....
זה מצחיק, אתה יכול לעבוד על משהו שנה, לטפח אותו, לחזק אותו, לשקם אותו, לעצב עד שזה מגיע לשיא.
הכל יפה, הכל פורח, מאושר מהיצירה, משעות של עבודה, מליטרים של זיעה, מלילות לבנים משיחות ארוכות.
פתאום, בלי לשים לב, כל מה שטיפחת התכער, כל מה שחיזקת התחלש, כל שעות העבודה ירדו לטמיון, כל השיחות נעלמו כלא היו.
ואני מהצד מרים גבה, כולי מיואש, שואל את עצמי איך כל זה קרה, מה פיספסתי, מה לא עשיתי נכון?
לא אהבתי מספיק? לא החמאתי מספיק? לאן כל ההשקעה נעלמה? איך כל זה קרה?
מנסה למצוא תשובות, שואל חברים, פותח ספרים, מדבר לאלוקים. ויש רק שממה..
"להתקדם הלאה" הם אומרים, מצחיק, אין אדם ששתל גרעין, טיפח וגידל, הישקה אותה כל יום. ואחרי שנה כרת אותה בשמחה..
זה מצחיק, אתה יכול לעבוד על משהו שנה, לטפח אותו, לחזק אותו, לשקם אותו, לעצב עד שזה מגיע לשיא.
הכל יפה, הכל פורח, מאושר מהיצירה, משעות של עבודה, מליטרים של זיעה, מלילות לבנים משיחות ארוכות.
פתאום, בלי לשים לב, כל מה שטיפחת התכער, כל מה שחיזקת התחלש, כל שעות העבודה ירדו לטמיון, כל השיחות נעלמו כלא היו.
ואני מהצד מרים גבה, כולי מיואש, שואל את עצמי איך כל זה קרה, מה פיספסתי, מה לא עשיתי נכון?
לא אהבתי מספיק? לא החמאתי מספיק? לאן כל ההשקעה נעלמה? איך כל זה קרה?
מנסה למצוא תשובות, שואל חברים, פותח ספרים, מדבר לאלוקים. ויש רק שממה..
"להתקדם הלאה" הם אומרים, מצחיק, אין אדם ששתל גרעין, טיפח וגידל, הישקה אותה כל יום. ואחרי שנה כרת אותה בשמחה..
