...

טורטיתת

New member
...

שוב אני נופלת אל המקום הכי נמוך שבחיי, אין לי חשבונות לסגור אין לי תירוצים למרוח. נופלים עלי שמים, ויש לי חושך בעיניים, כואב רע ומר לי, היא לא אשמה וגם אני לא. בניתי חומת מגן, נעלתי את השער, הטובות מכל חודרות פנימה מחבקות מחזקות , אחרות נותנות לי וביטחון מרחוק, יודעת שהן שם בשבילי בכל רגע ורגע, אני זו שמסננת מרחיקה רוצה לכאוב לבד. לכל אחד יש זכות לשוט כדי למצוא סיבה לחיות. יש בי כוח אני יודעת לא נשברת לא טובעת, צפה,נותנת לרוח לקחת פיקוד, לא נלחמת בה, היא תוביל תמצא לי דרך. ברגע של משבר החיים עוברים בנו כקליפ נטול קול, הדמעות חונקות את מיתרי הקול, גם הכאב שחשתי פעם ללא הקשר כואב עכשיו, אבל משהו חזק בפנים לוחש לי די לך הנה שוב מחר הוא יום חדש. לא יודעת מה עושים כרגע, לא יודעת איך צריך להרגיש כרגע, זה כואב גם לה זה בטוח. יש תקופות רגעים שצריך להתרחק כדי להתקרב יותר - אולי הרגע הזה הוא כזה.
 
אולי לפעמים לא לדעת.....

זו גם סוג בחירה.... לבחור לא לבחור. לעצור את הזמן. להקפיא לרגעים... פשוט לחזור לנשום בקצב רגיל.....ולאפשר לרגשות את הזמן הנחוץ להם. יכולה רק לכתוב לך מה חוללו בי המילים שלך.... המילים שלך נוגעות, כתבת פה לא אחת, שמילים הן הכוח שלך, מאמינה שגם בשתיקה יש כוח לא פחות. צריך לדעת לעשות את הבחירה הנכונה ברגע נתון.....אבל.... בקשר למרחק? לצורך הזה ללכת כשקשה? מאמינה בכל ליבי, שמרחק הוא לא כוח, הוא משמש ככלי השרדותי..... אבל אולי, הגיע הזמן לחיות ולא לשרוד? אולי הגיע הזמן להפקיד את הרגשות ברגע האמת בידי מי שאת בוחרת? מי שאהבה נפשך? מי שמדברת בשפתך..... אולי דווקא עכשיו, בתוך הקשר הזוגי....אפשר לאט לאט...מהמקום הכי נמוך שאת מתארת, להרפות ולשחרר.....לחשוף את המקומות הכואבים ביותר, ופשוט להיות בהם, לקיים אותם...ובכך לצמצם אותם, כי לכאב יש הד עוצמתי כשהוא סגור בפנים.....וכמו דומינו, כל כאב לא מעובד עולה ומציף...... "גם אגרוף היה פעם כף יד פתוחה ואצבעות".....כמו כל שריר, אפשר להתאמן ולאמן את הלב להיפתח....גם כשהשער נעול....ואלי דווקא אז....זו בדיוק ההזדמנות, מתוך הידיעה שיהיה בסדר ומחר יום חדש.... לאפשר למישהי אחרת להיות שם איתך, בכל דרך שנכונה לך.....שאולי שונה ממה שבחרת עד היום (קשה לשנות הרגלים ולעקור...) אבל נכונה יותר......ובעיקר מקדמת.... ד"ר דין אורניש, כתב ספר שנקרא "אהבה והישרדות" ויש בו הרבה חוכמה: "אנחנו מסוגלים לקיים אינטימיות רק במידה שבה אנחנו מוכנים להיות פתוחים ופגיעים"...." שום דבר לא יכול להביא לך שלווה נצחית, אבל היא כבר בתוכך אם רק תפסיק להפריע לה..." וככה לסיום קטע אחד שאהוב עלי במיוחד מהספר, אולי ידבר אלייך, אולי לא.....אין מה להפסיד.....: "זה יכול להיות מפחיד להפוך את עצמכם לפגיעים בפני אדם אחר- משום שאתם עשויים להפגע. התקושרת במערכת יחסים ארוכת טווח יכולה לעזור לשני הצדדים לחוש בטוחים יותר, ולפיכך מוכנים יותר להיות פגיעים. אולם פגיעות כזו היא חרב פיפיות: כל אחד מכם מכיר את נקודת התורפה של חברו, לכן איש אינו יכול לפגוע בכם ביעילות רבה כל כך או בעוצמה כמו אוהבכם, המכיר את הבטן הרכה שלכם ויודע בדיוק היכן לדקור. זוהי הדילמה. אינכם יכולים בשום אופן להיות במערכת יחסים אינטימית מבלי להיות פגיעים, אבל כאשר תחושו מותקפים, הדבר האחרון בעולם שתרצו הוא להיות פגיעים. כשאר אתם מרגישים שמתקיפים אתכם, שופטים אתכם או מותחים עליכם ביקורת, אתם מפסיקים להקשיב..(...)הבעת רגשות אמיתיים היא האינטימיות, כאשר אנחנו מביעים את רגשותינו רגשות אמיתיים ולא כמחשבות אנחנו יכולים להיות אותנטיים וגם אינטימיים.(...)יש כאן אסטרטגיה נוספת שהיא להיות אמיתי, אבל לבטא טת רגשותיכם במקום את מחשבותיכם. מדובר באמירת האמת שלכם למישהו באופן שהוא יהיה מוכן יותר לשמוע מבלי להרגיש שנמתחת עליו ביקורת או שהוא נתון לשיפוט.(...)הצעד הראשון הוא להבין את ההבדל בין מחשבה לרגש".... "מיליוני אנשים לבד, ואם כבר לבד אז שיהיה בתנועה, שנתחמם, שלא נקפא, שלא נשתגע..." שיהיה לך סופ"ש רגוע, שקט וזוגי.... וגם אם לא יעלו מיד התשובות, לפחות תדעי בברור יותר, מה את בעצם שואלת......
 
