05.05.05
- פותח הנושא whimsical me
- פורסם בתאריך
עצוב, עצוב, עצוב
תמי ס. - ממרחק של שנים אני מקווה שהמתנה המופלאה שזכית לחבוק, האוצר המדהים, עוזר להתמודד עם כל האובדנים הרבים שבדרך. אני מקווה שהקלישאה של "הזמן עושה את שלו" אכן מרככת את הכאב באובדן והוא פחות חד ודוקר כבעבר. לא הכרתי את הסיפור ופשוט נקרע לי הלב. זה לא יום קל עבורי, היום גיליתי כי חברה לעבודה הפסיקה היריון בגלל תסמונת דאון. יום עצוב. וומסיקל - המשך היריון מ-ש-ע-מ-ם ומה זה ארוך... ל ג י
תמי ס. - ממרחק של שנים אני מקווה שהמתנה המופלאה שזכית לחבוק, האוצר המדהים, עוזר להתמודד עם כל האובדנים הרבים שבדרך. אני מקווה שהקלישאה של "הזמן עושה את שלו" אכן מרככת את הכאב באובדן והוא פחות חד ודוקר כבעבר. לא הכרתי את הסיפור ופשוט נקרע לי הלב. זה לא יום קל עבורי, היום גיליתי כי חברה לעבודה הפסיקה היריון בגלל תסמונת דאון. יום עצוב. וומסיקל - המשך היריון מ-ש-ע-מ-ם ומה זה ארוך... ל ג י
לגי (יצא ארוך)
הזמן עושה את שלו וגם הטיפול הפסיכולוגי
אבל היום אני בהחלט יכולה להגיד ש"הזמן עושה את שלו" זו לא קלישאה. אני בהחלט במקום לגמרי אחר עכשיו. ידיי מלאות. יש לי שלושה ילדים, בריאים, חיים, נוכחים, הם איתי, והם התגשמות החלום שלי. לא יודעת מה היה יוצא מאותם הריונות וגם לא רוצה לחשוב על זה. אני מתרכזת ב"יש", במה שיש לי היום, וזה ילדים בריאים, וזה המון. אני משתדלת להשאיר את עברי מאחור. אולי בגלל זה גם לעולם איני פותחת שרשורי "יום השנה" משלי, לא יודעת למה היה בי פתאום דחף להצטרף לשרשור הזה, סביר להניח שאם וימסי לא הייתה פותחת אותו היה עובר לו יום האתמול עבורי כמו כל יום אחר. ועוד משפט שכבר כתבתי כאן בפורום פעם: אם הייתי אמורה לעבור את הדרך הקשה על מנת לזכות בכל הטוב שיש בחלקי כרגע, אני מפוייסת.
הזמן עושה את שלו וגם הטיפול הפסיכולוגי
מעיין ברכה
New member
"ימי הקיבוץ והנועם"
זו ממש שירת חייך
יש בעייתיות מסויימת בתאריכים כה יפים
. לכן, אני אתקשה לשכוח את 02.02.02 שהחלטתי שהוא התל"מ בהריוני השלישי. מצד שני, יש לזה גם יתרונות, זה מקל עלי לזכור את פירוב העבר המיילדותי הפלילי שלי
זוכרת איתך וגם שמחה איתך על האומץ בדיוני השמות.
זו ממש שירת חייך
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.