תשובת הנפש
בס"ד אנחנו כבר בסוף השנה העברית ואני חושב שכאן הוא המקום הטוב ביותר לחשבון הנפש שלי (אולי גם שלנו), כי החשבון נפש שלי הוא חשבון אחר משל כולם, חשבון שבנוי מתרגילים אחרים וממשואות אחרות, חשבון עם תוצאות אחרות, מהו חשבון נפש? אנו יודעים שחודש אלול הוא זמן של תשובה לכל ולאחמ"כ מגיע יום הדין ועשרת ימי תשובה שבימים אלו ה' ממש קרוב אלינו וקל יותר לשוב אליו ולהשיג את קרבתו, אבל כדי לשוב בתשובה צריך לדעת ראשית ממה אנו צריכים לשוב, ולכן אנו נדרשים ל"חשבון נפש" חשבון נפש הוא לא חשבון של מספר מצוות או מספר עבירות שעשינו או לא עשינו, חשבון נפש הוא חשבון של הנפש כפשוטו, כי כל עבירה שעברנו שורשה נמצאת בנקודה פגומה הטמונה בנפשינו, ואם נמקד את עיקר התשובה שלנו במעשה (העבירה) היבש שעשינו, בטוח שנמצא את עצמינו בשנה הבאה מכים על אותו חטא, ואולי גם בוכים, אבל לכלל תשובה לא הגענו, כי תשובה היא שיבה של הנפש למקורה הראשון, שיבה ל-"והאלוקים עשה את האדם ישר", ולכן כל עוד לא נשוב מהשורש שגרם לנו להגיע להיכן שהגענו לא נזכה לטעום את טעמה של התשובה, ולעניננו - אני חושב שלהיות הומו זה דבר לא טבעי וזה מהסיבה הפשוטה שלא ראינו אף פעם אדם שמחפש דברים שיש לו או שהם בהשיג ידו, אדם מטבעו שואף למלא את החסר - ולכך הצד הגברי מתאוה להשיג את הצד הנשי שחסר לו וכן להפך הצד הנשי כוסף להשיג את הצד הגברי שאין לו, ואם נמצא אדם שמחפש את הצד שלו זה אומר שהצד שלו חסר לעצמו, ולכך הוא מחפש אותו בחוץ - התשובה לזה היא "התשובה" של "הנפש" שזה אומר להשיב את הצד הגברי לנפש שלנו, ישנם הרבה גורמים לאיבוד הצד הגברי יתכן שזה חוסר באבא או בדמות אבהית, יתכן שזו התעללות מינית, ויתכנו עוד המון דברים, אני בחשבון נפש שלי הגעתי לנקודה מעניננת ובה אני רוצה לשתף אתכם, גאוה - קנאה - כבוד - גרמו לי להות הומו, (דרך אגב כבר ר' נחמן מברסלב אומר שע"י גאוה בא האדם למשכב זכר) ואני אסביר יש גאותן שמתגאה בהישגים שהשיג או בתכונות שרכש, אבל יש גאותן שהוא מסוג האנשים של דל - גאה, שזה אומר שהוא מתגאה במה שאין לו - כלומר בפוטנציאל שהוא מדמיין שקיים בתוכו, אדם כזה בחיים לא חי את עצמו כי הוא בעצם לא יודע מה הוא, כי הרי הוא חי תמיד את מה שהוא יכל להיות או את מה שהוא רואה אצל אחרים והוא מרגיש שזה כביכול חסר לו, אדם כזה "שחסר לו את עצמו" הוא מחפש את עצמו באנשים אחרים וזה מתבטא לפעמים גם במיניות, כי כשחסר לאדם משהו הוא כוסף להשיגו וכשחסרה לאדם הדמות של עצמו הוא מחפש את עצמו באחר, אבל ע"ז כבר נאמר "והנפש לא תמלא" והתשובה האמיתית שלי היא להשיב לעצמי את האני לעצמי ואז אני יוכל להיות שלם במה שעצמי ולא אצטרך לחפש את עצמי במקומות זרים "לי" אני חושב שכל עבירה שאדם עושה צריכה להדליק מנורה אדומה, וזה לא רק מהסיבה שבעבירה עובר האדם על רצון ה', אלא גם מחמת שכשאדם עובר עבירה ושונה בה זה אומר שהנפש שלו אינה מתוקנת כי נפש שמשתוקקת לדבר איסור היא נפש חסרה, ולכן חייב האדם חייב לעצור את עצמו ולשאול מה הפגם "בנפש" שגרם לי לעבור עבירה זו??? ובטוח שה' טוב ומטיב ואין רע יוצא תחת ידו, ואם אנו מוצאים את עצמינו שקועים בתאוה הזו עמוק הרי שזה בא לאותת לנו שמשהו בחיים שלנו (בנפש שלנו) אינו תיקני, וכשנשנה את הנקודה הזו ונשוב ."ממנה" בתשובה אמיתית נזכה שגם התאוה הזו תתגמד ואפי' תעלם מאיתנו, אני מאחל לכל המתמודדים שנה טובה ומתוקה - ושנזכה השנה להשלים את נפשינו - ונחתם לחים טובים ולשלום
