../images/Emo219.gif
למילים שלי לאותן מילים שכבר כמה ימים מסרבות לצאת לאותן מילים שרצות בראש בלי הפסקה ולא מוכנות לעשות "פוס" אפילו לרגע אני לא מכיר עוד אדם שסוגד למילים כמוני הרי אמרתי לכן כבר לא פעם, שאני, בלי המילים שלי, אני כלום זה כבר כמה ימים שלא מצליח לקרוא זה כבר כמה ימים שלא מצליח לכתוב יש כאלו שצוחקים עלי, אומרים שתמיד כשלא מוצא חן בעיני משהו אני בורח ומסתגרת בין הררי מילים, מאחורי יומן או ספר שכאילו משמשים כבריח שלא ניתן לפתוח אני לא חושב שזה נכון. אולי במידה מסוימת כן, אבל.. יודע שהרבה כוח אני מוצא במילים.. מתחזק דרכן כל כך אוהב לשקוע במילים, כאילו להכנס לתוכן, לחיות אותן ובמקביל לשכוח מהכל. כן, זה כנראה אכן סוג של בריחה מסוימת אבל.. לא אכפת לי. לברוח זה גם סוג של התמודדות. ובזה אני בוחר, עם זה טוב לי. וזה כבר כמה ימים שאתן מתחבאות לי זה כבר כמה ימים שאני בלי מילים אני לא יודע כמה, למה ואיך רק יודע שצריכ אתכן חזרה יותר מידי קולות מסביב יותר מידי מילים נכנסות לאוזניים ודווקא איתן, קשה לי עכשיו דווקא אותן, אני לא רוצה.. כמה קסם יש במילים האלו שלא ניתן לשמוע פעם חשבתי שאני אשאר חשופ ברגע שיראו את המילים שלי היום מבין שאני חשוף לא פחות כשרואים אותי כשלא יכול לברוח תחת הרי ספרים ויומנים אז זהו, יודע שזה נשמע מופלץ ביותר אבל.. בבקשה, אני צריך אתכן חזרה
