. אבל ממשיכים עוד יום ועוד יום ומגלים כוחות וחוזק שנמצאים בנו. גם ימי חופש. זמן לעצמנו.. וגם להרשות לשים קצת את הראש... לנוח מכל המירוץ הזה שלפעמים מסחרר מדי.... רק לשחרר טיפה.. ולחזור לזה יותר יציבים.. . מותר וטבעי. להרגיש ככה וזה מבאס ומייאש... ולפעמים הכי לא פייר בעולם.. חיבוק גדול עם הבנה גדולה והזדהות.

 

[ניק37]

תודה לשתיכם

כיף לדעת שיש לי מקום איפשהו..שבו אני יכולה יכולה להיות אמיתית. ולא יחשבו שאני מוזרה או משוגעת.ויוכלו להזדהות איתי.
אני "לא מצליחה" לתת לעצמי חופש. כי אני לא רוצה לחשוב. גם כשיש לי יום בבית אני כל היום עושה דברים, בפעולה, זזה דברים שלא דחוף..
אני פשוט בלי כוח, בלי כוח, בלי כוח!!! דוחפת את עצמי מדבר לדבר, לא משחררת.
רק לא לחשוב...רק לא לראות את הגוף שלי...

 

[Lital 172]

העשייה הזו

רק לא לחשוב... זה באיזשהו שלב רק משתק ומכביד ומשאיר אותנו ללא כוחות בכלל. מה המחשבות האלו שאת כל כך מפחדת לחשןב אותן...? את חייבת לשחרר להוציא את זה ממך גם אם זה יכאב וימלא אותך בייאוש. ככל שזה ישאר בפנים ותנסי להשתיק את זה ללא הצלחה זה רק ילך ויגדל לכאב ראש אחד גדול... . . תנסי לחשןב איפה יהיה לך קל לשחרר את כל זה. לחשוב עם עוד מישהו... לא להיות לבד בתוך זה. אולי אז ירגיש פיות מפחיד ויותר משחרר לדבר.

 

[פנס כחול]

אולי

חושבת שלפעמים אנחנו מתאמצות מאד לא לחשוב לא לראות
רק להמשיך...
זה לא באמת משתיק, קצת מנמיך ומחליש את העוצמות,
זו יכולה להיות דרך לפעמים לשרוד תקופה קשה עם תהליך איטי ומסתגל,
כי לא הכל קופא ממש, יש איזו דרך שעוברים גם ככה...
מה את חושבת?

 

[ניק37]

ממש דייקת

מסכימה כ"כ. רק להמשיך...
וזה אולי סוג של הכחשה, סוג של בריחה, לא לראות את האמת. כי האמת היא כואבת וקשה...
הגעתי למצב נורא..
הלוואי וישתפר. אבל אני יודעת שאין קסמים. ואני בתוך המלחמה הזאת כמה וכמה שנים טובות. רק שעכשיו נאגרו יחד איתו עוד כמה קשיים גדולים..
תודה רבה על התגובה. זה עשה לי ממש כיף!