)
)- פותח הנושא zoyaaa
- פורסם בתאריך
לא הוא עדיין סייחי
היה ממש טוב, הלך לי מצויין, אני מרגישה קליק עם המדריכים ועם החווה באופן כללי, אני מרגישה שזה משהו שיכול לתרום לי מאד גם לרכיבה, גם להתנהלות בחווה וגם ליחסים ביני לבין שיילו.. הוא רק בן שנה וחצי, ומעבר לקורס מדריכים ומעבר לרכיבה והכל חשוב לי לרכוש את הידע שנותנים לי שם כדי להעביר לו את זה בעתיד, אם זה בהתנהלות ואם זה כשאעלה עליו פעם ראשונה.. אמרו לי כאן בעבר שסייח לא צריך שינסו עליו, הוא צריך מישהו שיודע מה לעשות.. לכן אני שמחה שאני עושה את זה לפני שאני עולה עליו וכשאעלה אדע בדיוק מה להעביר לו
היה ממש טוב, הלך לי מצויין, אני מרגישה קליק עם המדריכים ועם החווה באופן כללי, אני מרגישה שזה משהו שיכול לתרום לי מאד גם לרכיבה, גם להתנהלות בחווה וגם ליחסים ביני לבין שיילו.. הוא רק בן שנה וחצי, ומעבר לקורס מדריכים ומעבר לרכיבה והכל חשוב לי לרכוש את הידע שנותנים לי שם כדי להעביר לו את זה בעתיד, אם זה בהתנהלות ואם זה כשאעלה עליו פעם ראשונה.. אמרו לי כאן בעבר שסייח לא צריך שינסו עליו, הוא צריך מישהו שיודע מה לעשות.. לכן אני שמחה שאני עושה את זה לפני שאני עולה עליו וכשאעלה אדע בדיוק מה להעביר לו
גם אני !
האמת שזה היה שיעור היכרות כזה.. זה היה שיעור ראשון ביני לבין בועז ושנינו רצינו להתרשם אחד מהשני.. אז דיברנו קצת והוא שאל שאלות עליי ועל הסוסים ואיך מורכבת תנועת הסוס והסביר לי דברים חשובים.. ואז עליתי, הייתי קצת מתוחה אז הוא הרגיע אותי, עברנו לטרוט והוא אמר שהישיבה שלי יפה ואז עשינו קצת קנטר, הרגשתי שהכל זורם לי ובא לי בקלות, לעומת הימים הפתוחים של המכללה ללימודיי הסוס שהייתי מתוחה בהם ולעלות על סוס זר ולתפעל את עצמי היה לי קשה.. כאילו הכל עבד כמו שצריך.. הוא החמיא לי על הישיבה על הרגל הנכונה ועל סימון הליד בקנטר ולא עשינו יותר מדיי מעבר.. פשוט הרגשתי שהכל הולך כמו שצריך ושלא קיפלתי את הזנב בין הרגליים שוב מהמבוכה לרכב מול מישהו שמבין חח...
האמת שזה היה שיעור היכרות כזה.. זה היה שיעור ראשון ביני לבין בועז ושנינו רצינו להתרשם אחד מהשני.. אז דיברנו קצת והוא שאל שאלות עליי ועל הסוסים ואיך מורכבת תנועת הסוס והסביר לי דברים חשובים.. ואז עליתי, הייתי קצת מתוחה אז הוא הרגיע אותי, עברנו לטרוט והוא אמר שהישיבה שלי יפה ואז עשינו קצת קנטר, הרגשתי שהכל זורם לי ובא לי בקלות, לעומת הימים הפתוחים של המכללה ללימודיי הסוס שהייתי מתוחה בהם ולעלות על סוס זר ולתפעל את עצמי היה לי קשה.. כאילו הכל עבד כמו שצריך.. הוא החמיא לי על הישיבה על הרגל הנכונה ועל סימון הליד בקנטר ולא עשינו יותר מדיי מעבר.. פשוט הרגשתי שהכל הולך כמו שצריך ושלא קיפלתי את הזנב בין הרגליים שוב מהמבוכה לרכב מול מישהו שמבין חח...
