תשריט מצב קיים

גולי מ

New member
תשריט מצב קיים

(קשור לשאלה בנוגע לטבלה 5)

ביקשו לאוסיף את סימון קו הבניין למרתפים.
במצב בפועל, התקבלה הקלה, שאינה מופיעה בתכנית מפורטת.
את הקו בניין לציין לפי התכנית המפורטת התקפה או לפי המצב הקיים בפועל?

או בקיצור:
"מצב קיים" הוא מצב קיים סטוטורי (תכניות מתאר ותכניות מפורטות בלבד) או מצב קיים בפועל (בהנחה שהוא מאושר ואין חריגות בניה) על-פי היתר ?


תודה
 
מצב מאושר

גולי שלום,
אם תמשיכי לקרוא לו מצב קיים, לא תדעי אף פעם את התשובה. אבל אם תקראי לו בשמו הנכון - מצב מאושר - השאלה מתייתרת.
מדובר על המצב המאושר על פי תכניות סטטוטוריות. ללא הקלות ושימושים חורגים.

בהצלחה
 

גולי מ

New member
אני שמחה על התשובה שלך

אבל אם זה המצב, למה בטבלה 5 כן לרשום את המצב הקיים ולא את המאושר.
זה יוצר סתירה מובנית בין מסמכי התכניתי

ראה תשןבתך בעניין זה עבורי פני מספר ימים
 
סתירה? ועוד מובנית?

הרשי לי להסביר:

שתי תשובותי, זו שמכונה "אני שמחה על תשובתך" וזו המכונה "לא כיף איתך" נובעות מאותו הגיון.
ההגיון הוא שתכנית היא זו שקובעת, אחת ולתמיד, את הזכויות.
אין זכויות-מתכנית-קודמת שאותן יש להוסיף לזכויות-שניתנו-בהקלה וגם לזכויות שנתנתי-עכשיו ולא לשכוח את הזכויות-שעל-פי-פרשנותי-ניתנו-ב-1978.
יש רק את אלה המוקנות מכח תכניתי המוצעת.
הן מכסות את כל המצבים, ואכן יש לציין במפורש אם הן כוללות את הזכויות שנקבעו, למשל, בתכנית גגות כלל עירונית או לא.

כך שהדיון מה היה קודם הוא, מבחינתי, מיותר. ראוי שהתכנית תקבע מה יהיה מהיום והלאה, בהיבטים תכנוניים, ולא תעסוק בהתחשבנות של מה-היה-וראו-כמה-מעט-הוספתי.
היי, אם זה נכון תכנונית, הוסיפי המון. כולם רק ירוויחו מזה.
אני מאמין ומקווה שמוסדות התכנון נגמלו מהרגלם המגונה לקמץ בזכויות. מינהל התכנון די לוחץ עליהם להפסיק זאת.

כך שהמצב המאושר מסביר למעיין בתכנית מה היה, כדי שיבין מה השתנה. ב-ג-ד-ו-ל.
טבלה 5 תסביר לו מה יהיה, ברמה תכנונית ולא ברמה של ראיית חשבון.
...ואת ההקלות ניתן היה - בעבר, וניתן יהיה בעתיד, להוסיף. ללא קשר לקבוע בתכנית.

בהצלחה
 

גולי מ

New member
או קיי. ירדתי לסוף דעתך

תודה על תשובתך.



הרשה לי להתקטן
"טבלה 5 תסביר לו מה יהיה, ברמה תכנונית ולא ברמה של ראיית חשבון."
טבלה 5 היא טבלה "מנחה"?
כלומר, אם ניתנה הקלה, שלא איתרתי (בסופו של דבר, הקלות בניגוד לתכניות אינן סטטוטוריות במובן של שקיפות, ומעקב אחריהן תלוי בניהול ארכיב תקין ברשות), ולא ציינתי אותה, אולם מי שמוציא היתר בניה על-פי הטבלה שאני רשמתי, ובשעת ההיתר מגלה סתירה בין נתוני הטבלה לבין המצב הקיים בפועל, יוכל לטעון שכוונת מגישת התכנית היתה לכלול הקלה זו אילו ידעה עליה, וזו היתה מצויינת בטבלה (שאושרה על-ידי ועדות התכנון) ועל-כן ניתן להוציא היתר בניה....
זה נראה לי קצת בעייתי בראי המציאות, פתוח להתנגדויות ערר ועתירות של השכנים

כמתכננת, אני מוקירה את השינוי בגישה.
בפרקטיקה, קשה לי לראות את זה קורה
 
טבלה חמש

גולי שלום,

לא ניסחתי את דברי באופן ברור. לא, טבלה חמש איננה מנחה. היא מאד מאד מחייבת.
אבל מה שייכתב בה, ויהיה מחייב, צריך לנבוע משיקולים תכנוניים, ולא משיקולי ראיית חשבון.

כאשר כתוב שבמגרש מסוים מותרים 136.7 אחוזי בניה, זו עדות מובהקת לכך שמדובר בשיקול של ראיית חשבון, ולא בשיקול תכנוני.
אז אם לא הבהרתי את עצמי עד כה, אנסה שוב:
תכנון. אנחנו עוסקים בתכנון. מוסדות התכנון עוסקים בתכנון. תכניות עוסקות בתכנון. מערכת התכנון עוסקת ב....תכנון. נכון. יופי נחמה.
תכנון זה לקחת מגרש, להעריך מה וכמה ראוי - בהיבט העירוני/שכונתי - לבנות בו, ולקבוע זאת בתכנית.

לא-תכנון זה לחשב כמה הותר קודם, פלוס הקלות, פחות שטחי שירות, פלוס תכנית גגות, פחות שטח שנבנה שלא כחוק, ואז מוסיפים לזה את השטח של סגירת המרפסת של גב' לוי, וככה מקבלים את זכויות הבניה הראויות.
וואלא? באמת? הלזה ייקרא תכנון? מוסדות תכנון? תכנית?

בהצלחה
 
למעלה