תשעה באב

שמחה37

New member
תשעה באב

יום עם אנרגיות כבדות באויר(ככה אני מרגישה) ביום הזה איבדנו במלחמת לבנון השניה את יוני שרעבי ז"ל חבר ילדות של אחי ובן בית אצלנו.
לזכרו יהי זכרו ברוך. חוץ מזה לצמים ביננו שיעבור הכי קל שאפשר יום טוב שמחה
 
ט' באב הוא יום אסונות מדורי דורות

אסונות פרטיים או לאומיים קרו ביום זה לאורך כל היסטוריית העם היהודי כל אחד מאיתנו כואב בדרך שלו ביום כזה אירועים היסטוריים שקרו ביום זה ב'תמ"ט - חטא המרגלים במדבר ג'של"ח - חורבן בית המקדש הראשון (השני כמה עשרות שנים לאחר מכן) ג'תתצ"ה - חורבן ביתר הקמתה של איליה קפיטולינה במקומה של ירושלים וסיום מרד בר כוכבא ה'רנ"ב - גירוש ספרד ה'תרע"ד - פרוץ מלחמת העולם הראשונה ה'תרפ"ט - פרוץ מאורעות תרפ"ט אסור לנו לשכוח הצום קשה לי מאוד היום כבר אתמול בערב הרגשתי צמא והתחילו בחילות באמצע הלילה גם עכשיו מצבי לא משהו... מקווה לעבור את זה בשלום צום קל ומועיל לכולם
 

אופירA

New member
מנהל
אם מרגישים רע, צריך להתקשר לבית הוראה

אם את מרגישה רע, באופן שיתכן שנכנסת להגדרת חולה, כדאי להתקשר לבית הוראה ולשאול אם את לא צריכה לשתות, ולהפסיק את הצום (טל' בית הוראה של הרב גרוס 24 שעות ביממה 073-7246000). אם את צריכה לשכב במיטה מרוב ההרגשה הרעה, את בהגדרת חולה, וצריכה להפסיק הצום.
 
תודה אופירה אבל יכולה להתמודד עם זה

עם הטבעת שעושה לי צרות לפעמים היו לי ימים יותר רעים מאלה אז כרגע המצב לא חמור עד כדי כך אני שוכבת כן, אבל בגלל שאני לא עובדת ורגילה לא לעשות כלום בט' באב לא בגלל שאני לא מסוגלת לקום הכל יהיה בסדר נשארו רק 9 שעות...מה זה לעומת חורבן הבית?
 

אופירA

New member
מנהל
אם אינך חייבת לשכב - ברור שזה לא ההגדרה

אם זה נסבל, ברור שאין חובה (והיתר) להפסיק את הצום. אצלי אין צום. במשך החיים יותר מידי דברים הפכו להיות בלתי נסבלים, עד שקיבלתי פטור מתוספות. אני צמה בימי כיפור בלבד, ועוברת את הגיהנום הלוך וחזור. כרגע אני בבית, ללא מעש ותכלית - גיהנום בפני עצמו, בלי שום צורך בתוספת. נחמה פורתא יש לי - יכול להיות יותר גרוע, ב"ה. מקווה לנפלאות מהשינוי התרופתי, שעדיין בעיצומו של תהליך מורכב.
 
אופירה יקרה

צר לי מאוד לקרוא מה שכתבת ואני מקווה שתצאי במהרה מימי בין המיצרים האלה. איך אומרים - אחרי החגים יתחדש הכל. באהבה
 
תיקונצ'יק: בית המקדש השני נבנה 70

שנה אחרי החורבן והיה בנוי 420 שנה (יש כמה דעות, אבל בערך) ככה שבית המקדש השני נחרב יותר מ-400 שנה אחרי הראשון. חוץ מזה תרגישי טוב. אני מרגישה ברוך השם בסדר.
 