כן אני אינגלישית
אני רוכבת כמה שנים אבל בהתחלה רכבתי טיולים, ואז הפסקתי מכל מיני סיבות, ואז חזרתי לרכוב בחווה במגרש אבל בלי מורה, עם הסוס שלי חברה שלי.. ואז הפסקתי שוב כי לא יכולתי לרכוב מבחינה בריאותית , ועכשיו חזרתי ואני מרגישה שנשחקתי ושיש לי המון מה ללמוד...
וכן אני חייבת להתעלות על הביישנות הזו שלי .. לא עשיתי את הקורס, רציתי להתחיל אותו עכשיו אבל החלטתי לוותר על המכללה וללכת ללמוד בחווה מתקדמת יותר כדי לנסות להתקבל לכנות בקורס הבא שנפתח ביולי בערך. אבל נסעתי לכמה ימים פתוחים והייתי על הפנים.. פשוט נחרדתי מהלחץ ופישלתי
אני רוכבת כמה שנים אבל בהתחלה רכבתי טיולים, ואז הפסקתי מכל מיני סיבות, ואז חזרתי לרכוב בחווה במגרש אבל בלי מורה, עם הסוס שלי חברה שלי.. ואז הפסקתי שוב כי לא יכולתי לרכוב מבחינה בריאותית , ועכשיו חזרתי ואני מרגישה שנשחקתי ושיש לי המון מה ללמוד...
וכן אני חייבת להתעלות על הביישנות הזו שלי .. לא עשיתי את הקורס, רציתי להתחיל אותו עכשיו אבל החלטתי לוותר על המכללה וללכת ללמוד בחווה מתקדמת יותר כדי לנסות להתקבל לכנות בקורס הבא שנפתח ביולי בערך. אבל נסעתי לכמה ימים פתוחים והייתי על הפנים.. פשוט נחרדתי מהלחץ ופישלתי
אני בהחלט מבינה אותך...
גם אני הייתי ביום הפתוח שלהם ופישלתי ברמות. לפחות הכרתי את הסוסים אז ידעתי למה לצפות... למזלי אני רוכבת שם בלי קשר והם ידעו מה הרמה שלי אז המבחן הזה סתם היה בשביל הרקורד.
אם לומר לך את האמת - וזו כמובן דעתי האישית - אני חושבת שזה לא משנה איזה קורס עשית ואיפה אלא ממי את לומדת רכיבה (בלי קשר להדרכה ולקורס), ואיזה הרגלי רכיבה/אימון/אילוף את מסגלת לך. למען הגילוי הנאות אני עשיתי את הקורס של המכללה. יצאתי מאוד מרוצה מהרכיבות והרגשתי שזה שיפר מאוד את הרמה שלי (לי יש בעיקר שתי בעיות, ישיבה וקונטרול פריקיות), פחות מההדרכה עם זאת. בסך הכל ניגשתי לקורס במטרה לשפר את הרכיבה שלי ולעבור את זה כדי שתהיה התעודה ביד. בסופו של דבר כולם מסיימים קורס רכיבה במקום כזה או אחר (ואני מניחה שהרוב פה יעידו שרוב המקומות בארץ לא ברמה בינלאומית), ואני הכרתי את החווה ואת הסוסים מאז התיכון אז פשוט נשארתי שם. על כל פנים - את הולכת להירשם באמת לכנות? אני לא מכירה את החווה, הקורס שם אני מניחה הוא של אינגליש?
איזה תחום באינגליש את עושה?
לגבי הביישנות - אני עד עכשיו לא לגמריי התגברתי עליה ליד אנשי סוסים שאני מגדירה "אמיתיים" (בניגוד אלי כמובן
). אבל ככל שמסתובבים ביניהם יותר מבינים יותר שהם גם בני אדם פשוט עם המון ידע בתחום, והנורמאליים שביניהם גם שמחים לחלוק אותו.
ממה שאני זוכרת ההרגשה הזו של מש לקחת שיעורים עושה פלאים גם לגוף וגם לנפש, ויש את התחושה של "טוב יאללה - לעניינים!" איזה מרגש
גם אני הייתי ביום הפתוח שלהם ופישלתי ברמות. לפחות הכרתי את הסוסים אז ידעתי למה לצפות... למזלי אני רוכבת שם בלי קשר והם ידעו מה הרמה שלי אז המבחן הזה סתם היה בשביל הרקורד.
