תשפטו אתם

[היש חיים אחרי האהבה]

תשפטו אתם

אני אשפוך את הכל כאן כי יש לי הרבה עם מי לדבר אבל אין לי עם מי אין טעם לכלום כבר, עד שאמצא שקט נפשי, חשבתי שאם אוציא את זה אחרי שנתיים שזה בלב אולי, אולי אז אנוח קצת... אני בן 30 נשוי פלוס 1 לפני שנתיים וקצת הייתי במצב נוראי ביותר עם אשתי, אחרי שניסינו ולא הלך הגענו לרבנות, בזמן הזה חייתי בבית, וכל אחד חיי את חייו אבל לחוד. קצת אחרי שפתחתי תיק ברבנות הכרתי אותה...אקרא לה מורן לצורך העניין. בחורה יפהפייה, מדהימה, מלאך שמהלך בנינו בני האדם. בהתחלה דיברנו ולאט התפתח הקשר. מהרגע הראשון סיפרתי לה שאני נשוי וגם בהליך של פרידה, לא הסתרתי כלום. הזמן עבר, התאהבנו, עברו שנתיים מדהימות, ואפילו מבלי לריב אפילו פעם אחת הייתם מאמינים? לאחרונה עשיתי חשבון נפש עם עצמי והחלתטי להשאר למען ילדי ולא לפרק את המשפחה, אשתי הסכימה גם היא. לפני שבוע לקחתי את מורן ישבנו סיפרתי לה מבלי לשקר, לסלף, או לנסות לרכך את המכה. אמרתי לה שאני חוזר למשפחתי.... למה עשיתי את זה? הרי אני לא אוהב את אשתי!!! אני לא יכול לתאר את חיי בלי מורן!!! מהיכן אזרתי את הכח והאומץ לדבר איתה על זה בכלל? חשבנו שכבר לא נפרד לעולם. ישבנו באותו ערב ובכינו במשך 3 שעות ברציפות כשאנחנו מחובקים חזק ומבלי לעזוב. אני בוכה אפילו כרגע אני לא מכיר את עצמי כבר, שאני אבכה? למה עזבתי אותה לבדה? האם זה צודק לוותר על אהבה כזו מושלמת למען ילדי? אני לא מתפקד...אני הולך מת, בעבודה, בבית, ברחוב... החלטנו אני ומורן שלא נדבר בטלפון, לא sms כלום המרחק הזה ממנה גומר אותי

 

[באבא ברוך]

../images/Emo45.gifמהלך נכון

 

[כמו שבאתי]

מנסיון....

זה לא ניגמר, ואם אתה חושב שתצליח לשקם את יחסייך עם אשתך בגלל הילד, אשרייך, שלא תבין, הלוואי שתשקם את חיי הנישואים, הכי כואב לראות משפחות מפורקות, אבל כמו שאני מכירה את המציאות, זה לא משהו שיקרה. ועצם זה שהחלטת להתרחק ממורן, רק יגביר את עוצמת האהבה שלך אליה ואז כבר לא יעניין אותך לשקם בשביל הילד.... כ"כ מכירה את זה... מה שלא יהיה, המון בהצלחה

 

[דניאל1958]

../images/Emo50.gifמכל הלב

אני מבין שקשה לך אך הצעד נכון במידה ומחליטים לא לפרק את המשפחה אז עשית צעד בכיוון הנכון

 

[adam33]

חזק ותתחזק

כן יודע מה זה לצאת מקשר "אחר"... ולא משנה מי זה שגורם לפירוקו ולא משנה מאיזשהי סיבה... קודם כל יודע שקשה לך..אבל האמן לי שלא שווה להתפרק ולהשבר לרסיסים במיוחד שאתה יודע שזה קורה רק לך בגלל שאתה אדם רגיש ומיוחד.. זה מהפאן של הפרידה ... ביחס למשפחה שלך...כן זו דילמה גדולה מה שווה יותר האושר שלך הפרטי או של אנשים שקשורים בך.. הרי ברור שהאושר הפרטי שלך יותר חשוב.. אבל אנחנו בחיים עושים דברים לא ברורים... ואנחנו מתרצים אותם בדברים אחרים שמקובלים על הכלל.. כי הרי ברור שהילדים יותר חשובים וברור שאתה צריך ל"שקם" את היחסים... אבל ישנה הרי בעיה..וקונפליקט... הילדים מולך.. הזוגיות הקודמת לבין הזוגיות החדשה... אני היתי אומר לך שבעצם אתה צריך לבחון את שתי הדרכים כי אחרי זה כל החיים שלך תצטער שפספסת זוגיות אחרת ויותר טובה.. קודם כל כעת אתה נתקת את הקשר ואתה בשל כעת לראות כיצד ניתן אם בכלל לאחות את הקרעים בינך לבין אשתך .. יחד עם זאת.. אני מאחל לך שמורן תחכה לך וכן תבין שבעצם אתה מנסה משהו לא בשביל הילדים אלא בשבילך קודם..אם תצליח אזיי הילדים הרויחו ואשתך הרויחה וגם אתה..אם תפסיד ויתברר שהזוגיות נועדה לכשלון גם ולמרות שהשתדלת.. אם מורן אוהבת אותך היא תחכה לך ואז תזכה בשוגיות אחרת שכל כך רצית.. אני ראלי..אני פשוט יודע איך זה.. ומבין את הכאב שלך..אצלי הוא היה הרבה יותר אבל ב"ה...נסתרות דרכי האל בכל מה שקורה... בהצלחה ..

 

[היש חיים אחרי האהבה]

כ"כ נכון dam33a תודה לכולכם

 

[אוריתוש היחידה]

כנס!

אני כל כך מבינה לליבך! ומבינה את הבחירה שקיבלת! אבל אני לא ממש חושבת שעשית צעד נכון כמו שאחרים חושבים. אתה חושב על הילד אבל הילד הזה יגדל, ואז מה??? הגירושים בסוף יגיעו! האם שווה לך לאבד את מורן לצורך העניין? הרי חיי הסקס שלך יהיו נטולי אהבה או שתחפש בחוץ מה זה יתן לך. אתה מנסה לחזור למען הילד אבל הילד יגדל בבית ללא חום ואהבה של אב ואם וירגיש את המטח בינכם ומה ככה הוא ילמד לגדול, גם הוא לתוך אהבה קרה. אני לא יודעת עם הבחירה שלך נכונה, אתה יכול לחיות עם מורן ולהקים איתה משפחה ולהיות בקשר עם הילד לא חסרים משפחות כאלה למה אתה צריך לקבור לעצמך את החיים מעכשיו! הילד יגדל ויבין. בכל אופן אני מאחלת לך בהצלחה. וזכור נסתרות דרכי האל אולי מורן היא המזל שלך אל תחסום אותו. שיהיה לך בהצלחה. אורית.