......

......

זה סתם לצורך שחרור ... מה קורה אם אחרי 6 שנים של זוגיות כשעדיין יש אהבה גדולה מגלים שבעצם אהבה לא ממש מספיקה????? שאני כל הזמן משתנה והיא תקועה במקום.... 6 שנים שאתה בונה זוגיות שכולם נושאים אליה עיינים ומיחלים לה ואני שמאוד גאה בזוגיות הזאת לפתע מרגישה צורך להתרחק רק משהם שהשאיפות של שתינו כבר לא הולכות ביחד...בעצם לי יש שאיפות לחברתי אין ...מה עושים כשהחברה אומרת מבלי להסס שאני הדבר היחיד הטוב בחיים שלה שבלעדי אין לה כלום????זה מאוד מלחיץ אותי... תמיד חשבתי שזוגיות בריאה זאת זוגיות שיש לכל אחת חיים מלאים משל עצמה עם שאיפות ורצונות וביחד יוצרים עוד עולם של שתיים......
 

dify

New member
../images/Emo201.gif

וואוקוראת אותך וחושבת לעצמי כמה זה מפחיד... אמא שלי אומרת, שזוגיות צריך לקיים ביחידות של חמש שנים, כל חמש שנים להחליף בן/בת זוג... אולי היא צודקת (לא יודעת, עוד לא הגעתי לגבול החמש שנים...) אני מאד מבינה אותך, שאת מרגישה שלכל אחת צריך להיות עולם משלה ומטרות משלה. איך משנים את זה? אין לי מושג... אולי מתחילים לפתח תחביב יחד? האמת היא שאני בטח הייתי רבה על זה נורא... את יודעת, להשתנות עם הזמן זה משהו בלתי נמנע, לא? ולא תמיד אנחנו בהכרח משתנים לאותו כיוון :( השאלה היא האם יש טעם לדבר על זה. אולי אפילו ללכת לטיפול זוגי ולפתוח את זה בנוכחות אשת מקצוע שתאפשר לך להגיד את זה בלי לפגוע בה אלא כדי שתבין. כי את יודעת מה, גם לה, אני מניחה, יהיה יותר טוב אם יהיה לה עולם עשיר מעבר ליחסים איתך. אני משערת... אולי סדנאות כאלו של רוחניות במידבר?
 
היי

זהו שדיברנו על כך היא לא מוכנה ללכת לטיפול ...אני בטיפול ואני מודה שהטיפול שינה אותי מקצה לקצה... שלא תביני לא נכון אני מאוד אוהבת אותה אבל לעיתים אהבה פשוט לא מספיקה ...צריך הרבה יותר מזה... אולי אני צריכה לשחרר את שתינו???כמה מפחיד להגיד את זה אחרי 6 שנים....
 

לאןלאן

New member
שלום לך

רציתי להגיד לך שאני יצאתי מזוגיות אחרי 12 שנים (פי 2 ממך...) וללא ספק זה היה אחד הדברים הקשים והעצובים שחויתי אבל, בתוכי ידעתי שזה הדבר הנכון לעשות וכי לטווח הארוך זה לטובה ומאחר והייתי די שלמה עם עצמי, התגברתי על זה והמשכתי הלאה. מה שאני מנסה לומר, מנסיוני, אם הגעת למסקנה שזה לא זה, אין ברירה אלא לחתוך, עד כמה שזה קשה, כי חבל על כל רגע , אנחנו לא נעשות צעירות יותר.. מה שלא תחליטי.. שיהיה רק טוב!!
 
תודה על התגובות שלכן

אני אסתדר כי אני תמיד מסתדרת הבעיה שאני מאוד דואגת לה ,אני מרגישה שזה ישבור אותה ואין לי שום רצון להכאיב לה היא אחד האנשים הטובים שהכרתי בחיי ...אבל אני גם יודעת שאולי אין לי ממש מה לעשות עם זה...
 
נקודה נוספת למחשבה..

לא מכירה את המושג הזה - "האהבה לא מספיקה" וחוויתי קשרים ארוכים מספיק... אולי היא כבר לא קיימת.. האהבה ההיא שהיתה, אולי את מאוד קשורה אליה וזה מה שגורם לך לחשוב שאת אוהבת אותה... קשה להבדיל בין שתי התחושות האלה.. אם הדברים שהיא אומרת מלחיצים אותך, כנראה שאי-שם, בתת מודע שלך כבר החלטת לעזוב ואת פשוט לא יודעת איך לעשות את זה.. ואם כך הדבר אז לכי על זה.. פשוט תעזבי! אל תדאגי לה, היא תסתדר בדיוק כמוך ואולי אפילו טוב יותר..! (וכן, מניסיון!)
 

dify

New member
אני מאד מעריכה את דבריך

אני מאמינה שלא צריך למשוך דברים אם הם בעצם הסתיימו. ואני גם מעריכה את הישירות שלך. ועם זאת, אני מבינה את שמש ניצחית. אולי היא מרגישה שיש בינהן עדיין הרבה מספיק כדי להתקדם משם... ומצד שני, כן, יתכן שעוד כמה שנים שתיהן תוכלנה להסתכל לאחור ולשמוח שהיה להן אומץ לשנות... בכל מקרה, כנראה שצריך להגיע פה שינוי.
 