אם לומר לך את האמת - וזו כמובן דעתי האישית - אני חושבת שזה לא משנה איזה קורס עשית ואיפה אלא ממי את לומדת רכיבה (בלי קשר להדרכה ולקורס), ואיזה הרגלי רכיבה/אימון/אילוף את מסגלת לך. למען הגילוי הנאות אני עשיתי את הקורס של המכללה. יצאתי מאוד מרוצה מהרכיבות והרגשתי שזה שיפר מאוד את הרמה שלי (לי יש בעיקר שתי בעיות, ישיבה וקונטרול פריקיות), פחות מההדרכה עם זאת. בסך הכל ניגשתי לקורס במטרה לשפר את הרכיבה שלי ולעבור את זה כדי שתהיה התעודה ביד. בסופו של דבר כולם מסיימים קורס רכיבה במקום כזה או אחר (ואני מניחה שהרוב פה יעידו שרוב המקומות בארץ לא ברמה בינלאומית), ואני הכרתי את החווה ואת הסוסים מאז התיכון אז פשוט נשארתי שם. על כל פנים - את הולכת להירשם באמת לכנות? אני לא מכירה את החווה, הקורס שם אני מניחה הוא של אינגליש?
איזה תחום באינגליש את עושה?
לגבי הביישנות - אני עד עכשיו לא לגמריי התגברתי עליה ליד אנשי סוסים שאני מגדירה "אמיתיים" (בניגוד אלי כמובן
ממה שאני זוכרת ההרגשה הזו של מש לקחת שיעורים עושה פלאים גם לגוף וגם לנפש, ויש את התחושה של "טוב יאללה - לעניינים!" איזה מרגש
כן אני ביישנית בטירוף!
זה משהו שאני חייבת להעיף מעצמי, כלומר,גם לבוא ולהשתחצן זה לא חוכמה כן? אבל אני פשוט נסגרת ולא מצליחה לתפקד כשכל העיניים עלי , לכן ממש שמחתי שהצלחתי לפעול עם סוס זר מול המדריך החדש.
אני רוצה לנסות להתקבל לקורס בכנות והבנתי שיש להם דרישה גבוהה.. אני ניגשת עכשיו לעבודה על קפיצות ואני צריכה לדעת דרסאז' ב' כדי להיות ברמה שלהם שם כמו שהבנתי. מישהו משם שדיברתי איתו בטלפון אמר לי שאם אין לפחות את הידע הבסיסי הזה אולי אפשר להתקבל לקורס אבל הסיכויים להצליח במבחנים קלוש.. לכן אני הולכת לחזק את זה כמה שיותר בחווה מתקדמת יותר כי עד עכשיו רכבתי בחווה שכל החיים רכבתי בה.. את אמנם רכבת בחווה מעולה, אני תמיד רכבתי מאד בסיסי ובאתי להעביר שבתות בכיף באורווה.. אז החלטתי להתקדם קצת קדימה ולעבור למדריכים אחרים..
יש לי שתי בעיות, א'- הביישנות, שאני לא מצליחה להיפתח מול אנשים "אמיתיים" כי אני חושבת יותר מדיי על מה חושבים עליי מאשר על מה אני צריכה לעשות, ובנוסף יש לי בעיה של אסרטיביות. קשה לי להראות שאני "בוסית".. זה גם משהו שאני מנסה לחזק אצלי.. כשהייתי באחד הימים הפתוחים נתנו לי סוסה שהייתה חדשה בחווה והיא כל הזמן ניסתה להתנגח עם הסוסים האחרים במגרש והיא הייתה ככ מרוכזת בהם ואני הייתי ככ מרוכזת במה המדריכה חושבת עלי שאפילו לא הצלחתי להעביר אותה לקנטר, בקיצור- פישלתי בענק.
זה משהו שאני חייבת להעיף מעצמי, כלומר,גם לבוא ולהשתחצן זה לא חוכמה כן? אבל אני פשוט נסגרת ולא מצליחה לתפקד כשכל העיניים עלי , לכן ממש שמחתי שהצלחתי לפעול עם סוס זר מול המדריך החדש.
