♦ פצועי אהבתנו ♦

[טורטיתת]

♦ פצועי אהבתנו ♦

פצועי אהבתנו
מאיר אריאל
מילים ולחן: מאיר אריאל

זהו שיר פצועי אהבתנו
אהבות שהי לנו פה ושם
עד שהתרצתה לנו אהבתנו
ויותר לא הצטרכנו אותם
וגם אנחנו קצת מדוקרים נותרנו
בשדה קטל אהבתנו יחד איתם
זהו שיר פצועי אהבתנו
שאהבו אותנו שאהבנו אותם.

זהו שיר פצועי אהבתנו
ואף על פי שהם לקחו מאיתנו את חלקם
עד שנדע מה לא בסדר איתנו
עד שידעו מה לא בסדר איתם
ואפילו נדמה ששכחו אותנו
ובנו להם בית חם
הם בביתם ואנחנו בביתנו
מדממים דומם.

זהו שיר פצועי אהבתנו
החיגרת על קביים בצורת בני אדם
מוכה וחבולה אך שלמה היא איתנו
עם שובל של חצאים לעצמם
בזבזנים מגושמים מפונקים שכמותנו
דורכים על רגלי זולתם
זהו שיר פצועי אהבתנו
שלא היתה יכולה בלעדם.
חרב אוכלת, חרב פיפיות
אותי אותך אותך אותי את ההוא את ההיא..

 

[sagitarius2]

פצועות

כולנו פצועות ...
אהבנו ונפצענו , כאבנו , דיממנו , התאוששנו , ממשיכות הלאה .
"להבריא " מהאהבה זה תהליך ארוך וכואב .
חלקינו עושות את זה מהר יותר וחלקינו לאט יותר .

למה לעזאזל האהבה היא כמו מחלה שצריך להבריא ממנה , להתאושש ממנה .
למה זה מרגיש כל כך רע כשזה נגמר , ולמה זה נגמר ?
למה פגעו בנו כל כך שזה משאיר לפעמים צלקות למשך שנים ?
למה בניסיונות הבאים אנו נזהרות כל כך , בונות חומות ומסתגרות ,

חוששות להפתח ולהיכוות שוב ?
כי זה כואב כל כך

... סבל בל יתואר

לדעתי ככל שהאהבה חזקה יותר כואב לנו הרבה יותר .

כך גם מידת " ההבראה " , ככל שאת אוהבת פחות , קל לך להתאושש מזה .

אז מי צריכה את זה בכלל ?!!!

!!?
למה צריך בכלל לאהוב ? אולי יותר טוב לבד .... בטוח יותר , שלו יותר .
מה דעתכן ?

 

[סתם אחת מבולבלת]

מיקה

כתבת כל כך רגיש
לצערי אין לי תשובות

 

[sagitarius2]

כי אין תשובות ...

מבולבלת , לפעמים גם אני מבולבלת .... תוהה , שואלת .
לא חובה שתהיינה תשובות לכל דבר ...

 

[סתם אחת מבולבלת]

היה כיף להתבלבל יחד

ואהבתי את מה שכתבת

 

[sagitarius2]

כן כן .... אבל

לא הבעת את דעתך
יכול להיות שלשאלות אין תשובות
אבל גם לך יש בטוח תהיות
נסיון החיים מלמד ש... וכו' .

אולי נתבלבל שוב בעוד מספר שבועות ....( רמז דק )

מיקה

 

[סתם אחת מבולבלת]

חושבת

שזה הרבה לפני מספר שבועות
בטח תקבלי טלפון...


ואני לוקחת לי זמן לחשוב על הדברים
מבטיחה לשתף אותך בתהיות

 

[sagitarius2]

לכבוד הוא לי ...

מצפה לטלפון , סמס , ולא לטלפון שבור , תיווך צד שלישי וכו' ....
כרגע הסלולרי שלי גידל רגליים , נעלם לו .
אבל מי צריך מכשיר כה ישן וחבוט כמו שלי , בטח תיכף יצוץ לו מהיכן שהוא ...

 

[sagitarius2]

נמצאה האבדה ...

!

 

[פאמקי]

אני מרגישה

שפציעות קשרי חברות, פוצעים יותר מקשרי אהבה (זוגית)
כי לרוב, קשרי חברות עמוקים יותר (כמה דברים סיפרת לחברה הכי טובה שלך
אך לא היית מעיזה לספר לזוגה?), ארוכים יותר, נטולי חסמים רגשיים רבים...

