תשוקות, רצון וסבל
אנו מלאים בתשוקות העולות ללא כל שליטה, ולאחר זמן מה מתחלפות בתשוקות אחרות.
אנו אוהבים לבלבל ולהחשיב תשוקות אלה כרצונות.
לאמתו של דבר, כדי לפתח את הרצון שלנו, עלינו להתנגד לכל מה שנחשב על ידינו כרצון.
כלומר להתנגד לתשוקות אלו.
דמיינו לכם, דבר מה הגורם לכם להשתוקק אליו, זה יכול להיות ברמה השכלית, רגשית, תנועתית או אינסטינקטיבית.
התגובה הראשונה תהיה תמיד הניסיון להשיג ולמלא את אותה תשוקה.
במקרה שאנו לא יכולים למלא את התשוקה, יווצר חיכוך: אני משתוקק, אבל לא יכול.
החיכוך שלא פוסק מיד, כיוון שאין בידינו כל דרך למלא את התשוקה, יוצר אנרגיה.
כעת אנו מלאים באותה אנרגיה הגורמת לסבל - חוסר מנוחה וחוסר נעימות שכלית או רגשית או תנועתית או אינסטינקטיבית… או משולבת.
כמה זמן יכול האדם לחיות עם אותה ״תחושה לא נעימה בתוכו? כמה זמן יכול הוא להכיל את הסבל?
מהר מאוד, ימצא האדם הסובל דרכים מקוריות במיוחד לבזבוז אותה אנרגיה הגורמת לו לסבל.
הדרך המקורית ביותר והיעילה ביותר היא ביטוי רגש שלילי.
כלומר, במקרה של סבל כזה או אחר, לא יאחרו להגיע גם רגשות שליליים, ואחריהן גם הביטוי: כעס, רחמים עצמיים ועוד…
ניתן לבדוק דברים אלה בצורה פשוטה מאוד, אפילו ברמה של לא לפתוח מזגן בחום הקיץ.
אז כיצד אנו יכולים להשתמש בכל זה לטובתנו?
נחזור רגע לתשוקה, ונניח שמתעוררת תשוקה שאין אנו יכולים למלא, והדבר יוצר חיכוך…
האם נוכל להתחיל לעשות משהו מהשלב הזה?
יש להניח שלרוב בשלב זה ההזדהות כבר תהיה כה עמוקה שאפילו לא נזכור שיש באפשרותנו לעשות משהו.
אבל הכל תלוי בגישה, אם נכין את עצמנו להתמודדות ונצטייד בגישה מתאימה, הדברים יכולים להשתנות לטובתנו.
הגישה הנכונה היא לנסות להתבונן בתשוקות ולהתנגד להן כבר מהשלב הראשוני.
ההתנגדות הזו מתחילה ליצור בתוכנו רצון קטן, אשר יכול להתפתח ולהתחזק בכל פעם שננסה להתנגד.
במצב זה, נוכל לראות כיצד נוצר החיכוך, וכיצד עולה הרגש השלילי במטרה לבזבז את האנרגיה.
אם נלמד לא לבטא את הרגש השלילי, יבצר מצב מעניין בו נוכל לראות את הסבל שלנו.
בדך כלל אנו לא מצליחים לראות את הסבל, כיוון שאנו עסוקים כל כך באותו רגש שלילי.
וזו בדיוק המטרה של הרגש השלילי, ״להעלים״ את הסבל, כך חושבת המכונה שהיא בורחת מהסבל…
במצב זה, אנו יכולים אף להפיק תועלת מהאנרגיה שגרמה לסבל, אנו יכולים להתמיר אותה.
הרי הצלחנו שלא לבזבז אותה, והאנרגיה עדיין קיימת, כעת אם נדע כיצד להתמיר אותה נוכל לתעל אותה למטרות כמו ערות.
אנו מלאים בתשוקות העולות ללא כל שליטה, ולאחר זמן מה מתחלפות בתשוקות אחרות.
אנו אוהבים לבלבל ולהחשיב תשוקות אלה כרצונות.
לאמתו של דבר, כדי לפתח את הרצון שלנו, עלינו להתנגד לכל מה שנחשב על ידינו כרצון.
כלומר להתנגד לתשוקות אלו.
דמיינו לכם, דבר מה הגורם לכם להשתוקק אליו, זה יכול להיות ברמה השכלית, רגשית, תנועתית או אינסטינקטיבית.
התגובה הראשונה תהיה תמיד הניסיון להשיג ולמלא את אותה תשוקה.
במקרה שאנו לא יכולים למלא את התשוקה, יווצר חיכוך: אני משתוקק, אבל לא יכול.
החיכוך שלא פוסק מיד, כיוון שאין בידינו כל דרך למלא את התשוקה, יוצר אנרגיה.
כעת אנו מלאים באותה אנרגיה הגורמת לסבל - חוסר מנוחה וחוסר נעימות שכלית או רגשית או תנועתית או אינסטינקטיבית… או משולבת.
כמה זמן יכול האדם לחיות עם אותה ״תחושה לא נעימה בתוכו? כמה זמן יכול הוא להכיל את הסבל?
מהר מאוד, ימצא האדם הסובל דרכים מקוריות במיוחד לבזבוז אותה אנרגיה הגורמת לו לסבל.
הדרך המקורית ביותר והיעילה ביותר היא ביטוי רגש שלילי.
כלומר, במקרה של סבל כזה או אחר, לא יאחרו להגיע גם רגשות שליליים, ואחריהן גם הביטוי: כעס, רחמים עצמיים ועוד…
ניתן לבדוק דברים אלה בצורה פשוטה מאוד, אפילו ברמה של לא לפתוח מזגן בחום הקיץ.
אז כיצד אנו יכולים להשתמש בכל זה לטובתנו?
נחזור רגע לתשוקה, ונניח שמתעוררת תשוקה שאין אנו יכולים למלא, והדבר יוצר חיכוך…
האם נוכל להתחיל לעשות משהו מהשלב הזה?
יש להניח שלרוב בשלב זה ההזדהות כבר תהיה כה עמוקה שאפילו לא נזכור שיש באפשרותנו לעשות משהו.
אבל הכל תלוי בגישה, אם נכין את עצמנו להתמודדות ונצטייד בגישה מתאימה, הדברים יכולים להשתנות לטובתנו.
הגישה הנכונה היא לנסות להתבונן בתשוקות ולהתנגד להן כבר מהשלב הראשוני.
ההתנגדות הזו מתחילה ליצור בתוכנו רצון קטן, אשר יכול להתפתח ולהתחזק בכל פעם שננסה להתנגד.
במצב זה, נוכל לראות כיצד נוצר החיכוך, וכיצד עולה הרגש השלילי במטרה לבזבז את האנרגיה.
אם נלמד לא לבטא את הרגש השלילי, יבצר מצב מעניין בו נוכל לראות את הסבל שלנו.
בדך כלל אנו לא מצליחים לראות את הסבל, כיוון שאנו עסוקים כל כך באותו רגש שלילי.
וזו בדיוק המטרה של הרגש השלילי, ״להעלים״ את הסבל, כך חושבת המכונה שהיא בורחת מהסבל…
במצב זה, אנו יכולים אף להפיק תועלת מהאנרגיה שגרמה לסבל, אנו יכולים להתמיר אותה.
הרי הצלחנו שלא לבזבז אותה, והאנרגיה עדיין קיימת, כעת אם נדע כיצד להתמיר אותה נוכל לתעל אותה למטרות כמו ערות.