אני רוצה לנסות להתקבל לקורס בכנות והבנתי שיש להם דרישה גבוהה.. אני ניגשת עכשיו לעבודה על קפיצות ואני צריכה לדעת דרסאז' ב' כדי להיות ברמה שלהם שם כמו שהבנתי. מישהו משם שדיברתי איתו בטלפון אמר לי שאם אין לפחות את הידע הבסיסי הזה אולי אפשר להתקבל לקורס אבל הסיכויים להצליח במבחנים קלוש.. לכן אני הולכת לחזק את זה כמה שיותר בחווה מתקדמת יותר כי עד עכשיו רכבתי בחווה שכל החיים רכבתי בה.. את אמנם רכבת בחווה מעולה, אני תמיד רכבתי מאד בסיסי ובאתי להעביר שבתות בכיף באורווה.. אז החלטתי להתקדם קצת קדימה ולעבור למדריכים אחרים..
יש לי שתי בעיות, א'- הביישנות, שאני לא מצליחה להיפתח מול אנשים "אמיתיים" כי אני חושבת יותר מדיי על מה חושבים עליי מאשר על מה אני צריכה לעשות, ובנוסף יש לי בעיה של אסרטיביות. קשה לי להראות שאני "בוסית".. זה גם משהו שאני מנסה לחזק אצלי.. כשהייתי באחד הימים הפתוחים נתנו לי סוסה שהייתה חדשה בחווה והיא כל הזמן ניסתה להתנגח עם הסוסים האחרים במגרש והיא הייתה ככ מרוכזת בהם ואני הייתי ככ מרוכזת במה המדריכה חושבת עלי שאפילו לא הצלחתי להעביר אותה לקנטר, בקיצור- פישלתי בענק.
כמה דברים:
לגבי הביישנות זה משהו שעם ההיכרות שלך עם המדריך יילך מעצמו אני מניחה אבל איכשהו את צריכה להחיל את זה גם על כל מאמן אחר שתתאמני אצלו או שיסתכל עלייך. אני מסתכלת על זה כמשהו שהוא לא שחור ולבן - זה לא או להיות ביישנית נורא או להיות שחצנית נורא. יש אפורים באמצע. מותר לך להכיר בעצמך את החוזקות שלך אבל גם להיות מודעת לחולשות ולנסות לחזק אותן. זה עניין של איזון אבל כמובן שאל תמעיטי מערך עצמך ומהידע שכן יש לך. מה שיש לך אי אפשר לקחת ממך
לי יש קטע דומה עם מבחנים. כשהמאמן שלנו בקורס אמר לנו שאנחנו מתחילים לעבוד על מסלול שלם במקום רק על אלמנטים בודדים ושהוא הולך להסתכל עלינו כמו בוחן לא הצלחתי לתפקד. אחרי שני נסיונות כושלים להתחיל מסלול ניגשתי אליו ואמרתי לו שאני לא מסוגלת עם הלחץ הזה. באיזהשהו שלב גם התחלתי לבכות מרוב לחץ (ואחרי זה מרוב עצבים על זה שאני בלחץ - זה היה מאוד משעשע).
מתי מבחני הקבלה בקורס בכנות? כמה זמן את מקצה לעצמך להשתפר? אמרת למאמן שלך שזו המטרה שלך? יכול להיות שהוא יבנה לך תכנית אימונים שתתאים להביא אותך לרמה הנדרשת בזמן המוקצב בצורה יותר יעילה מאשר אם פשוט תרכבי.
לגבי אסרטיביות - יש לי את אותה בעיה. אבל כל פעם שאני חושבת על זה אני חושבת על מה שאילן אמר לנו (והוא אומר וגם מדגים את זה בכל פעם מחדש):
מה עדיף לסוס לדעתך? שבמשך כל האימון ימשכו לו בפה ויבעטו לו בצלעות וינסו לשכנע אותו "נו סוס אולי עכשיו, אולי עכשיו תעשה את מה שאני רוצה?" וזה יהיה מלחמה מתמדת שלך מול הסוס (והסוס ינצח) ולשניכם יהיה לא כיף?
או שבמקום זה באופן חד וחלק תבהירי לסוס מה את רוצה, למה את מתכוונת ואיך את מתכננת להשיג את זה? זה ויכוח אחד שבו את תגרמי לו להבין ואחרי זה תוכלי לעזוב אותו לכל שאר האימון כי הוא פשוט יהיה איתך בראש שלו.