נראב לי אפילו 650 שנה אחרי (לא התכוונתי שהיה)

תודה רונה אני מרגישה יותר טוב עכשיו שהבחילות עברו לי בעוד שעתיים נתחיל בהכנות אוכל מסורתי של התוניסרים למוצאי ט באב
 
טוב ידוע שאשכנזים לא אוכלים מעניין :p

קוראים לתבשיל של מוצאי ט' באב "חלאלם" HLALEM מכינים פתיתים עם סולת מים ומלח (או שקונים מוכן לעצלנים כמונו) בתבשיל יש הפתיתים האלה פולים קטנים ללא קליפה בחצאים עדשים ירוקים והכל ברוטב עגבניות זה נראה כמעט כמו התמונה המצורפת אבל בלי האפונה אתמול בערב לסעודה מפסקת אכלנו קוסקוס סולת + מרק ירקות ובו שמו ביצים מקושקשות וליד זה ביצה קשה זה לא היה ממש המנהג שלנו אבל בשנים אחרונות אבא שלי חזר לזה (עם הגיל הוא חוזר למנהגים של הילדות ששכח!!)
 
מותק, אמא שלי טוניסאית! ../images/Emo6.gif

וסבתא שלי היתה מכינה חלאלם כל ט' באב- עכשיו הזכרת לי. נראה לי שהיום היא כבר לא מכינה. אבל אני זוכרת אותה מגלגלת פיסות בצק קטנות כמו פתיתים ושמה אותם לייבוש על המסננת של הקוסקוס! ובערב היה תבשיל
 
תשעה באב זה יום מוזר לי

כל השנים והשנה עוד יותר. אני משרוולת טריה אחרי 3 שבועות. כך שלשתות אני חייבת. כל השנים תשעה באב היה מוזר. תקוע אמצע חופש, בעצם מותר לעשות הכל, להסתובב, ללכת לעבודה, לעשות עבודות בית, הכל. אבל צום. לדעתי הוא צום לאומי יותר מאשר צום דתי ואם תרצו - לאומי דתי אבל כל אחד לוקח את היום הזה לכיוון שלו. לאומי דתי בטח לא נשמע היום מה שאני מתכוונת אליו כך שזה בהחלט נתון לפרשנויות. מה שכן אני בבית, מרוכזת עם עצמי, סוג של חשבון נפש. בעבודה כל השנים התעקשתי לקחת את תשעה באב כיום בחירה, לא יום חופש. יום כזה לא צריך להיות על חשבוני. סוג של שיגעון פרטי. הייתי עושה מהומות אלוהים בשנים שלא אישרו לי לקחת בו יום בחירה. מה שיותר מוזר זה שחגיגות החופש בעצם מתחילות שבוע הבא, כירושלמית יש מלא פעילויות בירושלים, חוצות היוצר, פסטיבל בובות, עפיפוניאדה, ומה לא, ואני מתכוונת לצאת לבלות עם הבנות שלי ועם בעלי ותשעה באב ממש לא מתאים לתכנן פעילות כזאת אבל זה ככה. בעצם כל החגים שלנו זה ככה. עצב ושמחה, זיכרון ותקומה וכך מעגל החיים נמשך עד - ראש השנה ומעגל חדש של סיום והתחלה. תשעה באב וכל שלושת השבועות מסמלים לי בעצם פסק זמן , בין סוף שנה לתחילתה. סוג של ימי בין המיצרים. סוג של תקופת מעבר. מין זמן לימבו כזה, בין הדמדומים. שלא מתכננים שום דבר, שלא מטיילים יותר מידי, שלא חוגגים. את הניתוח שלי עשיתי בשבוע השני של ימי בין המיצרים ומבחינה זו הוא באמת התאים לתקופה הזאת, כי גם הוא סוג של מעבר לדרך חדשה. גם לי קרו לא מעט דברים בתקופה הזאת, אבא שלי עבר אירוע מוחי ואמא שלי שבר בכתף ולא פשוט בכלל, ואיך דודה שלי התבטאה: הפסקתי את החיים. גם אני עשיתי סוג של הפסקה וזה לדעתי הזמן הכי מתאים לזה.
 
למעלה