../images/Emo24.gif

את אישה חזקה ואני בטוחה שגם מהמקום תמצאי את הדרך לעלות למעלה החזרה ואני גם מאמינה במשפט שאומר שהכי חשוך לפני עלות השחר
 

פאמקי

New member
יקירתי...

אין לי ספק שיש בך כח ושתצליחי, גם הפעם, להתרומם. אמרתי לך, כל המכשולים הללו, זה ה"פרומו" לאושר שמגיע לך, עם אשה זו או עם אחרת. אכן, זה כואב, היא מקסימה, ליבך נפתח והתחיל לתת אמון, רצית שזה יצליח ועשית כל מה שאת יכולה למען זה. לעיתים, דברים לא נמצאים בידינו. תני לזמן לעשות את שלו. תרששי לעצמך להיות עם הכאב. בסופו שלך דבר, ועל אף שנורא קשה לראות זאת עכשיו, הכל יהיה טוב. אוהבת אותך וכאן בשבילך.
 
יקרה

מה אוכל להגיד כדי שיכאב לך קצת פחות? אני יודעת לרפא כמה דברים, אך אין לי מושג איך מרפאים לב שכואב. הלוואי ויכולתי לקחת ממך את הכאב, שומעת אותך כואבת איתך וכאילו בכל פעם זה נעשה קשה יותר, גם אנחנו התאהבנו, היא מדהימה, אבל תזכרי שאת לא פחות, יש בך טוב לב שיכול להספיק לעולם שלם, יש בך רוך ואהבה. מי שתזכה בך תהיה מאושרת. קחי את הימים האלה לאט לאט, תכאבי ותזכרי שאני כאן לחבק גם כשקשה אוהבת אותך מאוד!
 
למעלה