אם הייתי סוס והייתי מנסה לבדוק גבולות עם הרוכב שלי הייתי מעדיפה את הויכוח האחד הזה ולהבין מאשר ששעה שלמה יחבטו לי בצלעות וימשכו לי בפה.
זה אפילו לא עניין של מי הבוס, זה עניין של 'אתה סוס, אני הרוכבת, בוא תהיה איתי ואני אהיה חברה שלך. אם לא תהיה איתי אני לא אהיה חברה שלך.'
עדיין יש לי בעיות עם הגישה הזו וגם לפעמים כשמדגימים אותה ואת לא על הסוס זה עלול להיראות דיי אלים אבל בסופו של דבר את חושבת - טוב, זה ככה לפעם אחת ואז הסוס דבש, זה באמת עדיף מאשר להציק לו בכמויות אמנם פחות מאסיביות אבל כל הזמן כל הזמן בלי הפסקה כל השיעור. השיעור אמור להיות כיף לשנינו ולא מלחמת עולם... אז גם אני מתמודדת עם הבעיה הזו והחשיבה הזו עוזרת לי.
השאלה הנשאלת היא האם מנטלית את לא מצליחה להביא את עצמך להיות אסרטיבית כי את מפחדת לפגוע בסוס, או שאולי מבחינה פיזית קשה לך להביע את שפת הגוף האסרטיבית הזו (ואז כל מה שכתבתי למעלה לא תקף ואת פשוט צריכה לחזק את הגוף שלך).
ובסופו של דבר, מה אכפת לך מה יחשבו עלייך? אני כבר מזמן החלטתי לצאת מנקודת הנחה שאני חרא של רוכבת. אין רוכבת יותר מגעילה ממני שעושה עבודה יותר מחורבנת ממני ויודעת לשבת פחות טוב ממני (רוכב לעומת זאת אפשר למצוא לא מעט
), ואז פשוט לא אכפת לי מה יגידו. יגידו שאני על הפנים? - סבבה שיהנו, לי לא אכפת, באתי להנות וללמוד. ועוד דבר - רק כשאומרים לך שאת לא טובה וגם במה את לא טובה תוכלי להשתפר. אחרת את סתם חיה באשליה שהכל מצויין ואת לא מתקדמת. אני ממש אוהבת שהמאמנים שלי "משפילים" אותי ברכיבה. רק כשהם צועקים עלי ומסבירים לי איפה אני לא טובה ומה הם לא אוהבים ברכיבה שלי אני משתפרת (קטע קצת מזוכיסטי כזה אבל נו שוין). בלי זה אני מרגישה שמרמים אותי ושאני סתם מבזבזת את הכסף שלי. אם באתי ללמוד וכל מה שיגידו לי זה כמה שאני טובה אני ממש אתאכזב...
לגבי הביישנות זה משהו שעם ההיכרות שלך עם המדריך יילך מעצמו אני מניחה אבל איכשהו את צריכה להחיל את זה גם על כל מאמן אחר שתתאמני אצלו או שיסתכל עלייך. אני מסתכלת על זה כמשהו שהוא לא שחור ולבן - זה לא או להיות ביישנית נורא או להיות שחצנית נורא. יש אפורים באמצע. מותר לך להכיר בעצמך את החוזקות שלך אבל גם להיות מודעת לחולשות ולנסות לחזק אותן. זה עניין של איזון אבל כמובן שאל תמעיטי מערך עצמך ומהידע שכן יש לך. מה שיש לך אי אפשר לקחת ממך
לי יש קטע דומה עם מבחנים. כשהמאמן שלנו בקורס אמר לנו שאנחנו מתחילים לעבוד על מסלול שלם במקום רק על אלמנטים בודדים ושהוא הולך להסתכל עלינו כמו בוחן לא הצלחתי לתפקד. אחרי שני נסיונות כושלים להתחיל מסלול ניגשתי אליו ואמרתי לו שאני לא מסוגלת עם הלחץ הזה. באיזהשהו שלב גם התחלתי לבכות מרוב לחץ (ואחרי זה מרוב עצבים על זה שאני בלחץ - זה היה מאוד משעשע).
מתי מבחני הקבלה בקורס בכנות? כמה זמן את מקצה לעצמך להשתפר? אמרת למאמן שלך שזו המטרה שלך? יכול להיות שהוא יבנה לך תכנית אימונים שתתאים להביא אותך לרמה הנדרשת בזמן המוקצב בצורה יותר יעילה מאשר אם פשוט תרכבי.
