"תשובת חלום"
אתמול שאלתי "שאלת חלום".
השאלה ששאלתי לא הייתה שאלה מוגדרת,
היא הייתה שאלה כללית:
שאלה על סדר העדיפות הכי משמעותי בשלב
זה של חיי.
למרות שלא הייתה זו שאלה מוגדרת, שאלתי אותה
בכל ישותי, מנהמת ליבי –
עד כדי כך, שלמענה אף הקדמתי ללכת לישון
(שינה נכונה מגבירה את יכולתנו לזכור חלומות).
להפתעתי הטובה התעוררתי עם ההבנה הבאה
שאת תוכנה ופיתוחה אציג בפניכם עכשיו:
תתייחס לחייך כאילו הם טקסט שאתה כותב.
כאשר ארבעה דרגות/פאזות של מודעות,
מהקונקרטי למופשט, יעזרו לך לכתוב את החיים
בצורה מסודרת.
הדרגה הראשונה ("סוּר מֵרָע"), היא הפניית תשומת הלב
במטרה להימנע מהשגיאות הגסות הקונקרטיות
והכמעט אוטומטיות.
בתוך הטקסט - הן מתבטאות בשגיאות כתיב, ציון תאריכים
לא נכונים, ייחוס שמות מוטעה וכד'.
בתוך החיים - הן מתבטאות בהיתקלויות ובנפילות,
בהפרזות ובהתמכרויות. הן קורות בתחום הפיזי
כמו בתחום המוסרי. עליהם חל הציווי: "ונשמרתם מאד
לנפשותיכם" שזה אומר, השגחה, השגחה ועוד פעם
השגחה! בקיצור: סור מרע.
הדרגה השנייה ("וַעֲשֵׂה-טוֹב") , היא בחירת הנושאים/
בחירת התכנים שברצוני להעלות, שברצוני לממש.
כאן נכונה לי אכזבה. שכן בסתר לבבי קיוויתי שאם אקבל
תשובת חלום, יהיה בתוכו רמז לנושא ולתוכן הרצוי והראוי,
או אם להגיד את זה במפורש הרמז שלו קיוויתי
הוא לא פחות מגילוי היעוד שלי...
אולם משזה לא קרה וקיבלתי את התוכנית המסודרת
הזאת – הרי שדווקא התוכנית הזאת מהווה רמז עבורי:
כי שום ייעוד שוב לא ייראה לי מהשמיים.
אומנם קיוויתי מאד...
בעבר הייתי צריך להתבונן בעד משקפת בעלת שבע
עדשות לבדוק אם ראיתי משהו...
ואילו היום ראייתי נחלשה וגם שבעים ושבע עדשות
לא יעזרו לי לראות...
על כן קיוויתי מאד, שלפחות היום, לעת זיקנתי..
יראו לי ייעוד.
אבל, הלקח מכך שלא הראו לי נלמד, והוא:
ייעוד מחפשים עד שמוצאים. גם אם חיים שלמים עברו,
אין לנוח מיגיעת החיפוש.
שכן, אולי התקווה שביגיעה ייעוד היא.
ובמילותיו של משורר התהילים: :
" קַוֵּה אֶל ה', חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה אֶל ה'"
הדרגה השלישית (" בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם"), עניינה בארגון הנושאים
והתכנים בצורה אינטגרטיבית בתוך הטקסט–
כאן תשובת החלום מלמדת, מההקבלה של הטקסט
אל החיים, את האפשרות שהצבת נושא אחד לפני נושא
שני לא נקבעת רק על פי עדיפותו של האחד על השני,
אלא גם על פי השתלבותו עם נושאים אחרים.
(אני יודע שללא הבאת דוגמא מעשית הערך של הדברים
הללו מוטל בספק. אך אין לי דוגמא טובה ברגע זה.
במשך הזמן אחשוב על דוגמא. ואם יש למישהו דוגמא
טובה, הוא מוזמן להציגה).
הדרגה הרביעית ("וְרָדְפֵהוּ"), היא חזרה על הטקסט
בנסיבות אחרות, עם ראייה חדשה ופרשנות חדשה,
שנותנת לטקסט משמעות יותר אופטימית, יותר מעניקה
ומספקת.
על החיים כמו על הטקסט אפשר להסתכל מכמה
נקודות מבט, כאשר עם שינוי נקודת המבט יכולה להתקבל
תמונה בגוון מעט שונה וקומפוזיציה שיכולה להתקבל
מעט אחרת - המעט הזה לפעמים הוא הרבה כשהוא
בא ומשנה את מצב הרוח.
באופן מעשי זה אומר לחזור והתבונן על היום שעבר,
גם אם הוא לא עבר טוב..
ועל התקופה שעברה גם אם היא לא עברה טוב..
בראייה מנחמת ומעניקה תיקווה.
