...

[someone343]

...

הם ידברו ואני אשתוק,
אני אקשיב, בכל סבלנותי
אבל כשזה נוגע אליי אני לא אומר מילה.
לעולם לא אשב תשומת לב.
וגם כשהדמעות כמעט בעיניים והמילים על קצה הלשון,
לא אומר.
לא יודעת מה הפואנטה של ההודעה הזו. סליחה. מחר טיפול.
לשתוק או לצרוח. לקפוא.

 

[פרפר בתוך אגרוף]

למה?

למה שלא תאמרי מילה?
כי לא יבינו?
כי יכעסו?
כי אין לך מה להגיד?

כואב לקרוא אותך.

 

[תמרה45]

מצטרפת לפרפר,

ורוצה לקרוא את התשובות שלך לשאלות שלה..
אולי פה תוכלי טיפה יותר לומר..

והטיפול יעזור לפרוק ולהבין?

 

[someone343]

לשתיכן

תודה יקרות..
קצת לא מוצאת מילים
מותשת כדי לכתוב כרגע
גם קצת (הרבה?) כואבת

 

[lital172]

אני חושבת

שמה שישחרר לך את הכאב הזה. זה שתרשי לעצמך לזעוק. ולצעוק. ולהיות קיימת ונוכחת ולא נעלמת
כל הזמן שאת מעלימה את עצמך אף אחד לא יצליח לראות אותך. ברגע שתרשי לקול שלך לצאת... תהיה לך כל כך הקלה
ופריצת דרך בטיפול. שיוכלו לעזור לך.


מה יכול לעזור לך לשחרר את המחנק הזה?

 

[someone343]

תודה ליטלי

המטפלת רואה אותי גם מבעד למסכות ודיברנו על זה היום אבל קשה לי להיזכר בזה עכשיו אז אני לא רוצה לכתוב.
רק לומר שקראתי ותודה

ולא מסוגלת לשתף כרגע בעודי כואבת כל כך פיזית ונפשית ( כמו תמיד עכשיו חושבת שאני מגזימה). אבל קשה לי עכשיו. וזה שובר אותי רק מלכתוב את זה.

 

[someone343]

ט

משתגעת. לא נרדמת. לא מצליחה להכיל.
כאב. לעבור את הלילה. לנשום.
משתגעת. מדממת מבפנים.
(לא הודעה אובדנית)

 

[פרח נובל2]

חיבוק!

מצטערת שאין בי מילים...
אבל אני רוצה שתדעי שאני קראתי....
ואני איתך...
מוזמנת תמיד לדבר איתי!