לגבי אסרטיביות - יש לי את אותה בעיה. אבל כל פעם שאני חושבת על זה אני חושבת על מה שאילן אמר לנו (והוא אומר וגם מדגים את זה בכל פעם מחדש):
מה עדיף לסוס לדעתך? שבמשך כל האימון ימשכו לו בפה ויבעטו לו בצלעות וינסו לשכנע אותו "נו סוס אולי עכשיו, אולי עכשיו תעשה את מה שאני רוצה?" וזה יהיה מלחמה מתמדת שלך מול הסוס (והסוס ינצח) ולשניכם יהיה לא כיף?
או שבמקום זה באופן חד וחלק תבהירי לסוס מה את רוצה, למה את מתכוונת ואיך את מתכננת להשיג את זה? זה ויכוח אחד שבו את תגרמי לו להבין ואחרי זה תוכלי לעזוב אותו לכל שאר האימון כי הוא פשוט יהיה איתך בראש שלו.
אם הייתי סוס והייתי מנסה לבדוק גבולות עם הרוכב שלי הייתי מעדיפה את הויכוח האחד הזה ולהבין מאשר ששעה שלמה יחבטו לי בצלעות וימשכו לי בפה.
זה אפילו לא עניין של מי הבוס, זה עניין של 'אתה סוס, אני הרוכבת, בוא תהיה איתי ואני אהיה חברה שלך. אם לא תהיה איתי אני לא אהיה חברה שלך.'
עדיין יש לי בעיות עם הגישה הזו וגם לפעמים כשמדגימים אותה ואת לא על הסוס זה עלול להיראות דיי אלים אבל בסופו של דבר את חושבת - טוב, זה ככה לפעם אחת ואז הסוס דבש, זה באמת עדיף מאשר להציק לו בכמויות אמנם פחות מאסיביות אבל כל הזמן כל הזמן בלי הפסקה כל השיעור. השיעור אמור להיות כיף לשנינו ולא מלחמת עולם... אז גם אני מתמודדת עם הבעיה הזו והחשיבה הזו עוזרת לי.
השאלה הנשאלת היא האם מנטלית את לא מצליחה להביא את עצמך להיות אסרטיבית כי את מפחדת לפגוע בסוס, או שאולי מבחינה פיזית קשה לך להביע את שפת הגוף האסרטיבית הזו (ואז כל מה שכתבתי למעלה לא תקף ואת פשוט צריכה לחזק את הגוף שלך).
ובסופו של דבר, מה אכפת לך מה יחשבו עלייך? אני כבר מזמן החלטתי לצאת מנקודת הנחה שאני חרא של רוכבת. אין רוכבת יותר מגעילה ממני שעושה עבודה יותר מחורבנת ממני ויודעת לשבת פחות טוב ממני (רוכב לעומת זאת אפשר למצוא לא מעט
חחח את מלכה !!
חזרתי עכשיו מהחווה אחרי כמעט שעתיים של רכיבה, פתאום אני נתקלת במדריך שבאמת שופט אותך באמיתיות ולא עוד בלבלן שכל.. המדריכים הקודמים שלי הם מאד מחפפים כאלו, מאד לא מקצועיים.. פתאום להתקל במישהו שכועס איפה שצריך ואומר לך שאת עושה שגיאה נותן חומר למחשבה.. והכי כיף שאת מצליחה ליישם את זה על סוס שנח לך עליו מבחינה רגשית , שיש קליק ושאת מתחברת, וגם מבחינת הצעד שלו שתורם לך לתנועה נכונה וטובה.. אני מרגישה שכל שיעור אני הולכת ומשתפרת בעוד משהו שעשיתי לא טוב ועוד משהו ועוד משהו ומתחזקת.. פשוט כיף לי !!!!
הקורס בכנות מתחיל ביולי אוגוסט, והקצבתי לעצמי מעכשיו ועד אז ללמוד ולהשתפר. הסברתי לו מלכתחילה שזו המטרה שלי ובנינו תכנית עבודה של פעמיים שיעור אחד על אחד, עוד חצי יום עבודה בחווה ובסופו שיעור, כמו היום. ככה אני חווה הכל מהכל, בין אם זה הרכיבה ובין הטיפול בסוסים והדרכה.
