母 ו 父

[Simbbam]

母 ו 父

כל המילונים שהסתכלתי בהם כוללים כמה קריאות 音読み ו- 訓読み.
למרבה ההפתעה, אף אחד מהם לא כולל את הקריאה של המילים お母さん ו- お父さん כקריאות של הקאנג'י האלה.

זה מוזר, כי אלה לא קריאות נדירות או משהו כזה, שתי המילים האלה נמצאות בשימוש מאוד נפוץ.
בד"כ, כשיש קריאות נוספות שהן מיוחדות, הספר שלי מציין אותן בתחתית העמוד כ- 特別な読み方, אבל אפילו את זה הם לא עשו...

בקיצור, מוזר מאוד....

 

[herouth]

יש מילים כאלה מדי פעם.

המילים הן בעיקר מילים יפניות עתיקות (שהתגלגלו עד זמננו), שאינן מיוצגות על ידי קנג'י אחד. הקנג'י שבהן מייצג את הרעיון, אבל אין לו קשר לקריאה. קח את המילה לכוויה - やけど. כותבים אותה 火傷. ואם תבדוק תראה שאין קריאת や או やけ לתו 火, ואין גם קריאת けど או ど לתו 傷.

גם המילה つゆ (העונה הגשומה שבין האביב לקיץ) נכתבת 梅雨, אבל הקנג'י 梅 לא כולל קריאה つ והקנג'י 雨 לא כולל קריאה ゆ. גם 今朝 שייכת למשפחה הזו.

התופעה נקראת "גיקוּן", של התאמת קנג'י למילה לפי המשמעות, אך קריאת המילה לפי הגייה שאינה קשורה לקריאת הקנג'י. יש גם מילים לועזיות שהותאם להן קנג'י בצורה כזו - המילה המפורסמת ביותר היא 煙草, שקריאתה היא たばこ.

 

[jonbaum]

つゆ

אכן כותבים 梅雨 אבל יש לצירוף הזה גם קריאה רגילה - ばいう
כמו בביטוי 梅雨前線 ばいうぜんせん
כלומר החזית שגורמת לגשמים בעונה הזו.

 

[herouth]

כן, וגם את 今朝 אפשר לקרוא こんちょう

וגם את 今日 קוראים לפעמים こんにち...

 

[Simbbam]

אבל לכל אלה, מופיעות דוגמאות בספר, שבהן

כותבים שזו קריאה מיוחדת, שלא נכללת במניין הקריאות הרגילות.
אבל ספציפית לשני הקאנג'ים האלה, הפתיע אותי שלא התייחסו לזה בכלל - זה הרי שימוש כל כך נפוץ שלהם!