 

[טורטיתת]

הסבר, פירוט, תשובה למיקה, תשובה לפאמקי

זאת הסיבה העיקרית שבגללה אני אוהבת מילים, אני סה"כ שמעתי שיר נחמד ברדיו שהתחבר לי לעתיד עבר הווה שלי, חיפשתי את המילים, התחברתי מאוד לתוכן , הבאתי אותם לעולם "לפורום" וכל אחת לקחה את המילים לעולם שלה.

אז כן מיקה כולנו אהבנו ונפצענו, התאוששנו והמשכנו קדימה... אך שכחת דבר חשוב פצע הופך לצלקת וצלקת זה לעד, בכל מגע שלי בצלקת אני מחייכת היום, כן מחייכת לא כואבת, כי לימדתי את עצמי לחייך אל העבר, לזכור מימנו את הרגעים הטובים והיפים בלבד, את הלקח למדתי, את הכאב כאבתי, משם צמחתי וממשיכה לצמוח, וכך גם את אני בטוחה ויודעת.

לאהוב צריך אין כאן שאלה ולא ויכוח - אהבה פתאום היא מתפרצת לא שואלת לא דופקת בדלת.

חברה חכמה מאוד שלי אומרת לי שלמצוא אהבה זה עבודה בלי משכורת הבונוס הוא בסוף.... אז יאלה צאי לעבודה מיקה.

ונכון פאמקי כתבה, שפצעי חברות כואבים יותר, בעצם כואבים ברמה אחרת, למרות הפגיעות, אם אותו חבר/ה חשוב לך והכן הייתה שם חברות של עומק וחברות נפש, החברות תנצח והיא תעצים את עצמה מתוך ההבנה הסליחה צומחים דברים טובים יותר.



(תודה לכל המסמות והמתקשרות אני באמת באמת בסדר השיר דיבר באופן כללי על "פצועות אהבה" בעולם כולו – אז לא עוד פצעים רק אהבה ואושר.)

ד"ש וכן עובדים על הנושא שעליו דיברה מבולבלת: ים...ריח...חול...טוסט...סלט...צ'יפס...מנגל צמחוני... הכל פתוח השמים הם הגבול...רק שלא יהיו קאסמים.

 

[הקסם שבפשטות]

שאלה... תהייה... -

האם אנחנו כואבות את סיומה של האהבה?
לרוב אני ממשיכה לאהוב למרות שנפרדנו...

אז אני כואבת את הפרידה?
אני כואבת את העובדה שהלכו ממני... את "שבירת" העולם שהכרתי...
אני כואבת את הפגיעה באגו.. את העלבון....
אבל
אני כואבת את האהבה?

ואחרי זה....
כשאני סגורה ושומרת על הלב...
זה האגו.... שלא רוצה להעלב שוב
והפחד... ששוב ייפגעו... ששוב יילכו....

אנחנו כואבות את העובדה שהצד השני הפסיק לאהוב?
שוב...
לדעתי מרבית הכאב בפרידה זה לא בגלל "אהבה" אלא
הרבה דברים שנדבקים למילה הזו שקשה לנו לשחרר
כמו ביטחון ו"לא לבד" ותחושה שאני שווה משהו כי אני רצויה בעיניי מישהו...

חושבת שברגע שאני זוכה להבין את כל אלו (אחרי "זמן מה" של בכי ושברון לב ו"כל העולם זבל")
הרבה יותר קל לשחרר... ולהכיל.... ולא לכעוס....

סופ"ש מלא קסם

 

[טורטיתת]

הצד האפל של הפרידה - אובססיה

מסכימה עם כל אשר כתבת קסם.

אך לצערי נשים רבות נופלות קורבן לאישה אשר לא יכולה להכיל את הפרידה, והפרידה הופכת להיות אובססבית ולא נעימה,
גם אני הייתי סוג של קורבן, בהתחלה זה מאד מחמיא לראות אישה משתגעת אחרייך וחושקת בך בכזה טירוף.
אך במשך הזמן הדבר הופך למטרד של ממש. הלואי שנלמד לשחרר... להכיל... להמשיך קדימה ולא נכעס נכאב כי,
אהבה מהנה ואובססיה מענה.

 

[מתוקה 1982]

וואוו פשוט הותרת אותי בלי מילים

יש המון אמת במה שכתבת