והעניין של האסרטיביות בא משניי הכיוונים, מצד אחד נראה לי נורא אלים פתאום להכריח את הסוס את לבקש ממנו בתוקף, ומצד שני אין לי את הפן הזה באופי שלי לבקש בתוקף!! אז העניין הזה מתבטל לחלוטין ואני כל הזמן מרגישה כאילו אני מבקשת טובה מהסוס ו"אולי תעשה את זה אם בא לך?" , ומנהלת מו"מ עם הסוס ועם עצמי..
היום ברכיבה הצבתי לעצמי מטרה בכל דבר קטן.. אם זה לא לחתוך את הפינה ודברים קטנים.. כל הדרך לפינה אני מתכננת איך אעשה את זה בצורה הכי ברורה והכי קלה ומבקשת נכון והסוס מבין אותי.. ואני מנסה לבקר את עצמי בכל צעד שאני עושה .. והיה לי ממש טוב, הרגשתי שאני מצליחה. בקיצור היה אחלה
חזרתי עכשיו מהחווה אחרי כמעט שעתיים של רכיבה, פתאום אני נתקלת במדריך שבאמת שופט אותך באמיתיות ולא עוד בלבלן שכל.. המדריכים הקודמים שלי הם מאד מחפפים כאלו, מאד לא מקצועיים.. פתאום להתקל במישהו שכועס איפה שצריך ואומר לך שאת עושה שגיאה נותן חומר למחשבה.. והכי כיף שאת מצליחה ליישם את זה על סוס שנח לך עליו מבחינה רגשית , שיש קליק ושאת מתחברת, וגם מבחינת הצעד שלו שתורם לך לתנועה נכונה וטובה.. אני מרגישה שכל שיעור אני הולכת ומשתפרת בעוד משהו שעשיתי לא טוב ועוד משהו ועוד משהו ומתחזקת.. פשוט כיף לי !!!!
הקורס בכנות מתחיל ביולי אוגוסט, והקצבתי לעצמי מעכשיו ועד אז ללמוד ולהשתפר. הסברתי לו מלכתחילה שזו המטרה שלי ובנינו תכנית עבודה של פעמיים שיעור אחד על אחד, עוד חצי יום עבודה בחווה ובסופו שיעור, כמו היום. ככה אני חווה הכל מהכל, בין אם זה הרכיבה ובין הטיפול בסוסים והדרכה.
והעניין של האסרטיביות בא משניי הכיוונים, מצד אחד נראה לי נורא אלים פתאום להכריח את הסוס את לבקש ממנו בתוקף, ומצד שני אין לי את הפן הזה באופי שלי לבקש בתוקף!! אז העניין הזה מתבטל לחלוטין ואני כל הזמן מרגישה כאילו אני מבקשת טובה מהסוס ו"אולי תעשה את זה אם בא לך?" , ומנהלת מו"מ עם הסוס ועם עצמי..
היום ברכיבה הצבתי לעצמי מטרה בכל דבר קטן.. אם זה לא לחתוך את הפינה ודברים קטנים.. כל הדרך לפינה אני מתכננת איך אעשה את זה בצורה הכי ברורה והכי קלה ומבקשת נכון והסוס מבין אותי.. ואני מנסה לבקר את עצמי בכל צעד שאני עושה .. והיה לי ממש טוב, הרגשתי שאני מצליחה. בקיצור היה אחלה
איזה כיף לשמוע
אני חושבת שזו הגדולה של ענף הרכיבה על כל התחומים השונים בו - האינטרקציה עם הסוס מביאה אותך לקצוות שלך ומושכת אותך מעבר אליהם. אני בטוחה שככל שיעבור הזמן את תרגישי יותר ויותר בנוח לבקש מהסוס מה שאת רוצה בידיעה שהוא יעשה ושלא תצטרכי להתחנן בפניו. הסוס גם יעדיף ממך את הבהירות הזו כי זה הרבה יותר קל להבין מישהו כשהוא מדבר איתך חד וחלק - זה מה שאני רוצה, עכשיו בוא ותיקח אותי לשם.