חיפושית

מעריכה את הכנות שלך ואת הישירות...פעם חשבתי שהכל שחור ולבן עד שלאחרונה התנפצה לה המחשבה הזאת במציאות אפרורית... אני חושבת שאחרי 31 שנים אני יודעת לעשות את ההבחנה בין אהבה להיקשרות...אפשר לאהוב אדם ועדיין לאחר שינויים שאתה עושה להמשיך לאהוב אותו אבל להרגיש שההתאמה בינכם מתרופפת... אבל שוב הכל תלוי במי שעומד מולך ומה היה טיב הקשר לאורך כל הדרך... כנראה שהיא תסתדר (מקווה שכך)יותר ממני לא בטוחה ..הניסיון שלך הוא לא הניסיון שלי...כל אחד מתחלק על המדרון שלו... שלא חלילה ישתמע ממה שכתבתי שאני מזלזלת בדעתך ממש לא!אני באמת מעריכה את היכולת שלך לפשט דברים בצורה הזאת..אבל בואי נגיד שהניסיון חיים שלי הוא עשיר מאוד ...(אולי יותר מידי הייתי מוכנה לוותר על כמה חלקים ) בכל מקרה תודה לך על ההתיחסות ושיהיה לך חג שמח
 
התרכזו לרגע,ונסו לחשוב על שתי נשים

לא לא לא!לא לשם אני זורמת סוטות קטנות,נסו לחשוב איזה שתי נשים חיות יותר מעשר שנימ יחד כזוג?איזה שתי נשים מזדקנות יחד יד ביד אל מול הטלויזיה על הספה הנהדרת שרכשו יחד, שתי נשים שמכירות כל קמט חדש בפני אהובתה ואת מספר הקמטים שהצטברו מאז הן יחד שתי נשים שהבן המשותף שלהן עובר את גיל ההתבגרות תחת ידי שתיהן בתמיכה ובאהבה אין סופית-פשוט עצרו רגע,הסתכלו על עצמכן ובכנות בדקו-האם זה אפשרי בכלל?!? האם קיים איזשהו דגם משפחתי מרהיב אליו אנו כמהות ועבורו אנו מוכנות לותר על כל כך הרבה מעצמנו?!הלא תמיד נרצה את אותה אשה יפה,צעירה חושנית ואקזוטית,או את הטומבוי המתוקה בין ידינו שפתינו חום גופנו?! נו באמת,והרי כל אשה אוהבת קודם כל את עצמה ואת ההילה שמסביבה,ואכן כל אחת מאיתנו ראויה למלוכה אז אולי מספיק עם השטויות?טיפול זוגי אינו שטות,אל תמהרי לעזוב את הקן אם נעים לך בו עדיין ולו מעט לכו יחד,פתחו את הקלפים ותחפשו אחר הקסם שאבד מספיק עם הפזיזות.עבור כל אחת ואחת מאיתנו.עבור רצינות בעיני החברה כלפינו,עבור השתלבות ראויה.חג שמח.
 

dify

New member
אני חייבת להגיד שאינני מסכימה

כעניין עקרוני * אני לא מסכימה עם הרעיון שאנחנו כמהים רק לבחורונת הצעירה. אני כמהה לחברות. בעיני הרעיון יהיה לה עור קמוט ומבטא פולני קל (שאותו תפתח בזקינתה) נראה קוסם ביותר :) * אני לא מסכימה עם הרעיון שיש איזה דגם סטרייטי שאליו כולם שואפים ורק ללסביות אין דגם כזה. אני אספר לך סוד: כל מה את רואה בטלוויזיה זה רק סרטים. אף אחד מהדברים שאת רואה בספרים, סרטים, עיתונים לא קיים כך במציאות. אני וזוגתי שואפות לקיים את הזוגיות הטובה ביותר שנוכל לפתח. זהו. לא שואפות לדגם שלא קיים באמת אחרי שמורידים את התאורה של אולפן הצילומים. * אני לא מסכימה איתך שאם נותר אפילו מעט צריך להילחם על זה. לא מסכימה בכלל. חושבת שמשתנים עם השנים. וזה בסדר וזה קורה. ולא חייבים להילחם בכוח להתאים. ולא צריך להתפשר בכוח. וכן, יתכן שיש בחוץ מישהי יותר מתאימה, ואולי בכלל מתאים להיות לבד. ובכל מקרה- אם הקשר הנוכחי כבר לא ממלא אותך באנרגיות, אז לא נשארים רק כי את כבר שם. למה? חיים רק פעם אחת- נצלי אותם! מאחלת לכל אחת ואחת למצוא את האושר שלה למען עולם של אנשים מאושרים כשאנשים מאושרים, הם לא מרירים, הם לא מתקטננים, הם לא מתעסקים בדברים של אחרים הם מפרגנים הם לבביים הם נותנים מצאו את האושר שלכם האישי, זה מה שצריך כדי לשנות את העולם :)
 
למעלה