בשיא הטבעיות
New member
10 שנים לרצח רבין
ברוכים הבאים למרכז המידע על מחלת המאה... האדישות המחלה מכרסמת בתוכנו, בנפשנו ואיש מלבדנו לא יוכל לעצור אותה ברוכים הבאים לעולם בו המשפט "זה בסדר לי זה לא יקרה" נהפך לתורה ברוכים הבאים לעולם בו הקו המפריד בין "צריך" לבין "עושה" הוא כל כך עבה ברוכים הבאים לעולם בו אפשר ואף ממולץ לשנוא את מי שלא חושב כמוך ברוכים הבאים לעולם בו אנשים ירימו יד או נשק על אדם שלא חושב כמוהם ברוכים הבאים לעולם בו אמורה להיות דמוקרטיה ברוכים הבאים לעולם בו נרצחה הדמוקרטיה ברוכים הבאים לעולם בו אף אחד לא באמת מבין מה זאת דמוקרטיה ברוכים הבאים לעולם בו רצח אופי או ראש ממשלה יהודי בארץ ישראל הלבוש מדי אס. אס הם משהו שעוברים עליו בסדר היום. ברוכים הבאים לעולם בו אנשים מבינים שנעשה רצח אופי רק אחרי שהגוף נרצח גם... ברוכים הבאים לעולם בו אנשים מחכים שמישהו אחר יקום ויעשה ברוכים הבאים לעולם בו נרצח ראש ממשלה, בעצרת לשלום... ברוכים הבאים למדינה בה נרצח ראש ממשלה ברוכים הבאים למדינה שרצחה את יצחק רבין ברוכים הבאים למדינה שצריכה לשבת מאחורי סורגים כי לא קמנו להגן עליו, כי לא ראינו, כי "למה שאני אקום? שהוא יקום!" ובינתיים היו שלטים, והיו מדי אס. אס... ועד שקם אדם...אבל לא האדם הנכון... הוא קם, ולא בידיים ריקות.. היה לו נשק ביד ובו כדורים שפגעו לראש ממשלה בגב ורצחו את חופש הביטוי, ורצחו את הדמוקרטיה ורצחו את התקווה ורצחו מדינה, שבמילא רוצחת את עצמה... ושרון בוגד... ושרון עוקר...ושרון רוצח... ושוב שקט קול דממה וכמו מעגל הכל חוזר ומה עכשיו? שוב נגיד שלא ראינו שוב נגיד שלא ידענו? שוב נגיד הכתובות הייתה על הקיר ושוב אנחנו לא יודעים לקרוא אותה כי אנחנו אדישים, כי נדבקנו במחלת המאה שנוגסת בנו מבפנים ואנחנו עיוורים לה ואנחנו עיוורים לכתובת שנמצאת שם מולנו על הקיר ושוב דממה...
ברוכים הבאים למרכז המידע על מחלת המאה... האדישות המחלה מכרסמת בתוכנו, בנפשנו ואיש מלבדנו לא יוכל לעצור אותה ברוכים הבאים לעולם בו המשפט "זה בסדר לי זה לא יקרה" נהפך לתורה ברוכים הבאים לעולם בו הקו המפריד בין "צריך" לבין "עושה" הוא כל כך עבה ברוכים הבאים לעולם בו אפשר ואף ממולץ לשנוא את מי שלא חושב כמוך ברוכים הבאים לעולם בו אנשים ירימו יד או נשק על אדם שלא חושב כמוהם ברוכים הבאים לעולם בו אמורה להיות דמוקרטיה ברוכים הבאים לעולם בו נרצחה הדמוקרטיה ברוכים הבאים לעולם בו אף אחד לא באמת מבין מה זאת דמוקרטיה ברוכים הבאים לעולם בו רצח אופי או ראש ממשלה יהודי בארץ ישראל הלבוש מדי אס. אס הם משהו שעוברים עליו בסדר היום. ברוכים הבאים לעולם בו אנשים מבינים שנעשה רצח אופי רק אחרי שהגוף נרצח גם... ברוכים הבאים לעולם בו אנשים מחכים שמישהו אחר יקום ויעשה ברוכים הבאים לעולם בו נרצח ראש ממשלה, בעצרת לשלום... ברוכים הבאים למדינה בה נרצח ראש ממשלה ברוכים הבאים למדינה שרצחה את יצחק רבין ברוכים הבאים למדינה שצריכה לשבת מאחורי סורגים כי לא קמנו להגן עליו, כי לא ראינו, כי "למה שאני אקום? שהוא יקום!" ובינתיים היו שלטים, והיו מדי אס. אס... ועד שקם אדם...אבל לא האדם הנכון... הוא קם, ולא בידיים ריקות.. היה לו נשק ביד ובו כדורים שפגעו לראש ממשלה בגב ורצחו את חופש הביטוי, ורצחו את הדמוקרטיה ורצחו את התקווה ורצחו מדינה, שבמילא רוצחת את עצמה... ושרון בוגד... ושרון עוקר...ושרון רוצח... ושוב שקט קול דממה וכמו מעגל הכל חוזר ומה עכשיו? שוב נגיד שלא ראינו שוב נגיד שלא ידענו? שוב נגיד הכתובות הייתה על הקיר ושוב אנחנו לא יודעים לקרוא אותה כי אנחנו אדישים, כי נדבקנו במחלת המאה שנוגסת בנו מבפנים ואנחנו עיוורים לה ואנחנו עיוורים לכתובת שנמצאת שם מולנו על הקיר ושוב דממה...