אני מתכתבת מזה כמה חודשים עם מישהי שהייתה איתי בבסיס. עכשיו קבענו להיפגש אצלי כדי שנילך ביחד להופעה בעצמאות. מאוד שמחתי שהיא תבוא אלי , שנבלה ביחד . דיברנו על כך במשך שבועיים. לקראת בואה הבאתי לאמא כסף שתבשל לנו מאכלים טעימים . אין לה תקציב כלכלי , ויצא מזל רע שביום לפני כל החנויות נסגרו ואמא לא הספיקה לקנות כלום. לכן החלטתי שאני אזמין אותה על חשבוני לאכול סלט משביע (לפני זה שהעלתי את הרעיון היא סירבה בגלל תקציב כלכלי,ככה הבנתי בין השורות) . בסוף היא הגיעה אכלנו שם והיא שילמה מרצונה על הטיפ . לאחר מכן ישבנו סתם ובתחילת הערב יצאנו הבית על מנת להקדים את כולם ולהיות בשורה ה1 (התייבשתי במשך שעתיים בחוץ לפני שהחלה ההופעה). לפני שניפגשנו יומיים לפני שאלתי אותה אם היא באה בטוח אלי , ומה היא ענתה לי? - "אם לא היו זמרים טובים אצלך אז לא הייתי באה ". ומה איתי? כמובן שקצת נעלבתי ממנה אבל הבלגתי , כי רציתי שנהנה ביחד בהופעה. היא ציינה לפני שהיא רוצה להיות שם עד שכל ההופעה תסתיים . בסוף חזרנו אכלנו אצלי ונסענו לחברה שלה. היה היה נחמד. היא צחקה איתי וזה אבל לאחר שכל החבר'ה במנגל התפזרו ללכת לים נשארנו רק שלושתינו . מאוד רציתי ללכת לים ושתיהן לא רצו ואחרי 5 דקות החברה הזאת שאני מתכתבת איתה שמה תיק על הגב ואמרה שניסע הביתה -היא לשלה(בעיר אחרת בנסיעה של שעה) . נסענו לתחנה מרכזית . באוטובוס היא שינתה יחס כלפי. מיחס נחמד ליחס מנוכר. לא ממש דיברה(למשל כשנסענו אלי היא לא הפסיקה לדבר והיה נחמד)..אח"כ עברה למושב הראשוני , בלי לקרוא לי. באתי התיישבתי איתה כשאני נבוכה מול נוסעים אחרים . שאלתי אותה למה עברה מקום . היא התרגזה קלות וענתה : "יש לך שאלות סתומות" . ואח"כ אמרה שהיא עברה כי לא יכולה לנסוע בכיוון ההפוך. ככשאלתי אותה יותר התכוונתי למה לא קראה לי לשבת איתה אבל לא משנה .. ניסיתי לדבר איתה והיא לא התייחסה (לא עשיתי לה משהו רע). הבנתי מהנסיעה שאין עם מי לדבר. הרגשתי מועקה , כאילו מה ..אני משקיעה בשבילך. מקריבה את עצמי להופעה שאני לא ממש מקשיבה לזמרים האלה , ושבקרה והייתי בלעדיה לא הייתי 8 שעות בהופעה . אני נתתי לה לינה בביתי, סידרתי הכל . זוכרת איך שבאתי אליה , היא מיהרה לבדוק שאני לא אפספס את האוטובוס האחרון . לא טרחה שנוכל אצלה משהו , אלא לקחה למקדונלדס לאכול כל אחד על חשבונו. וכן לא נהנתי אצלה ולכן לא רציתי שהיא תשתעמם אצלי. גם כששאלתי אותה אם נהנתה , היא ענתה "ברור" אבל זה היה יבש ולא בטוח אם היא הייתה כנה או לא. אחרי זה שירדנו לתחה מרכזית כל אחד הייתה צריכה ללכת לכיון שלה , ואני בלי שביקשה ממני באתי איתה לתחנה שלה. אמרתי לה שאני אשב איתה עד שיגיע האוטובוס שלי והיא לא ממש התרגשה . ניסיתי שום לדבר , לדובב אותה. ושוב יצאתי מגוחכת , ושוב היא הייתה עונה לי "כן" או לא" בכח בלי חשק לדבר . כמובן שעלה במוחי ללכת לתחנה שלי אבל אמרתי לעצמי לא יפה מצידי. תוך כדי שניסיתי לדבר איתה, אמרתי לה שבשבת הזאת אני מתה ללכת לים (לא ציפיתי ממנה לבוא איתי כי היא שונאת להשתזף בניגוד אלי במיוחד אחרי השעה 10:00). סתם רציתי לשמוע תגובה , חיוך נחמה משהו.. אמרתי לה שבטוח אמא לא תבוא איתי לים , כי היא עובדת כל הזמן ומוטשת ואין עם מי ללכת.. צחקתי כזה "אני אלך לבד אבל אני ילך לים .." שום יחס . היא הביטה לצד והרגשתי נבוכה . הרגשתי מנוצלת. לכן פניתי לפורום. האם אני יותר מדי רגישה ומקצינה התנהגות שלה , או שבאמת יש כאן ניצול? בטח היא כבר נהנתה ועכשיו היא לא זקוקה לי , עד שניפגש שוב .. חזרתי הביתה דיברתי עם אמא . וכל מה שחשבתי נכון. היא אמרה לי שעדיין מוקדם ללכת לים (תירוץ) ואז ראתה שאני מתחילה לבכות , ששוב מתחיל לכאוב לי הלב ואני מתעצבנת (סיפרתי גם על מה שאני מרגישה לגביה שניצלה אותי) הרגשתי כאב חזק בלב . כל כך התעצבתי...למה אני נותנת את כל הנשמה ואנשים לא יודעים להעריך את זה? במחשב אמרתי לה שיותר טוב הייתי משאירה אותה והולכת ..היא לא הגיבה אמרתי לה שהיא הייתה אדישה אלי , שאחרי שהיא נהנתה והכל פתאום היא לא צריכה אותי .. אחרי 2 דקות היא אמרה לי שהיא הייתה עייפה (בבית שלה היא לא נראתה עייפה ) , שהיא חזרה מאוחר וזה התירוץ שלה. אמרתי לה שאני מעדיפה להסתמך על תחושת הבטן שלי אבל נניח שיהיה .. ציינתי בפניה שכל מה שהיה בביתי :גלידה , עוגה , מאכלים , שתייה וכו היו למענה . היא ענתה "טוב" למשל היא אמרה "איך בא לי גלידה וישר התקשרתי לאמא שתילך לקנות אחרי העבודה בעצמאות (בסוף לא אכלנו , לא יצא ) וזהו.. אני ממשיכה להתכתב איתה, כשאני עדיין כועסת אבל היא לא מיחחסת חשיבות לאדישות שלה . אנחנו נוסעות החודש לאילת , ואני שאין לי ממש חיים נאלצת להמשיך בחברה (גם כשאני מודעת לזה שהיא לא אוהבת להשתזף , אין לה תקציב כלכלי לבקר בכל מיני מקומות שם ובכל זאת היא זאץ שהעלתה את הנושא) האם אני רגישה מדי? או האם להתנהגות האדישה שלה מגיע יחס גורר יחס?או באמת יתכן הייתה עייפה ואני בספק.? איך להתמודד עם זה? כל פעם זה קורה לי...