שלכם,
פרי מגדים
אתמול שאלתי "שאלת חלום".
השאלה ששאלתי לא הייתה שאלה מוגדרת,
היא הייתה שאלה כללית:
שאלה על סדר העדיפות הכי משמעותי בשלב
זה של חיי.
למרות שלא הייתה זו שאלה מוגדרת, שאלתי אותה
בכל ישותי, מנהמת ליבי –
עד כדי כך, שלמענה אף הקדמתי ללכת לישון
(שינה נכונה מגבירה את יכולתנו לזכור חלומות).
להפתעתי הטובה התעוררתי עם ההבנה הבאה
שאת תוכנה ופיתוחה אציג בפניכם עכשיו:
תתייחס לחייך כאילו הם טקסט שאתה כותב.
כאשר ארבעה דרגות/פאזות של מודעות,
מהקונקרטי למופשט, יעזרו לך לכתוב את החיים
בצורה מסודרת.
הדרגה הראשונה ("סוּר מֵרָע"), היא הפניית תשומת הלב
במטרה להימנע מהשגיאות הגסות הקונקרטיות
והכמעט אוטומטיות.
בתוך הטקסט - הן מתבטאות בשגיאות כתיב, ציון תאריכים
לא נכונים, ייחוס שמות מוטעה וכד'.
בתוך החיים - הן מתבטאות בהיתקלויות ובנפילות,
בהפרזות ובהתמכרויות. הן קורות בתחום הפיזי
כמו בתחום המוסרי. עליהם חל הציווי: "ונשמרתם מאד
לנפשותיכם" שזה אומר, השגחה, השגחה ועוד פעם
השגחה! בקיצור: סור מרע.
הדרגה השנייה ("וַעֲשֵׂה-טוֹב") , היא בחירת הנושאים/
בחירת התכנים שברצוני להעלות, שברצוני לממש.
כאן נכונה לי אכזבה. שכן בסתר לבבי קיוויתי שאם אקבל
תשובת חלום, יהיה בתוכו רמז לנושא ולתוכן הרצוי והראוי,
או אם להגיד את זה במפורש הרמז שלו קיוויתי
הוא לא פחות מגילוי היעוד שלי...
אולם משזה לא קרה וקיבלתי את התוכנית המסודרת
הזאת – הרי שדווקא התוכנית הזאת מהווה רמז עבורי:
כי שום ייעוד שוב לא ייראה לי מהשמיים.
אומנם קיוויתי מאד...
בעבר הייתי צריך להתבונן בעד משקפת בעלת שבע
עדשות לבדוק אם ראיתי משהו...
ואילו היום ראייתי נחלשה וגם שבעים ושבע עדשות
לא יעזרו לי לראות...
על כן קיוויתי מאד, שלפחות היום, לעת זיקנתי..
יראו לי ייעוד.
אבל, הלקח מכך שלא הראו לי נלמד, והוא:
ייעוד מחפשים עד שמוצאים. גם אם חיים שלמים עברו,
אין לנוח מיגיעת החיפוש.
שכן, אולי התקווה שביגיעה ייעוד היא.
ובמילותיו של משורר התהילים: :
" קַוֵּה אֶל ה', חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה אֶל ה'"
הדרגה השלישית (" בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם"), עניינה בארגון הנושאים
והתכנים בצורה אינטגרטיבית בתוך הטקסט–
כאן תשובת החלום מלמדת, מההקבלה של הטקסט
אל החיים, את האפשרות שהצבת נושא אחד לפני נושא
שני לא נקבעת רק על פי עדיפותו של האחד על השני,
אלא גם על פי השתלבותו עם נושאים אחרים.
(אני יודע שללא הבאת דוגמא מעשית הערך של הדברים
הללו מוטל בספק. אך אין לי דוגמא טובה ברגע זה.
במשך הזמן אחשוב על דוגמא. ואם יש למישהו דוגמא
טובה, הוא מוזמן להציגה).
הדרגה הרביעית ("וְרָדְפֵהוּ"), היא חזרה על הטקסט
בנסיבות אחרות, עם ראייה חדשה ופרשנות חדשה,
שנותנת לטקסט משמעות יותר אופטימית, יותר מעניקה
ומספקת.
על החיים כמו על הטקסט אפשר להסתכל מכמה
נקודות מבט, כאשר עם שינוי נקודת המבט יכולה להתקבל
תמונה בגוון מעט שונה וקומפוזיציה שיכולה להתקבל
מעט אחרת - המעט הזה לפעמים הוא הרבה כשהוא
בא ומשנה את מצב הרוח.
באופן מעשי זה אומר לחזור והתבונן על היום שעבר,
גם אם הוא לא עבר טוב..
ועל התקופה שעברה גם אם היא לא עברה טוב..
בראייה מנחמת ומעניקה תיקווה.
שלכם,
פרי מגדים
