תשמעו איזה איכסית אני...

אפרסקה

New member
תשמעו איזה איכסית אני...../images/Emo46.gif

כרגע נולדה לי שמכרה שלי ילדה בלידה מאוד קשה, התינוקת היתה במצוקה רצינית אבל עכשיו ב"ה היא בסדר. ומיד אחלתי מזל טוב והמון ברכות ואושר... אבל ברגע שסגרתי את הטלפון חטפתי קנאה... לא פיר! מה איתי? ולמה אני אומרת שאני מגעילה? כי מגיע לה מזל טוב, והעיקר שהכל הסתיים בשלום, ואני שונאת שאני נעשית קטנונית. ואני מאוד מקווה שלא אגיע למצב בו אני לא יכולה לשמוח בשביל אחרים. זהו.
 

m i c h a l y

New member
אפרסקה יקרה

הרגשות השליליים העולים בנו (עייני בשרשורים קודמים ותראי איזה מגעילה אני....
) הם חלק מהעניין. אמנם היינו בשמחה מוותרות על זה אך אילה הן הנסיבות, ואילו התחושות שעולות. חשוב מאוד (לדעתי) לא להתכחש לרגשות המכוערים האלה, כי רק ככה נוכל לדעת שהם לא משתלטים עלינו..... צריך להודות בקיומם, לדעת שהם קיימים בנו כרגע ולקוות שלא נהפוך למפלצות אמיתיות.... מיכל.
 
את בכלל בכלל בכלל לא

זה טבעי, את שמחה בשמחתה, ורוצה להיות במקום שלה. מה יותר טבעי מזה? אל תכעסי על עצמך יותר מדי. זה פשוט לא מועיל לשום דבר. בקרוב אצלך
נעמה
 
ברוכה הבאה למועדון הקנאיות../images/Emo24.gif

כנראה שכולנו עוברות את זה (ראי שרשור מהבוקר ) אבל המזל הוא שאנחנו שוכחות מהר וחוזרות לשיגרת "פעילות מבצעית) .....מתפללת בשם כולנו!~
 

פּוֹנְג

New member
סליחה אבל ...

את לא אמרת לה שאת מקנאה, את לא סגרת לה את הטלפון בלי לומר לה מזל טוב ולשמוח בשמחתה את בסך הכל עשית חשבון עם עצמך והקנאה עלתה וצצה. קנאה שכזו אינה אומרת למה לה יש, אני רוצה את מה שיש לה. אלא אומרת גם אני רוצה. הקנאה שלך לא פוגעת במאום באושר שלה. והיי, גם לך יהיה. וכשלך יהיה תהיי בטוחה שיהיו כאלו שישמעו על זה ויבכו אחר כך לכרית שלהן.
 

מעיןבר

New member
בואי אני אספר לך עלי.

אנחנו התחלנו לנסות באוגוסט 2001 ובספטמבר היתה לי ההפלה הראשונה. השמכנו לנסות ובינואר נודע לי שגיסי וגיסתי מנסים גם הם. בפברואר, כאשר חגגנו את יום ההולדת שלנו (יש לנו בהפרש של 3 ימים) נודע לי שגיסתי בהריון, פעם שניה שהיא רק הפסיקה גלולות והכל הצליח. אותו ערב היה לי עצוב מאוד ודי נהרס (למרות ש"שמרתי פאסון"). באפריל היתה לי הפלה נוספת ומיד אח"כ היתה לגיסתי סקירה מוקדמת בה מבררים את מין העובר. היות שכבר היה לה בן היא רצתה מאוד בת, יום לאחר הסקירה התקשרו לספר לי שיש עוד בן בדרך... את לא יכולה לתאר לעצמך איך שמחתי "שלא הכל הולך לה בקלות". כמובן ששמחתי באמת ובתמים על כך שהתינוק בריא, אבל היתה תחושה אמיתית של שמחה קטנה לאיד. אח"כ גם הגיעו ייסורי המצפון... את הריוני גיליתי יומיים לפני שהיא ילדה ובברית כבר ידעתי שגם גיסתי השניה בהריון (מתקדמת ב- 5 שבועות לפני). השמחה היתה מושלמת כשנודע לנו שיש לנו בנות...
 

אפרסקה

New member
יום חדש, ואני משתדלת להיות יותר

חיובית, אחרי שאתמול בערב הייתי בדאון רציני. תודה על העידוד!
 
זה טבעי לקנא

בס"ד כל עוד יש לך צביטה קטנה בלב על כך שלאחרות יש ולך אין אז זה בסדר, אבל שזה לא יהיה כפייתי ותיכנסי לסרטים ועל כל מעוברת שתראי ברחוב תתחילי לבכות. מאחלת לך ב מ ה ר ה הריון קל ובריא.
 
למעלה