וזה מעולה שאין לך את הפן הזה באופי שלך כי זה בדיוק המקום ללמוד את זה! זה מאוד חשוב לדעת לעמוד על שלך. אני למדתי את זה בצבא כשנתנו לי את הקורס הראשון שלי לפקד עליו (זה קרה כבר בגיל יחסית מאוחר, 24). עד אז הייתי רכה כמו ג'לי אבל מאז למדתי לעמוד על שלי (ובאופן מפתיע דווקא לא מול החיילות שלי שהיו מאז ומעולם מקסימות, אלא דווקא מול כל שאר הגורמים שהיו צריכים לעזור לי להרים את הקורס). אני חושבת שזה ביחד עם הרכיבה תרם לי המון לפיתוח עמוד השדרה הנפשי הזה ואני מאחלת לך שאותו דבר יקרה אצלך ברכיבה וגם בחיים
הכי כיף לשמוע שאת נהנית, בלי זה אין באמת טעם לדעת לרכוב, לעשות קורס, לעבוד עם סוסים וכו'. וזה ממש טוב שיש לך הרבה זמן לעשות את זה. אם הייתי משקיעה בזה יותר זמן בתקופה הקריטית יכול להיות שהיום הייתי במקום אחר לגמרי, למרות שאני מרוצה ממצב העניינים איך שהוא.
דרך אגב, דווקא אנשים שבאים בגישת "אני יודע הכל אין משהו שאפשר ללמד אותי" בסופו של דבר מפיקים את המועט שבמועט מהרכיבה. אנשים שלוקחים את האסרטיביות צעד הלאה והופכים לאגרסיביים יותר קשה להוריד אותם מהעץ מאשר אנשים שבאים עם ענווה כמוך. הרבה יותר קל להגביר אש מאשר להנמיך אותה. אז זה מעולה שככה את מגיעה. זו דעתי האישית.
אני חושבת שזו הגדולה של ענף הרכיבה על כל התחומים השונים בו - האינטרקציה עם הסוס מביאה אותך לקצוות שלך ומושכת אותך מעבר אליהם. אני בטוחה שככל שיעבור הזמן את תרגישי יותר ויותר בנוח לבקש מהסוס מה שאת רוצה בידיעה שהוא יעשה ושלא תצטרכי להתחנן בפניו. הסוס גם יעדיף ממך את הבהירות הזו כי זה הרבה יותר קל להבין מישהו כשהוא מדבר איתך חד וחלק - זה מה שאני רוצה, עכשיו בוא ותיקח אותי לשם.
וזה מעולה שאין לך את הפן הזה באופי שלך כי זה בדיוק המקום ללמוד את זה! זה מאוד חשוב לדעת לעמוד על שלך. אני למדתי את זה בצבא כשנתנו לי את הקורס הראשון שלי לפקד עליו (זה קרה כבר בגיל יחסית מאוחר, 24). עד אז הייתי רכה כמו ג'לי אבל מאז למדתי לעמוד על שלי (ובאופן מפתיע דווקא לא מול החיילות שלי שהיו מאז ומעולם מקסימות, אלא דווקא מול כל שאר הגורמים שהיו צריכים לעזור לי להרים את הקורס). אני חושבת שזה ביחד עם הרכיבה תרם לי המון לפיתוח עמוד השדרה הנפשי הזה ואני מאחלת לך שאותו דבר יקרה אצלך ברכיבה וגם בחיים
הכי כיף לשמוע שאת נהנית, בלי זה אין באמת טעם לדעת לרכוב, לעשות קורס, לעבוד עם סוסים וכו'. וזה ממש טוב שיש לך הרבה זמן לעשות את זה. אם הייתי משקיעה בזה יותר זמן בתקופה הקריטית יכול להיות שהיום הייתי במקום אחר לגמרי, למרות שאני מרוצה ממצב העניינים איך שהוא.
דרך אגב, דווקא אנשים שבאים בגישת "אני יודע הכל אין משהו שאפשר ללמד אותי" בסופו של דבר מפיקים את המועט שבמועט מהרכיבה. אנשים שלוקחים את האסרטיביות צעד הלאה והופכים לאגרסיביים יותר קשה להוריד אותם מהעץ מאשר אנשים שבאים עם ענווה כמוך. הרבה יותר קל להגביר אש מאשר להנמיך אותה. אז זה מעולה שככה את מגיעה. זו דעתי האישית.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.