ת"ק פרסה

ArchiTomer

New member
ת"ק פרסה

שלום לכולם, שאלתי גם בפורום תרבות עברית ולא נמצאה לי תשובה, אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי במציאת המקור לביטוי ת"ק ות"ק פרסה. אני מבין שהמשפט המקורי הוא "בין אמר ובין עשה ת"ק ות"ק פרסה". מי אמר? מתי? והיכן? אודה לכם אם תוכלו לתת לי רמזים (אגב, חיפשתי בתנך ובתלמוד דרך מכון ממרא ולא מצאתי תשובה). תודה מראש, תומר
 

סלסרו

New member
חפשתי בתקליטור השו"ת של בר-אילן

באופנים רבים והעלתי חרס בידי. המשפט כפי שכתבת אינו מופיע באף אחד מהספרים האלה. או שהמשפט אינו מדוייק, או שאינו מהספרות התורנית.
 

סלסרו

New member
קישור לא עבר. אז אעתיק:

תקליטור פרוייקט השות גרסה 12 פלוס עם אנצ' תלמודית רשימת הספרים והמאגרים בתקליטור  תנ"ך מנוקד ומפרשי תנ"ך -אונקלוס, רש"י, רמב"ן, אבן עזרא, רשב"ם, רד"ק, רלב"ג, מצודת דוד, מצודת ציון  ששה סדרי משנה עם פירושי ברטנורא וריבמ"ץ תוספתא מסכתות קטנות  זוהר ותיקוני זוהר, זוהר חדש  תלמוד ירושלמי  תלמוד בבלי  מפרשי ש"ס: ראשונים: רש"י, תוספות, רי"ף, רא"ש, רמב"ן, רשב"א, ריטב"א, אחרונים :פני יהושע, טורי אבן, גבורת ארי, זרע יצחק, עוד יוסף חי, שפת אמת  מדרשי הלכה-מכילתא דרבי ישמעאל, ספרא, ספרי, מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי, מדרש תנאים  מדרשי אגדה- מדרש רבה, מדרש זוטא, מדרש תנחומא, פסיקתא, דרב כהנא, פסיקתא רבתי, אגדת בראשית, מדרש שמואל, מדרש תהלים, מדרש משלי, סדר עולם רבה, פרקי דרבי אליעזר, תנא דבי אליהו רבה, תנא דבי אליהו זוטא, אוצר המדרשים, ילקוט שמעוני, מדרש ילמדנו, ברייתא דמלאכת המשכן, מגילת תענית,קטעי מדרשים מן הגניזה, שכל טוב, מדרש אגדה, , לקח טוב (ח"א), פתרון תורה  גאונים – שאילתות דרב אחאי גאון, סדר רב עמרם גאון, תשובות (שערי צדק, מוסאפיה–ליק, החדשות–אופק, הרכבי, שערי תשובה, גאונים קדמונים, קורנול), משפטי שבועות, השטרות, הלכות קצובות, החילוקים, רב נטרונאי גאון, הלכות גדולות  ספרי הלכה ומנהג - אבודרהם, האגור, האורה, אור זרוע (א-ג), האשכול, דינא דגרמי, הלכות מהר"י ווייל, כלבו, כפתור ופרח, מגן אבות (למאירי), מהרי"ל (מנהגים), מחזור ויטרי, המחכים, המנהגות, המנהגים (טירנא), מנהגי מהר"ש, משפט החרם, נימוקי ר' מנחם מירזבורק, העיטור, העיתים, על הכל, הפרנס, ראבי"ה, רבנו ירוחם (תולדות אדם), תורת האדם, תשב"ץ קטן, סידור רש"י, פירושי סידור התפילה לרוקח, עבודת הקודש ופסקי חלה לרשב"א, שיבולי הלקט, בעלי הנפש לראב"ד, קרית ספר למאירי  ספרי מחשבה ומוסר (ראשונים): אורחות חיים לרא"ש, אורחות צדיקים, האמונה הרמה, אמונות ודעות, יסוד מורא, הכוזרי, מבחר פנינים, מגן אבות לרשב"ץ על אבות, מורה נבוכים, מרכבת המשנה על אבות, העיקרים, פירוש הרמב"ם לאבות, פירוש רבינו יונה על אבות, שמונה פרקים לרמב"ם, שערי תשובה, תיקון מידות הנפש, חובות הלבבות, דרשות ר"י אבן שועיב  ספרי מצוות - ספר המצוות לרמב"ם עם השגות הרמב"ן, יראים, החינוך  רמב"ם - יד החזקה  טור ובית יוסף  שולחן ערוך (ומפרשים) חלקת מחוקק, ש"ך, מגן אברהם, קצות החושן כולל מפתח נושאים, שערי תשובה, פתחי תשובה (ליו"ד) , ברכי יוסף לחיד"א (לאו"ח)  משנה ברורה וביאור הלכה  קיצור שולחן ערוך 369 ספרי שאלות ותשובות מהגאונים ועד זמננו 26 כרכים של האנציקלופדיה התלמודית ו2 כרכי מפתחות חדש !!! מפתח נושאים מפורט ל כ400 כתבי עת תורניים – 19,000 כותרי מאמרים
 

or99

New member
מחיפוש בגוגל:

הביטוי "חמש מאות פרסה" מופיע ברמב"ן בראשית א,כא: "ויברא אלהים את התנינים הגדולים - בעבור גודל הנבראים האלה שיש מהם אורכם פרסאות רבות, הגידו היונים בספריהם שידעו מהם ארוכים חמש מאות פרסה...". ובמשנה: "הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה". כנראה שהביטוי נוצר רק בהשראה מהמקורות.
 

rhbe

New member
מעניין - והשערה (פרועה)

אני לא בטוח שהכוונה בת"ק פרסה היא לחמש מאות. המספר המקובל (אני חושב שהוא נקרא מספר טיפולוגי) הוא דווקא ארבע מאות. הכוונה היא לא שמדובר ממש במספר ארבע מאות, אלא זה מספר שמשתמשים בו כשרוצים לומר "הרבה". עוד מספרים כאלו הם שישים (60), ושבע (7). ארבע מאות פרסה מופיע למשל: - ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה יצתה בת קול ואמרה מי הוא זה שגילה סתריי (מגילה ג ע"א) - ויאיצו שאני ת"ש מצרים הי' ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה (פסחים ט צ"ד) - לא הספיקו להגיע למחצית החומה עד שנעץ החזיר צפורניו בחומה ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה " (בבא קמא דף פ"ב) - "עמלק" עם לק, שבא ללוק דמן של ישראל ככלב. למה היה עמלק דומה? לזבוב שהוא להוט אחר המכה, כך היה עמלק להוט אחר ישראל ככלב, ארבע מאות פרסה פסע עמלק ובא לעשות מלחמה עם ישראל ברפידים, ע"כ. (ילקוט שמעוני, מדרש על דברים, כי תצא כה) הביטויים המשתמשים בצרוף ת"ק פרסה הם מאוחרים (לא מצאתי מי הראשון). אבל מעניין לציין שהציטוט ממסכת מגילה (הראשון שהבאתי למעלה) מצוטט בהרבה מקומות דוקא כת"ק פרסה ולא כפי שמופיע במקור. זה מוביל אותי לשער שהכוונה באות ק' היא כקיצור למילה מאות שמופיעה במקור, כלומר שת"ק פרסה הוא קיצור לת' מאות פרסה.
 

ArchiTomer

New member
מעניין...

גם אני מצאתי רק את הביטויים המתייחסים ל-ת' פרסה ולכן עלתה השאלה... אם היו רוצים לומר ארבע - מאות, צריך היה להגיד ד'-מאות או ד'ק' פרסה, הלאכן?! השימוש בעברית של ימנו הוא בת"ק פרסה, לא ראיתי בעברית העכשווית ת' פרסה. אם זהו אכן שיבוש מעניין למה הוא התרחש ואם זהו אינו שיבוש - מה מקורו אם כן?!
 

or99

New member
אני לא מכיר שימוש כזה של...

ראשי תיבות. אם אתה מתכוון לציטוטים שמוצאים בגוגל כמו כאן, נראה לי שאלה סתם שיבושים שנובעים מבלבול בין הביטוי בימינו לגמרא במגילה (אגב, אני לא הכרתי את הביטוי. זאת הפעם הראשונה שאני שומע אותו). לי נראה שמכיוון שהשימוש במילה תַק במקום "חמש מאות" נשמע נחמד, וכבר ישנו הביטוי ת"ק על ת"ק אמה (וכך באמת רבים רגילים לבטא אותו בלימוד - ב-"תַק" במקום "חמש מאות"), חיברו ויצרו את ת"ק פרסה.
 

r i n t

New member
ניסיתי גם אני למצוא תשובה

ומה שמצאתי: "פסיעה גסה נוטלת אחד מת"ק ממאור עיניו של אדם" (ברכות)
מאבן-שושן כמובן. א"ש אומר על ת"ק - "המספר חמש מאות מקובל כמספר גוזמא". מסתבר שבדומה ל400, 40 וכו', גם 500 הוא מספר טיפולוגי.
 
למעלה