10 שנים ..

[הוזה אותך מולי10]

10 שנים ..

זה נראה כאילו זה היה רק אתמול
ראינו אחת את השניה מבט ועוד מבט והלב נצבט
חלפו כמה רגעים קמתי והלכתי מודדת כל צעד למראה פניך
מקווה שאת עדיין איתי שם במחשבותייך שלא באמת הלכתי
ככל שהימים עוברים כך דמותך נעלמת מזכרוני
אז נתתי לך סימן שעוד משהו נשאר בתוך ליבי
שמחתי ששאלת לשלומי , שמחתי שפינית לי זמן במהלך יומך
אך הפחד הוא זה שמרחיק אותי ממך ואת לא תדעי..
רק תקווה אחת נשארה לי שככל שהזמן עובר את "סורגת"
את הקצוות שהשארתי לך ולא בכוונה לאחר לכתי
שיום יבוא ואת תביני שאת האחת שהארת את חיי .

אל תלכי לי \ אייל גולן .

הייתי מחובר אליך כמו גוף אל הנשמה
סוחב כאב ומנסה להתמודד עם הדממה
הזמן עובר לאט חושב עליך כל דקה
איך הלכת לי לאיבוד אני מותש ממחשבה
בלילות אני מסתובב הולך ברחוב מוציא כאב
מחפש את התקווה קורא לאל בתפילה..

את הלבד אני רוצה אנל'א יודע מה יהיה
אני עף במחשבה כמו רחוחות במלחמה
אל תלכי לי אל תלכי לי,אין לי כח להמשיך אוליי תשארי
אל תלכי לי אל תלכי לי,אין לי כח להמשיך אוליי תשארי..

ראיתי קסם בתוכך שעליו לא אוותר
גם אם יפלו שמים או אטבע בים סוער

בלילות אני מסתובב הולך ברחוב מוציא כאב
מחפש את התקווה קורא לאל בתפילה..

אל תלכי לי

 

[כלעוד]

אנשים לפעמים

הולכים ממך.

כשאשתי הלכה לאחרת, גם אני התחלתי ללכת.
קודם כל כי לא היה יותר רכב, וחוץ מזה כי הייתי מוכת יגון. את כל גבעתיים ורמת גן חרשתי בהליכות ליליות ממושכות, רונדלים, רועדת בחורף, מזיעה בקיץ. רחובות ריקים בלילות, ואני שומעת רק את התקתוק של צעדיי. כמו שהוא כתב: "בלילות אני הולך ברחוב מוציא כאב---- קורא לא-ל בתפילה".
ב"ה לאט לאט התחלתי גם לשנן פרקי תניא, להתפלל, בהליכה. לקרוא להשם יתברך.

היתה לי הרגשה שכל עוד אני הולכת - צועדת, משוטטת אפילו ללא מטרה - אולי בסוף יהיה בסדר. אולי הכאב הארור הזה ישכח, ירפה קצת? רק לא לעצור... ללכת.
לא זוכרת אפילו כמה שנים זה נמשך. ההליכות הליליות הללו. שהיה להן בונוס ענק של כושר, והתאווררות מדיטאטיבית. אבל זה לקח הרבה זמן.

 

[הוזה אותך מולי10]

לא רציתי ללכת זה הפחד שלקח אותי משם.
(תודה על התגובה

)