...
- פותח הנושא ניק37
- פורסם בתאריך
לא יודעת...
ניק שלום,
מה שלומך? התגעגעתי...
זה מעניין זה שאת כותבת לא יודעת...
זה מזכיר לי שביום חמישי בשיעור המעשי כשעשינו חימום, המורה שאלה 'איך את מרגישה?' אמרתי 'עייפה'. אחר כך היא שאלה שוב (כול אחת מאיתנו לפי התור, ואותי היא שאלה ראשונה..)
היא שאלה שוב, 'איך את מרגישה?'
אמרתי: 'לא יודעת'
והיא: 'ובכול זאת?'
חשבתי לשנייה : ' יש כול כך הרבה דברים'
היא : 'ואם את צריכה להראות את התחושה הזאת דרך הגוף?...'
ואז התיישבתי על הרצפה הידיים אסופות ביחד, הראש כלפי מטה, כמו שאני שקועה במחשבות...ופתאום הרגשתי שה'לא יודעת' הזה קיבל צורה, קיבל משמעות מוגדרת...וכך זה היה גם לגבי בנות אחרות שאמרו 'לא יודעת' או אמרו' כלום' או משהו לא מוגדר אחר...
אז אם תנסי לחשוב על ה'לא יודעת' הזה, האם תוכלי לחשוב על משהו מוחשי? זה יכול להיות תנועה, צליל, מילה או כול דבר אחר שיכול להגדיר את תחושת ה'לא יודעת' שלך...
לגבי למה את כותבת פה...לדעתי פשוט בשביל לשתף, בשביל לנסות לעשות סדר ברגשות שלך...
אשמח אם תיצרי קשר במסר כשאת יכולה...
לבשה.
ניק שלום,
מה שלומך? התגעגעתי...
זה מעניין זה שאת כותבת לא יודעת...
זה מזכיר לי שביום חמישי בשיעור המעשי כשעשינו חימום, המורה שאלה 'איך את מרגישה?' אמרתי 'עייפה'. אחר כך היא שאלה שוב (כול אחת מאיתנו לפי התור, ואותי היא שאלה ראשונה..)
היא שאלה שוב, 'איך את מרגישה?'
אמרתי: 'לא יודעת'
והיא: 'ובכול זאת?'
חשבתי לשנייה : ' יש כול כך הרבה דברים'
היא : 'ואם את צריכה להראות את התחושה הזאת דרך הגוף?...'
ואז התיישבתי על הרצפה הידיים אסופות ביחד, הראש כלפי מטה, כמו שאני שקועה במחשבות...ופתאום הרגשתי שה'לא יודעת' הזה קיבל צורה, קיבל משמעות מוגדרת...וכך זה היה גם לגבי בנות אחרות שאמרו 'לא יודעת' או אמרו' כלום' או משהו לא מוגדר אחר...
אז אם תנסי לחשוב על ה'לא יודעת' הזה, האם תוכלי לחשוב על משהו מוחשי? זה יכול להיות תנועה, צליל, מילה או כול דבר אחר שיכול להגדיר את תחושת ה'לא יודעת' שלך...
לגבי למה את כותבת פה...לדעתי פשוט בשביל לשתף, בשביל לנסות לעשות סדר ברגשות שלך...
אשמח אם תיצרי קשר במסר כשאת יכולה...
לבשה.
פרדה?
הייתי היום אצל הדיאטנית. מבחינת האכילה אני במצב טוב. אפילו טוב מאוד. היא אמרה שאני כבר לא צריכה לראות אותה פעם בשבועיים, אני יכולה לראות אותה כבר פעם בחודש וחצי.
זה אומר שזהו? אני "עוזבת" את האנורקסיה? מצד אחד זה כ"כ משמח!! אני עבדתי כ"כ קשה מאז השחרור מתל השומר (שהיה מזמן) וזה התקדמות אדירה! מצד שני, אני חיה עם זה כבר די הרבה שנים. וזה קצת עצוב לי להשאיר את זה מאחורה, זה חלק ממני!
אני יודעת שאני נשמעת מוזר..
הייתי היום אצל הדיאטנית. מבחינת האכילה אני במצב טוב. אפילו טוב מאוד. היא אמרה שאני כבר לא צריכה לראות אותה פעם בשבועיים, אני יכולה לראות אותה כבר פעם בחודש וחצי.
זה אומר שזהו? אני "עוזבת" את האנורקסיה? מצד אחד זה כ"כ משמח!! אני עבדתי כ"כ קשה מאז השחרור מתל השומר (שהיה מזמן) וזה התקדמות אדירה! מצד שני, אני חיה עם זה כבר די הרבה שנים. וזה קצת עצוב לי להשאיר את זה מאחורה, זה חלק ממני!
