תשובת הרב שרלו בענין נישואי הומו
נישואי הומוסקסואלים - תגובה אני מודה לך על מכתבך, שחייב אותי לבחון מחדש את נקודות ההנחה שלי. בחנתי אותם במשך זמן רב, תוך היוועצות ודיון, ובוודאי שלמכתבך היה משקל מאוד גדול במבחן זה. באופן טבעי, מכתבך מספר סיפור אחד מני רבים שהצליח. אני פגשתי והדרכתי סיפורים מני רבים שהביאו למשבר מאוד גדול. אמת הדבר שאנו עוסקים במצבי ספק, ויהיה נכון לומר שלפעמים זה מצליח ולפעמים לא. ברם, נדרשת הכרעה במצבי ספק, וכשהיא נתבעת בוודאי שהיא פוגעת לעיתים באלה שהדברים אינם נוגעים להם. אף על פי כן, אנו נאלצים לקבל החלטות במצבים אלה. השאלה העיקרית העומדת על הפרק היא הפגיעה בבחורה. על כן, שאלה הפנטזיות וכדו' אינן ממין העניין. השאלה היא האם מותר לגרור בחורה להרפתקאה שמבחינתה יכולה להסתיים באסון. הנושא אינו נוגע לשאלה האם הבחור יוכל לעמוד ביצרו, ולא אלו היו נימוקי. דברים שכתבת על עמידה בניסיון טובים ונכונים הם, וראויים לכל העומדים בניסיון מכל סוג שהוא. השאלה היא האם הוא יוכל להביא את אשתו לידי סיפוק. על כן, הנימוקים שהבאת בדבר יכולתו לעמוד בניסיון אינם רלוונטיים לנושא בו אני דן, על אף שהם מרשימים מאוד. אין לאף אחד ידע על מספר המשפחות שלא החזיקו מעמד כאשר הן הוקמו על בסיס הסתרת המידע הזה, והיותה של האישה בלתי מסופקת ופגועה בשל אי ידיעתה. אני נחשפתי ליותר מידי – לא רק באתר, אלא גם בפגישות שהיו לאחר פניה באתר. התפיסה ההלכתית הרואה את המין כמצווה וכמעשה קדושה בין בני הזוג, יכולה לאפשר גם זיווג ללא תשוקה מטריפת חושים, אך כל זה רק אם הבחורה הסכימה לכך מראש. אם לא – אין לך רשות לכפות עליה חיים שכאלה. על כן גם אין קשר לשאלת הזקינה או התכערה, כיוון שזה חלק מהברית שהם כרתו ביושר בשעה שהקימו את ביתם – לקבל מראש גם את השינויים בין בני הזוג. ברם, הם לא כרתו ברית לקבל את מה שבן הזוג הסתיר. תפקידה של האישה לעזור לגבר ולהפך, רק בשעה שהיא קיבלה על עצמה תפקידים אלה ביודעה את הנתונים העיקריים (וכן להפך). אסור לכפות עליה. אסיים במילים דומות לשלך. לדעתי אתה לא יכול לקחת אחריות על פסיקה כל כך משמעותית שחיי כל כך הרבה אנשים תלויים בה, ובוודאי לא באופן ברוך וחד משמעי, כאשר נקודת המבט שלך היא הגבר בלבד ויכולתו להתגבר על עצמו (דבר שהוא כמובן מבורך מאוד ומעורר התפעלות) ואתה מתעלם מבחירתה החופשית של האישה. כל טוב, ומצא שלום.
נישואי הומוסקסואלים - תגובה אני מודה לך על מכתבך, שחייב אותי לבחון מחדש את נקודות ההנחה שלי. בחנתי אותם במשך זמן רב, תוך היוועצות ודיון, ובוודאי שלמכתבך היה משקל מאוד גדול במבחן זה. באופן טבעי, מכתבך מספר סיפור אחד מני רבים שהצליח. אני פגשתי והדרכתי סיפורים מני רבים שהביאו למשבר מאוד גדול. אמת הדבר שאנו עוסקים במצבי ספק, ויהיה נכון לומר שלפעמים זה מצליח ולפעמים לא. ברם, נדרשת הכרעה במצבי ספק, וכשהיא נתבעת בוודאי שהיא פוגעת לעיתים באלה שהדברים אינם נוגעים להם. אף על פי כן, אנו נאלצים לקבל החלטות במצבים אלה. השאלה העיקרית העומדת על הפרק היא הפגיעה בבחורה. על כן, שאלה הפנטזיות וכדו' אינן ממין העניין. השאלה היא האם מותר לגרור בחורה להרפתקאה שמבחינתה יכולה להסתיים באסון. הנושא אינו נוגע לשאלה האם הבחור יוכל לעמוד ביצרו, ולא אלו היו נימוקי. דברים שכתבת על עמידה בניסיון טובים ונכונים הם, וראויים לכל העומדים בניסיון מכל סוג שהוא. השאלה היא האם הוא יוכל להביא את אשתו לידי סיפוק. על כן, הנימוקים שהבאת בדבר יכולתו לעמוד בניסיון אינם רלוונטיים לנושא בו אני דן, על אף שהם מרשימים מאוד. אין לאף אחד ידע על מספר המשפחות שלא החזיקו מעמד כאשר הן הוקמו על בסיס הסתרת המידע הזה, והיותה של האישה בלתי מסופקת ופגועה בשל אי ידיעתה. אני נחשפתי ליותר מידי – לא רק באתר, אלא גם בפגישות שהיו לאחר פניה באתר. התפיסה ההלכתית הרואה את המין כמצווה וכמעשה קדושה בין בני הזוג, יכולה לאפשר גם זיווג ללא תשוקה מטריפת חושים, אך כל זה רק אם הבחורה הסכימה לכך מראש. אם לא – אין לך רשות לכפות עליה חיים שכאלה. על כן גם אין קשר לשאלת הזקינה או התכערה, כיוון שזה חלק מהברית שהם כרתו ביושר בשעה שהקימו את ביתם – לקבל מראש גם את השינויים בין בני הזוג. ברם, הם לא כרתו ברית לקבל את מה שבן הזוג הסתיר. תפקידה של האישה לעזור לגבר ולהפך, רק בשעה שהיא קיבלה על עצמה תפקידים אלה ביודעה את הנתונים העיקריים (וכן להפך). אסור לכפות עליה. אסיים במילים דומות לשלך. לדעתי אתה לא יכול לקחת אחריות על פסיקה כל כך משמעותית שחיי כל כך הרבה אנשים תלויים בה, ובוודאי לא באופן ברוך וחד משמעי, כאשר נקודת המבט שלך היא הגבר בלבד ויכולתו להתגבר על עצמו (דבר שהוא כמובן מבורך מאוד ומעורר התפעלות) ואתה מתעלם מבחירתה החופשית של האישה. כל טוב, ומצא שלום.