בס"ד אנחנו כבר בסוף השנה העברית ואני חושב שכאן הוא המקום הטוב ביותר לחשבון הנפש שלי (אולי גם שלנו), כי החשבון נפש שלי הוא חשבון אחר משל כולם, חשבון שבנוי מתרגילים אחרים וממשואות אחרות, חשבון עם תוצאות אחרות, מהו חשבון נפש? אנו יודעים שחודש אלול הוא זמן של תשובה לכל ולאחמ"כ מגיע יום הדין ועשרת ימי תשובה שבימים אלו ה' ממש קרוב אלינו וקל יותר לשוב אליו ולהשיג את קרבתו, אבל כדי לשוב בתשובה צריך לדעת ראשית ממה אנו צריכים לשוב, ולכן אנו נדרשים ל"חשבון נפש" חשבון נפש הוא לא חשבון של מספר מצוות או מספר עבירות שעשינו או לא עשינו, חשבון נפש הוא חשבון של הנפש כפשוטו, כי כל עבירה שעברנו שורשה נמצאת בנקודה פגומה הטמונה בנפשינו, ואם נמקד את עיקר התשובה שלנו במעשה (העבירה) היבש שעשינו, בטוח שנמצא את עצמינו בשנה הבאה מכים על אותו חטא, ואולי גם בוכים, אבל לכלל תשובה לא הגענו, כי תשובה היא שיבה של הנפש למקורה הראשון, שיבה ל-"והאלוקים עשה את האדם ישר", ולכן כל עוד לא נשוב מהשורש שגרם לנו להגיע להיכן שהגענו לא נזכה לטעום את טעמה של התשובה, ולעניננו - אני חושב שלהיות הומו זה דבר לא טבעי וזה מהסיבה הפשוטה שלא ראינו אף פעם אדם שמחפש דברים שיש לו או שהם בהשיג ידו, אדם מטבעו שואף למלא את החסר - ולכך הצד הגברי מתאוה להשיג את הצד הנשי שחסר לו וכן להפך הצד הנשי כוסף להשיג את הצד הגברי שאין לו, ואם נמצא אדם שמחפש את הצד שלו זה אומר שהצד שלו חסר לעצמו, ולכך הוא מחפש אותו בחוץ - התשובה לזה היא "התשובה" של "הנפש" שזה אומר להשיב את הצד הגברי לנפש שלנו, ישנם הרבה גורמים לאיבוד הצד הגברי יתכן שזה חוסר באבא או בדמות אבהית, יתכן שזו התעללות מינית, ויתכנו עוד המון דברים, אני בחשבון נפש שלי הגעתי לנקודה מעניננת ובה אני רוצה לשתף אתכם, גאוה - קנאה - כבוד - גרמו לי להות הומו, (דרך אגב כבר ר' נחמן מברסלב אומר שע"י גאוה בא האדם למשכב זכר) ואני אסביר יש גאותן שמתגאה בהישגים שהשיג או בתכונות שרכש, אבל יש גאותן שהוא מסוג האנשים של דל - גאה, שזה אומר שהוא מתגאה במה שאין לו - כלומר בפוטנציאל שהוא מדמיין שקיים בתוכו, אדם כזה בחיים לא חי את עצמו כי הוא בעצם לא יודע מה הוא, כי הרי הוא חי תמיד את מה שהוא יכל להיות או את מה שהוא רואה אצל אחרים והוא מרגיש שזה כביכול חסר לו, אדם כזה "שחסר לו את עצמו" הוא מחפש את עצמו באנשים אחרים וזה מתבטא לפעמים גם במיניות, כי כשחסר לאדם משהו הוא כוסף להשיגו וכשחסרה לאדם הדמות של עצמו הוא מחפש את עצמו באחר, אבל ע"ז כבר נאמר "והנפש לא תמלא" והתשובה האמיתית שלי היא להשיב לעצמי את האני לעצמי ואז אני יוכל להיות שלם במה שעצמי ולא אצטרך לחפש את עצמי במקומות זרים "לי" אני חושב שכל עבירה שאדם עושה צריכה להדליק מנורה אדומה, וזה לא רק מהסיבה שבעבירה עובר האדם על רצון ה', אלא גם מחמת שכשאדם עובר עבירה ושונה בה זה אומר שהנפש שלו אינה מתוקנת כי נפש שמשתוקקת לדבר איסור היא נפש חסרה, ולכן חייב האדם חייב לעצור את עצמו ולשאול מה הפגם "בנפש" שגרם לי לעבור עבירה זו??? ובטוח שה' טוב ומטיב ואין רע יוצא תחת ידו, ואם אנו מוצאים את עצמינו שקועים בתאוה הזו עמוק הרי שזה בא לאותת לנו שמשהו בחיים שלנו (בנפש שלנו) אינו תיקני, וכשנשנה את הנקודה הזו ונשוב ."ממנה" בתשובה אמיתית נזכה שגם התאוה הזו תתגמד ואפי' תעלם מאיתנו, אני מאחל לכל המתמודדים שנה טובה ומתוקה - ושנזכה השנה להשלים את נפשינו - ונחתם לחים טובים ולשלום