אני יודעת שאני נשמעת מוזר..
זה לא מוזר..
ניק שלום,
יש הרבה נשים שחוות את אותה הרגשה כשהן מבינות שהן בתהליך ממשי של יציאה מההפרעה הזאת...
יש נשים שכול העולם הרגשי שלהן הסתובב סביב המחלה, ולכן הן מפחדות להישאר עם ריקנות בתוכן, כי הן לא יודעות במה למלא את עצמן, ואיזה משמעות הן יכולות לתת לחיים שלהן.
אבל את כול כך במקום אחר בחיים שלך...יש לך את המוזיקה (שבעיניי זה עולם ומלואו) יש לך לימודים, ויש לך עתיד פרוש לפנייך...אז אין לך ממה לחשוש מעזיבת האנורקסיה.
אולי קשה עם הרעיון שכבר לא תגיעי בתדירות לדיאטנית, שתצטרכי להתמודד עם האכילה לבד...הרבה פעמים קשה להיפרד מדמות טיפולית משמעותית בחיים שלנו, ולהרגיש קצת לבד פתאום...
אבל יש לי הרגשה שיש לך כוחות להסתדר היטב בעצמך, ללא ההפרעה, וללא השגחה צמודה...
בכול מקרה את תמיד מוזמנת לשתף.
אני שמחה בשבילך על כול החדשות הטובות שכתבת פה (גם לגבי הנגינה, וגם לגבי הדיאטנית).
לבשה.
ניק שלום,
יש הרבה נשים שחוות את אותה הרגשה כשהן מבינות שהן בתהליך ממשי של יציאה מההפרעה הזאת...
יש נשים שכול העולם הרגשי שלהן הסתובב סביב המחלה, ולכן הן מפחדות להישאר עם ריקנות בתוכן, כי הן לא יודעות במה למלא את עצמן, ואיזה משמעות הן יכולות לתת לחיים שלהן.
אבל את כול כך במקום אחר בחיים שלך...יש לך את המוזיקה (שבעיניי זה עולם ומלואו) יש לך לימודים, ויש לך עתיד פרוש לפנייך...אז אין לך ממה לחשוש מעזיבת האנורקסיה.
אולי קשה עם הרעיון שכבר לא תגיעי בתדירות לדיאטנית, שתצטרכי להתמודד עם האכילה לבד...הרבה פעמים קשה להיפרד מדמות טיפולית משמעותית בחיים שלנו, ולהרגיש קצת לבד פתאום...
אבל יש לי הרגשה שיש לך כוחות להסתדר היטב בעצמך, ללא ההפרעה, וללא השגחה צמודה...
בכול מקרה את תמיד מוזמנת לשתף.
אני שמחה בשבילך על כול החדשות הטובות שכתבת פה (גם לגבי הנגינה, וגם לגבי הדיאטנית).
לבשה.
תודה לכולם
ההתייחסות שלכם ממש כיפית
השאלות עדיין נמצאות. מאוד. מרגישה שאני לא רוצה להתנתק מהעבר, חושבת כל היום על האשפוז שהיה מזמן, קוראת הרבה מידע ומסתכלת על תמונות של אנורקטיות. בעיקר אני משתגעת כי אני מסתכלת על כל אישה ברחוב מה המידות שלה. זה משגע!!! לא רוצה לעשות את זה אבל משהו מושך אותי לשם. איך מתנתקים מזה באמת?? זה שאין לי סימפטומים לחצי שנה בערך זה מעולה, אבל רוצה כבר לא לחשוב על זה. רוצה להתחיל לחיות סוף סוף אחרי שנים
אבל מרגישה תקועה. איך עוברים הלאה? איך עוברים את המחסום הזה??
ההתייחסות שלכם ממש כיפית
השאלות עדיין נמצאות. מאוד. מרגישה שאני לא רוצה להתנתק מהעבר, חושבת כל היום על האשפוז שהיה מזמן, קוראת הרבה מידע ומסתכלת על תמונות של אנורקטיות. בעיקר אני משתגעת כי אני מסתכלת על כל אישה ברחוב מה המידות שלה. זה משגע!!! לא רוצה לעשות את זה אבל משהו מושך אותי לשם. איך מתנתקים מזה באמת?? זה שאין לי סימפטומים לחצי שנה בערך זה מעולה, אבל רוצה כבר לא לחשוב על זה. רוצה להתחיל לחיות סוף סוף אחרי שנים
אבל מרגישה תקועה. איך עוברים הלאה? איך עוברים את המחסום הזה??
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.