כנסו, קראו, גרגרו, בלעו:
ממש לא קראתי את השירשור, סתם נתתי כמה צ'יפ שוטס על נתי (היי חרוז! [לא, לא cum shot על נתי, לא קוראים לי יגאל בשן ופה זה לא חלום עלייכם, נת'וש]), אבל הבעיה היא בזה: (יכול להיות שזה לא היה הנושא, אבל היי, ניקח את הסיכון). ראינו אותך, נתי. יצאת חושרמוטה גבר בזה שבאת, ועוד יותר גבר בזה שזרמת. צחוק בצד, ת'לא כזה גרוע. הבעיה היא אחרת, הבעיה היא בזה שזה הפאסון שלך, ואתה לא מבין שלפעמים זה משאיר טעם מריר בגרון (דיי עם האסוציאציות, ילד!), כי אתה מנסה לדחוף את לכל חור ופינה שזה מרגיש מזוייף, מעושה, מלאכותי (ולטעמי זה תמיד היה הפוזה שאימצת.... שזה לא אתה באמת, שאתה מזוייף בקטע הזה). הבעיה היא כמו כל הפעילים חברתיים יפי נפש גרין פיסים, שאין לנו בעיה עם האג'נדה שלכם. אבל כשזה מאולץ, כשזה צץ בכל רגע, כשזה לא קשור לחיים והנון קונפורמיזם שלך הוא בעצם קונפורמיזם בהא' הידיעה נוכח העובדה שחתרנות ואידיווידואליזם הוא מיינסטרים כבר מ..... שנות הארבעים? ואתה ממש לחיות בלהלה לנד שלך מבודד במגדל השן עשוי מדמעות המלאכים שלך ולבהות מתוך הבועה בעיניים כלות של "הם לעולם לא יבינו אותי, איך זה להיות רגיש, אתם חיים עם מסכות, אני לא מפחד להיות אני", ובכן, אתה צריך Reality slap (ואני משאיר את הזין במכנס הפעם), מישהו צריך לנער את קורי העכביש שהתקרשו על מנעול תיבת הEMOיות שלך (שלא להיות Homoיות) ולהסביר שלך שאתה זכאי לחלוטין לדעה משלך, אבל כשאתה ממשיך לדרוך לאנשים על העקבים בכל פעם שמנסים לצעוד קדימה, סופו של דבר ימשיכו לדרוך לך על הראש. גבריאל.